אין מה לעשות, ארץ הקודש זכתה בלא מעט תכונות חיוביות, ובאחת ממש לא נעימה: חום מעיק ולחות מכבידה לאורך חודשי הקיץ, תופעה שרק הולכת ומחמירה עם השנים. כל עוד הגיאוגרפיה שיחקה תפקיד בפיפ"א, ואנחנו נחשבנו כשוכני יבשת אסיה, הכול היה בסדר והכדורגל היה יוצא כאן לדרך רק באמצע ספטמבר.

ירושלים, 35 מעלות, קיץ 2010 (צילום: גיל יוחנן)
אך בגלל ששכנינו לא כל כך משתפים פעולה, ואי אפשר בכל פעם שמשחקים כדורגל לטוס עד לניו זילנד, יפה ככל שתהיה, הצלחנו לשכנע את ראשי הכדורגל העולמי שמקומנו באירופה, ומאותו הרגע הכול השתנה. מזג האוויר בארץ הקודש לא הפך לאירופי, למען האמת גם הכדורגל לא ממש, אבל לוחות הזמנים דווקא כן.
התוצאה: משחקי הליגה, כולל גביע הטוטו ואימוני פתיחת העונה, הוקדמו, על מנת שהקבוצות יוכלו להגיע מוכנות למפגשים מול אריות אירופה וכדי שהנבחרת תוכל להתכונן כראוי למפגשים דומים. כעת נשאלת השאלה: האם זה שווה את זה?

ניו זילנד. אנחנו כבר לא שייכים לאקלים שם (MCT)
הסבל שב'חום יולי אוגוסט' נחלק לשניים - האוהדים, שממעטים להגיע למגרשים, ואלו שבאים בעיקר מזיעים, והשחקנים, שבנוסף לכל צריכים לרוץ, ואפילו לנסות ולשחק כדורגל, למרות שפה בארץ שני הדברים הללו לא תמיד הולכים ביחד.
רוסו במדי חיפה בליגת האלופות. אז החלה העונה בספטמבר (AP)
דוגמה מעניינת אפשר למצוא ברוסיה, שם תנאי מזג האוויר בחודשים ינואר-פברואר לא מאפשרים לשחק כדורגל כמו שצריך. לכן, ולמרות הרצון להגיע מוכנים לשלבים המתקדמים של ליגת האלופות, לא משחקים שם כדורגל בחודשים הללו, גם במחיר של ירידת כושר של נציגות רוסיה בגביעי אירופה.

רובין קאזאן הרוסית. לא משחקת על אדמת רוסיה בינואר-פברואר (רויטרס)
"אך העיקר", כך ציין ציבלין, "להדגיש בפני השחקנים את הצורך בשתייה במהלך כל היום, לא רק בזמן אימון. שחקנים מאבדים אחרי אימון בתנאים כאלו, ממוצע של קילו עד קילו וחצי, שזה אומר בערך שני ליטרים של מים שיצאו מהגוף, לכן כל כך חשוב לשתות".

ליגת העל 2010/11. שווה לשחק בחום הזה? (צילום: רועי עידן)
ועכשיו, לזווית המקצועית יותר: "ככל ששותים יותר, הולכים הרבה יותר לשירותים, ומוציאים יותר נוזלים, וכך כמות המלח בגוף יורדת באופן משמעותי. דבר כזה יכול ליצור כיווצי שריר, לכן אנחנו חייבים להוסיף להם מלח. בתנאים כאלה, יש הרבה יותר סיכוי לפציעות". מישהו אמר... ברק יצחקי, איתי שכטר ומהראן לאלה?

חזן. "בחום מתיש אי אפשר לעשות את אותן פעולות" (צילום: צפריר אביוב)
לאלון חזן, אחד ששיחק בשתי התקופות, בשנות ה-80 ובשנות ה-90, יש דעה ברורה: "המעבר לאירופה השפיע עלינו מאוד. אתה עולה לכר הדשא, מתמודד מול יריב קשה וגם מול חום מתיש, ואתה לא יכול לעשות את אותן פעולות כמו במשחקים רגילים".
"הרמה משתפרת באחוזים משמעותיים ככל ששעות המשחק מאוחרות יותר. העניין המהותי הוא שחשוב שהמשחקים ייערכו בערב. בזמנו, כשהאימונים היו בתקופה יותר קרירה, גם רמת האימונים היתה גבוהה יותר, זה בא לידי ביטוי במשחקים".
יש מדינות שכבר הבינו זאת, כשבקרואטיה, שם מזג האוויר כן דומה לישראל (30 מעלות ביולי ואוגוסט), מתחילים את מחזורי אוגוסט ב-20:00, שעה קבועה לכל הליגה, כשבקפריסין החלה הליגה שבוע לאחר ישראל.
ומה יש לאנשי ההתאחדות לכדורגל להגיד? הנה דבריו של מנכ"ל ההתאחדות אורי שילה, כפי שהובאו ב"עושים ספורט" שבגלי צה"ל: "הבקשה הזו מגוחכת. יש ליגות בהן משחקים במינוס חמש עשרה מעלות, יש משחקים בליגות הילדים והנוער שמשחקים מ-11 בצהריים עד הערב. זה כדורגל מקצועני ונכון שזה לא תמיד נוח, אבל יש לנו מדינה חמה. נכון, זה לא נעים אבל צריך להתגבר". בהצלחה לכדורגלנים באשר הם.
השתתפו בהבנת הכתבה שרון דוידוביץ' ויוני לב ארי