לפי הדו"ח, ב-2009 ניגשו לבחינות הבגרות כ-86% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתה י"ב. עם זאת, רק כ-40 אחוזים מהם עברו את הבחינות בהצלחה, לעומת כ-60% בקרב כלל התלמידים בישראל. כמו כן רק 29% מהתלמידים היו זכאים לתעודת בגרות שתאפשר להם לימודים באוניברסיטה.
על-פי נתוני משרד החינוך, יש 42 מוסדות חינוך בישראל בהם שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה מבין תלמידי בתי הספר עומד על יותר מ-40 אחוזים. בדו"ח נטען כי הסיבה לכך היא שכ-70% מיוצאי אתיופיה מתגוררים ב-17 יישובים, בהם נתניה, ראשון לציון, אשדוד, רחובות ובאר שבע.
כ-46% מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה לומדים בחינוך הטכנולוגי, לעומת 31% מהתלמידים שנולדו בישראל, וכ-4% בחינוך החקלאי - לעומת 1.1% מהתלמידים הצברים. "מצב זה עשוי להביא לפגיעה בשוויון ההזדמנויות של תלמידים יוצאי אתיופיה וביכולת שלהם לצמצם את הפערים", נכתב בדו"ח.
מנהלת האגף לקליטת עלייה במשרד החינוך, מאיה שריר, הגיבה לטענות המועלות בדו"ח ומסרה כי "משרד החינוך איננו קובע מהו שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה שייקלטו בבית ספר מסוים. מדיניות הרישום לבתי ספר היא בסמכותן של הרשויות המקומיות".
יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון, פנה לשר החינוך, גדעון סער. "במקום שמערכת החינוך תזניק את ילדי יוצאי אתיופיה למעלה, היחס אליהם כאל מוקצה מבטיח שהם תמיד יהיו בתחתית הטבלה בחברה הישראלית. אם לא נקום ונטפל בבעיה עכשיו בעוד 10 שנים נתעורר אל תוך חלום בלהות", אמר.