סיכום תש"ע: שנהיה לראש ולא לזנב - ברשת

אילו חברות הפכו מרושעות? איזה סלולרי מושלם כשל? מי יכבוש את יוטיוב? ערוץ המחשבים של ynet מסכם שנה באינטרנט העברי והעולמי: מי טיפס עד לראש, ומי התדרדר והפך להיות זנב?

"ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה", נכתב בספר דברים כ"ח פסוק י"ג, ולמרות שאנחנו לא מסכימים עם חלק מהמשמעויות של הפסוק הזה, אין לנו ספק: באינטרנט, כדאי להיות חלק מראש המקדח הפורץ דרך אל העתיד, ולא בזנב הארוך, המשתרך מאחור, עייף ומשעמם.

 

לקראת השנה החדשה אספנו למענכם כמה טרנדים רשתיים שהפכו השנה לזנבות משעממים – וכמה שהפתיעו וטיפסו (לעיתים בחזרה מן הזנב) אל הראש.

 

זנב: ליפדאבים ופלאשמובים

אנשים עוברים מול חנות דיסקים בקניון ואז פוצחים בריקוד. אנשים מטיילים בשוק ואז פוצחים בריקוד. אנשים מחכים ברציף לרכבת ואז פוצחים בריקוד. אנשים עומדים בסטודיו לריקוד, ואז פוצחים בריקוד.

 

אם לא הכרתם את הפלאשמוב, תופעה שהפכה לזנב מאוס מאוד בשנה האחרונה, קבוצה של 30-40 איש תשמח לבוא אליכם הביתה ולהכיר לכם אותו. ולא סתם, אלא באמצעות ריקוד של "Let's Dance" או "Brother Louie" או כל שיר אחר שאתם מכירים מאולמי השמחות של האייטיז.

 

לצד הפלאשמוב, גם הליפדאב היא תופעה שמאוסה רק קצת פחות מאנשים שמבקשים להעלות את הטמפרטורה של המזגן מעל 18 מעלות. לוקחים קבוצה של 150 אנשים, הולכים לקניון הקרוב ומחכים שרקדני הפלאשמוב וילדי ה"אימו" יצאו ממנו.

 

אחר כך מתפזרים הם לאורכו ולרוחבו, לוקחים שיר של Queen, Abba הביטלס, או להיט בילבורד אחר ונותנים לכל אחד מהאנשים להניע את השפתיים על רקע השיר. ותמיד חובה שמישהו יחזיק חישוק, בלון או אופניים כששרים את "Bicycle".

 

מי יתן ובשנה הבאה נהיה לראש ביוטיוב ונחזיר את האתר לאנשים הזויים, וחתולים חמודים. 

 

זנב: טובים ורעים ברשת

מיקרוסופט היא אימפריית רשע המתנהלת לפי חוקים של משטרים אפלים, והמוצרים שלה משתלטים על המחשב והמוח שלך. מזל שמוזילה מייצרת דפדפן לאנשים מוסריים, ושאפשר למצוא חלופות חינמיות וטהורות מזדון לווינדוס ולאופיס. בזזט.

 

הימים התמימים של הטובים והרעים הסתיימו. אם יש משהו שהשנה האחרונה הבהירה לכולנו, זה שלכל אחד יש אינטרסים אפלים, אף אחד לא פועל בעולם התוכנה מתוך רצון טוב כלפי המין האנושי:

 

פייסבוק אוספת עליכם מידע ומקשה עליכם לכבות את פונקציות הריגול החברתי המתחדשות תדיר שלה; אפל מוכרת לכם חומרה שקולקלה מראש במפעל, כדי שתעבוד רק עם התוכן שתיאלצו לקנות בחנויות שלה.

 

כרום הוא חלק ממאמצי ההשלטות העולמית של גוגל, וחוץ מזה היא שולחת מידע עליכם לחללית האם; וכמובן שמיקרוסופט היא אימפריית רשע.

 

אם יש תובנה אחת שאפשר להתחיל איתה את השנה בעלת השם המצער תשע"א, הנה היא: ברשת, אין לכם על מי לסמוך. גם לא על אביכם שבגוגל.

 

זנב: הבלוג האישי

כשהבלוג נולד, בתחילת או באמצע שנות התשעים, היה בו המון הגיון: הרשת הייתה אז אחרת. היא הייתה קיבוץ של חנונים צעירים, שהקימו לעצמם אתרים אישיים וסיפרו לחנונים מוקדמים אחרים מה התקליטים שהם הכי אוהבים.

 

לא היה הרבה מה לעשות חוץ מזה. באינטרנט היה אז ממש מעט פורנו. הבלוג האישי התאים לאטמוספירה הזאת. בלוגרים מוקדמים סיפרו בעיקר על החיים שלהם עצמם. מה הם יכלו לעשות, לכתוב טורים כאילו האינטרנט הייתה עיתון?

 

כמה דברים השתנו מאז. כולם נמצאים באינטרנט. אף אחד לא קורא עיתון. מאז שאיזה בלוג חשף את פרשת קלינטון ומוניקה לווינסקי, בלוגים הם כוח.

