"שינון פסוקים בבגרות ימאיס התנ"ך על תלמידים"

בעקבות ההחלטה לדרוש מתיכוניסטים לשנן פסוקים מהתנ"ך בבגרות, אומרים מומחים כי מדובר ביוזמה מבורכת אך מזהירים כי היא עלולה להמאיס את המקצוע על התלמידים: "אסור לגרום להם להרגיש זרים ומתוסכלים"

מומחים לחינוך בירכו היום (א') בשיחה עם ynet על החלטת משרד החינוך לדרוש מתלמידי תיכון לשנן בעל פה ניבים, ביטויים וקטעים מהתנ"ך בבגרות - אך חלקם גם הזהירו כי שינון עשרת הדיברות או שירת דבורה עלול להמאיס או להשניא את המקצוע על התלמידים.

 

"ישנם בוגרי מערכת החינוך שאינם מכירים את עשרת הדיברות או קטעים מתוך שירת דבורה", הזכירה

 ד"ר רות בן מאיר, ראש המגמה להכשרת מורים לתנ"ך וראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר אילן, "אך חשוב לזכור ששינון בעל פה גובה מחיר של דחייה מצד התלמיד כלפי מקצוע התנ"ך".

 

ד"ר בן מאיר סבורה כי "משרד החינוך צריך להפוך את לימודי התנ"ך לאטרקטיביים, מעניינים ומאתגרים", אך חוששת כי השינון בעל פה, למרות שיש לו ערך מסויים של זיכרון, משעמם את התלמידים. "כדי לקרב את התנ"ך לתלמידים אסור לגרום להם להרגיש זרים ומתוסכלים. תפקידו של המורה הוא לגרום לתלמיד לאהוב את המקרא ולא רק להכיר את החומר הנלמד", הסבירה.

"השינון מעשיר את העולם התרבותי" (צילום ארכיון: צפריר אביוב)

 

פרופסור יוסי יונה, מומחה לפילוסופיית החינוך באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "השינון בעל פה הוא מקסים ובעקבותיו נחרטים בזיכרון של האדם נכסי צאן ברזל שמעשירים את התלמיד ונותנים לו עוגן שמחברים אותו למקורות. בנוסף, השינוי מספק לתלמיד מערכת כלים שדרכה הוא יכול לפרש את העולם אינטואיטיבית ואסוציאטיבית". אולם, גם הוא מזהיר מפני שינון יתר, שעלול לבוא על חשבון חווית הקריאה וההוראה של מורה שעומד בכיתה מול תלמידים.

 

מנהלת גמנסיה הרצוג בחולון, ד"ר דליה גורי, הביעה תמיכה מלאה בתוכנית. "אי אפשר להתעלם מהעובדה

הבסיסית שחלק ניכר מלימוד הוא שינון בעל פה". לדבריה, כמו שלומדים ללכת, שינון הוא לא היעד החינוכי - אלא הטמעת השפה המקצועית והספרותית בתודעה. "קינת דוד ושירת דבורה הם נכסי תרבות אוניברסליים ואסור לוותר עליהם בקלות. לכן צריך ללמד את התלמידים ללמוד אותם בשפה המקצועית, כפי שנכתבו".  

 

לדברי ד"ר לאה מזור, מרצה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, "השינון גורם להעשיר את עולמו התרבותי של האדם ומחבר אותו לשורשים. השפה היומיומית סובלת מדלות ובעקבותה התלמידים סובלים מרזון רוחני. השינוי יוצר בסיס תרבותי משותף לאוכלוסיה שלמה ומעצים את היכולות השכליות. אמנם אופנתי לחשוב היום שהכול נמצא באינטרנט אבל ברגע שהטקסטים צרובים בתודעה של האדם, תבניות ההבעה שלו משתפרות לאין שיעור".