הירח והשמש מברכים את שנת תשע"א

איך קובעים מתי מתחילה שנה חדשה, מהי שנה מעוברת ועל פי מה נקבע הזמן ביהדות? יגאל פת-אל מספר לכם על המאפיינים האסטרונומיים של השנה החדשה

שנת תשע"א המתחילה השבוע תהיה שנה מעוברת. הלוח העברי שונה מהלוח האזרחי בכך שהוא מושתת הן על מחזור מופעי הירח והן על פרק הזמן הנדרש לשמש להשלים סיבוב שלם (מדומה, כמובן) סביב כיפת השמים.

 

השילוב בין שני הלוחות המבטא את הצורך להתאים את חגי ישראל המושתתים על מופעי הירח לעונות השנה, הנקבעים על ידי השמש, הוליד לוח שנה ירחי-שמשי, מורכב ביותר.

 

ראשיתו של הלוח העברי בעמק הפרת שם היה הלוח מבוסס על מופעי הירח. שמות החודשים המסופוטמיים הם הבסיס לשמות החודשים העבריים כאשר הלוח התחיל בחודש ניסנו (ניסן) הוא חודש האביב (על כך כותב הרמב"ן שהסיבה למקור הבבלי של שמות החודשים העבריים היא להזכיר את גלות בבל). בהמשך עם התפתחות החקלאות היה צורך להתאים את הלוח גם למחזור השמש וכך נוצר הלוח העברי הירחי-שמשי.

 

ההתאמה בין שני הלוחות היתה בעייתית מכמה סיבות:

 

1. אורך השנה הממוצע של 12 חודשי ירח, שכל אחד מהם הוא 29.5 ימים, הוא כ-354 ימים. אורך השנה השמשי הוא 365.2422 ימים. לכן, בין שני הלוחות יש הפרש של כ-11 ימים.
2. החודש הראשון בשנה לפי הלוח העברי הקדום הוא ניסן אך מאוחר יותר הוזזה תחילת השנה לחודש תשרי. לפי האמונה העברית חודש ניסן אמור לחול בחודש האביב, כלומר, תוך חודש מיום שוויון האביב החל בשלהי חודש מרס ומכאן שיש להכפיף את מועדי החגים ללוח השמשי.
3. גם יתר מועדי ישראל, כמו שבועות חג הקציר, מוכרחים להיות כפופים לעונות השנה.
4. מועדי ישראל חלים בהתאם למופעי הירח ולכן בעיקרון ראש השנה חל במולד הלבנה.

 

איך קובעים את מולד הירח?

על כל אלה חל אילוץ נוסף; לפי האמונה היהודית מולד הירח חל כאשר הוא נראה בפועל על ידי שני עדים, ולפיהם הכריז בית הדין הגדול על תחילת החודש. עיקרון זה מעוגן בהלכה התלמודית: כזה ראה וקדש. פרשנות זו ניתנת עבור הפסוק: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' (שמות יב' א-ב).

 

לפי האמונה היהודית והמפרשים, זו הפעם הראשונה שבה העביר ה' אל משה את סוד העיבור ואת הבסיס לקביעת השנה העברית. בקשר להלכה זו היו מחלוקות רבות בין הפרשנים שנסובו בעיקר על אחוז הירח (גיל הירח מהמולד) שבו אמורים לקדש את ראש החודש.

 

יש הטוענים לגיל של 6 שעות מהמולד. כיוון שבן תמותה אינו יכול לראות ירח הסמוך כל כך לשמש, מפרשים שבכך טמון סוד העיבור שהועבר למשה רבנו. אולם, משנחרב בית שני ומרבית היהודים בארץ ישראל נפוצו בגולה, נוצרה בעיה גדולה בקביעת ראש החודש על פי עדים והיה צורך בפתרון שיאפשר עקביות במועדי ישראל ובמניין השנים בין התפוצות השונות.

 

הפתרון נמצא במאה הרביעית לספירה כאשר נוצר הלוח העברי המבוסס על הקביעה. לוח זה מושתת על חישובים של מולדי הירח וכן על ההפרש בין הלוח הירחי לשמשי, והוא שימש את תפוצות ישראל. לעניין זה, מקובל להחיל את ראשית הלוח לשנת 359 לספירה ולייחס אותו להלל הזקן, אך יש גם הסוברים שהלוח הסופי שבו אנו משתמשים כיום נקבע רק כ-500 שנים מאוחר יותר.

 

לעניין זה כדאי לציין שהן המוסלמים והן הקראים, שנוהגים רק לפי הכתוב בתורה, עדיין קובעים את לוח השנה על פי עדים שרואים בפועל את הירח החדש.