 

כל מי שיודע לכתוב, כותב ברשת. בעולם שבו מגזין הרכילות הגדול בעולם הוא בלוג, לאורקאלס של הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות יש בלוגים, ואפילו לכלי התקשורת יש בלוגים – יש משהו קצת עצוב ומיושן בבלוג האישי.

 

קמת היום בבוקר, מישה ממעלות תרשיחא, ומצאת שיערה לבנה על הכרית? רבת עם השכנה שלך שוב, רוחמה? למי איכפת? חבר'ה, לכו לטוויטר ולפייסבוק שלכם ותנו למבוגרים לבלגלג.

 

זנב: "שופוני" ברשתות החברתיות

"קמתי התרחצתי התלבשתי", הייתה הקלישאה שהדגימה לפני שנים מספר למה בלוגים אישיים הם משעעמים ומיותרים ולא תורמים לשיח האינטרנטי.

 

בחלוף הזמן, כשבלוגים התחילו לעורר עניין, לבדר, להצחיק, ולהיות אלטרנטיבה לתקשורת הממוסדת בחושפם סיפורים תוך צפצוף על איסורי פרסום - חזרנו לנקודת ההתחלה.

 

זה קורה בפייסבוק, בטוויטר, ובמיוחד בפורסקוור - רשת חברתית שמאפשרת לנו לספר איפה אנחנו אוכלים פיצה, איפה מטיילים עם הכלב, או ישנים אצל חברים מהצופים.

זה גם מאפשר לנו להפוך ל"ראש העיר" של כל המקומות הללו. אין לזה באמת משמעות, עד שמישהו מודח מתפקיד ראש העיר של חדר השינה שלו וממש מתרגז.

 

אז לא חייבים לספר על המספר המדוייק של אנשים שעמד לפנינו בתור לכספומט, ובטח לא חייבים לצלם אותם. מי יתן ושנה הבאה נהיה לראש וננצל את הרשתות החברתיות לתוכן אמיתי ומגניב.

 

זנב עולמי, ראש מקומי: שיתוף קבצים 

השנה אפילו חברת התקליטים הגדולה בעולם הבינה שהיא לא יכולה להלחם בשיתוף קבצים. חנות המוזיקה הגדולה בעולם היא אייטיונז של אפל. רוב רשתות הטלוויזיה מוכרות שם תכניות טלוויזיה בדולר לפרק. העולם מפתח אלטרנטיבה חוקית, וגם די זולה, לשיתוף הבלתי חוקי.

 

כאן, עם זאת – ובאופן בלתי מפתיע – אין כלום. בחנות אייטיונס המקומית אפשר לקנות אפליקציות אייפון ותו לא.

 

פרקים של תכניות טלוויזיה אי אפשר לקנות בישראל (אם כי חשוב לציין שיש לא מעטים שיסכימו שתראו את הפרקים שלהם בחיני-חינם).

בנוסף, חברות הכבלים והלוויין של ישראל מתעקשות להביא את העונות הלא רלוונטיות של סדרות חמות. זו אחת הסיבות שבעוד שבעולם, שיתוף הקבצים מתחיל לפנות את מקומו לרכש תכנים, כאן השיתוף נשאר בראש.

 

זנב: פורצים קונסולות

זה היה יכול להיות לראש: קונסולות המשחקים נפרצות - כשהפלייסטיישן היא האחרונה שבהן שנפרצה. התאגידים המרושעים לומדים ויותר לא צריך לשלם מאות שקלים על משחקים עם אורות מהבהבהים שנלחמים באורות מהבהבים אחרים.

 

אבל זה לא ממש ראש. שאלו את בעלי הנינטנדו Wii שחצי מהמשחקים שלהם לא עובדים והדיסקים משמשים כתחתיות לקפה, והחצי השני יפסיק לעבוד עם עדכון התוכנה הראשון. שאלו מיליון בעלי ה-XBOX שגישתם נחסמה לפני כשנה מהרשת.

 

בסוני לא פראיירים, וגם אם הפורצים יתגברו על מכשולים טכנולוגיים שעדיין יש, החברה תמשיך להילחם.

  

ודור הקונסולות הבא? יותר, יותר קשה לפריצה, עם מנגנון הגנה מהעתקה שעושה את החיים קשים למי שרוכש משחקים מקוריים ועם משחקים יותר יקרים בשביל לפצות על ההפסדים מהדורות הפורצים, גם אם זה רק תירוץ. 

 

זנב: הנביא הקירח והאייפון הרביעי

האייפון 3gs נחת בישראל השנה, באיחור לא אופנתי ולא ברור (הגעתם המאוחרת של מכשירים לישראל היא זנב בפני עצמו).

 

זמן קצר אחר כך ניטשה מלחמה בין מעריציו, להלן יקראו אייפוניסטים – שטענו שכל מי שלא מבין שזה הסלולרי המושלם סתם מקנא, ובין האנדרואידיסטים, אלו שרכשו להם מכשירים אחרים ולא הבינו איך אדם שפוי יכול להעריץ טלפון. השקת האייפון 4 היתה שיא לויכוח.