 

כיוון שהעולם המוסלמי משתרע על שטח גדול של הגלובוס, חלים לעתים הפרשים של יום או יומיים במועדי תחילת חודשים הנקבעים לפי ראות הירח החדש בפועל ובכלל זה גם תחילתו וסופו של חודש הרמאדאן, שהשנה מסתיים בדיוק בראש השנה העברי. השנה המוסלמית אינה כפופה כלל ללוח השמשי ולכן חודש הרמאדאן יכול לחול בכל אחד מהחודשים בלוח העברי.

 

ראש השנה

לבעיות שהזכרנו קודם בקביעת לוח השנה נוספ הבעיה של מועד תחילת השנה העברית. הכלל קובע כי ראש השנה לא יחול בימים א', ד' או ו' בשבוע משיקולים של מניעת שני ימי שבתון רצופים ביום כיפור ומניעת האפשרות שהושענא רבה יחול ביום שבת (כלל זה קרוי לא אד"ו ראש). לכן אם הוא חל באחד מהם יש לדחותו ביום.

 

אילוץ נוסף הוא "מולד זקן" שבו המולד חל לאחר השעה 18. במקרה זה יידחה ראש השנה ביום אחד. אם הדחייה נופלת על ימים א', ד', ו' בשבוע, יידחה ראש השנה ביום נוסף.

 

כדי להתאים את הלוח העברי ללוח השמשי נוצר מנגנון העיבור שבו מתווסף חודש נוסף (אדר ב') לשנה המעוברת (מכיוון שפורים חל במקרה זה באדר ב' שהוא בן 29 ימים, החודש הנוסף הוא למעשה אדר א' שהוא בן 30 יום!). כיוון שכדור הארץ, הירח והשמש חוזרים על אותו מצב הדדי בינם כל 19 שנים, מחזור העיבור חייב להתאים למחזור הזה.

 

לפי החישוב הנ"ל, ההפרש בין 19 שנים ירחיות שבכל אחת 12 חודשי ירח בני 29.5 יום כל אחד, לבין 19 שנים שמשיות הוא 210 ימים (הפרש בין 11 ימים כפול 19 שנים). הפרש זה מתאים בדיוק לתוספת של 7 חודשים בני 30 יום כל אחד. לכן, במחזור של 19 שנים מתווספות 7 שנים מעוברות, כאשר השנה הבאה עלינו לטובה, שנת התשע"א, היא אחת מהן.

 

בזאת לא מסתיימת ההתאמה. כיוון שההפרש אינו בדיוק 11 ימים, מחזור הלבנה אינו בדיוק 29.5 ימים ומחזור החמה אינו 365 ימים, היה צורך בהתאמות נוספות של אורך השנה העברית. לכן, יש 3 אורכים לכל אחת מהשנים העבריות (פשוטה ומעוברת):

 

1. שנה שבה חשוון מונה 29 ימים וכסלו מונה 30 ימים ויש בה בסך הכל 354 ימים נקראת 'שנה סדורה' או 'שנה כסדרה'.
2. 'שנה חסרה', המונה 353 ימים סך הכל, ובה מונים החודשים חשוון וכסלו 29 ימים כל אחד.
3. שנה הנקראת 'שנה שלמה', בת 355 ימים בסך הכל, ובה מונה כל אחד משני החודשים האלה 30 ימים. מניין המילה "שנה" בגימטריה הוא 355 ימים כמניין שנה שלמה.

 

שנת התשע"א

השבוע תחול שנת ה'תשע"א שהיא השנה ה-5771 שנים לבריאת העולם לפי האמונה היהודית. שנת ה'תשע"א היא, כאמור, שנה מעוברת. בשנה זו יחול פורים באדר ב' כאשר באדר א' יחול פורים קטן. מולד הירח חל ב-8 בספטמבר, יום רביעי, לפני השעה 18 ולכן זה אינו "מולד זקן וראש השנה אמור לחול ביום ד'. בגלל הכלל של לא אד"ו ראש, נדחה ראש השנה ליום חמישי וא' פסח יחול ביום ג'.

 

לכל סוג של שנה (מעוברת או פשוטה) יש 7 קביעות. הקביעה נקבעת לפי היום בשבוע בו חלים א' ראש השנה וא' פסח ולפי סוג השנה. בסך הכל ישנן 14 סוגי קביעות (7 קביעות עבור כל סוג שנה, מעוברת או פשוטה). שנת התשע"א היא שנה מעוברת שבה אורכי החודשים חשוון וכסלו הם 30 יום כל אחד ולכן היא תהיה שנה שלמה.

 

א' דראש השנה חל ביום ה' ואילו א' פסח (ט"ו בניסן) חל ביום ג'. לכן, הקביעה של שנת ה'תשע"א היא: הש"ג (ה' עבור היום בו חל א' ראש השנה, ש' עבור שנה שלמה וג' עבור היום בו חל א' של פסח.

למאמר על לוחות השנה.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.