 

כל המעריצים גיהקו בועות אושר, בעוד הנביא, סיינט ג'ובס עלה לבמה וחשף את "הסמארטפון הטוב בהיסטוריה", שלאחריו לבטח יהפכו יצרניות כמו נוקיה ו-HTC לחברות ניקיון או גרירה.

 

ואז צצה לה שמועה זדונית ומופרכת, לפיה הפלא הסלולרי לא כל כך מסתדר עם המשתמשים בו, ובגלל ידם הנחותה והאנושית (חלילה, לא בגלל עיצוב אנטנה מטופש) – פשוט לא קולט. החברה הכחישה בתוקף, וטענה שמדובר בתקלת תוכנה, או שאנשים פשוט לא מחזיקים נכון את המכשיר.

 

אלפי תביעות וכחודש לאחר מכן, עלה שוב הנביא הקירח של אפל לבמה, והתנצל: "סלולריים אינם מושלמים", נכתב במצגת שמאחוריו. נטען ששהחברה ידעה על התקלה מראש והסתירה אותה מהלקוחות והשותפים.

 

אז מה למדנו? שהצרכן אינו טיפש כפי שלעיתים סוברות חברות ענק. שהאייפון הראשון היה אמנם חלוץ בזמנו, אבל הרביעי הוא רק עוד סמארטפון. שאפליקציות יש לכל מערכת הפעלה, גם אם אין תפוח לעוס על גב המכשיר בו מותקנות. וכמובן - שאין מכשירים מושלמים.

ראש: ברוך בואו של לוח הקסמים

כבר כמה שנים שמדברים עליהם: מחשבים דקים וקלים שהם מסך בלבד, ויוכלו להיות אחו פורה ליישומי מולטימדיה ואפליקציות בכללן, וחוויית שימוש שונה לגמרי.

 

והנה, התגשם לו חלום ליל קיץ ומחשבי הלוח המלא מגיעים אל מדפי רשתות השיווק. אמנם הם נמכרים במחירים שערורייתיים, אבל אלו רק ילכו וירדו.

 

האייפד של אפל, הליברטו של טושיבה – בעל שני המסכים, הגלקסי TAB של סמסונג ועוד מתחרים טריים ומוכשרים מבית ASUS, בלקברי, HP, MSI ו-DELL שצפויים להצטרף אליהם השנה.

 

מי בתכל'ס צריך סמארטפון עם מסך של עשרה אינץ'? לא ברור. אבל אנחנו שמחים שהם כאן, ושנראה יותר ויותר מהם בקרוב. מה גם, שהופעת קטגוריית מחשוב שמשפיעה גם על הנטבוקים וגם על הסמארטפונים תוביל לירידת מחירים מורגשת.

 

מי יודע, אולי בשנה הבאה תקבלו במשרד אייפון כשי לחג.

 

ראש: תפילת הגיימרים לשנה החדשה

החיים יכולים להיות מאכזבים מאוד. לפעמים אנחנו שמים את כל נפשנו במשהו, רוצים שיתרחש, ומחכים לו שנים ארוכות – ולרוב אין הדבר מתרחש.

 

יש כאלה שמחכים לחתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל והפסלטינים. יש כאלו שמתפללים לירידת מחירי הנדל"ן או למציאת אהבת אמת.

 

השנה נענתה תפילה שעשרות מיליוני גיימרים בכל העולם נשאו בליבם זה יותר מעשור: הושק סטארקראפט 2.

 

למי שהמערה שלו אינה מחוברת לאינטרנט, נספר שזהו משחק האסטרטגיה הכי טוב מאז השחמט. בליזארד, המפתחת, לא אכזבה: למשחק עלילה סוחפת, יחידות משופרות, ופנים חדשות לכל הגיבורים שלא משו מליבנו לרגע.

 

עתה נושאים גיימרים את עיניהם אל עבר היעד הבא – השקת כותר ההמשך לדיוק ניוקם, גיבור המשחקים הכי ברברי, הכי אלים והכי אמריקאי שיש. אנו מצפים לו בכליון עיניים מאז 1997, ונראה כאילו השנה עומדת המשאלה להתגשם.

 

שנהיה לראש

אכן, תחומי האינטרנט והטכנולוגיה עברו תמורות רבות בתש"ע, ואנו מקווים שבשנה הקרובה נראה כמה שיותר ראשים. נותר לנו רק לקוות, ולאחל שנה טובה לכל הגולשים:

 

לחובבי פייסבוק - שלא יפרצו לכם לפרופיל ולא תיפלו קורבן לפיקטיביים מצודדים למראה, למורידי ומשתפי הקבצים - שתימצא אלטרנטיבה חוקית ונוחה להורדות, לאייפוניסטים - שתקבלו ציפוי סיליקון למכשיר כפי שהבטיח ג'ובס, לגיימרים - שהטריינר שהורדתם לא יביא עמו באגים (ושיצא כבר דיוק ניוקם חדש, אמן), ולחובבי הקוד הפתוח - שסוף סוף משהו יקרה בלינוקס.

 

השתתפו בהכנת הכתבה: ניצן סדן, אהוד קינן ויהונתן זילבר