רשות ניירות ערך תוכל להטיל קנסות מנהליים כבדים על יחידים וחברות שעברו על חוקי ניירות ערך, ואף להרחיק את העבריינים משוק ההון וממשרותיהם. כך עולה מחוק חדש שהציעה הממשלה להגברת סמכויות האכיפה של הרשות.
הצעת החוק אושרה היום (ג') פה אחד בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. מליאת הכנסת צפויה לאשר אותה סופית בכנס החורף שייפתח אחרי החגים. החוק ייכנס לתוקף בראשית 2011.
סמכויות האכיפה של הרשות מוגבלות כיום לפיקוח על העוסקים בניירות ערך ולביצוע חקירות בחשד של עבירות על חוקים כגון חוק ניירות ערך, חוק הייעוץ בהשקעות וניהול תיקי השקעות, חוק קרנות הנאמנות וחוק החברות. ייחודו של החוק החדש בכך שהוא מאפשר אכיפת מנהלית על התנהגות פסולה של העוסקים בהליכים קצרים ומהירים בהשוואה למצב הקיים, שמחייב הליכים פליליים ממושכים לאורך שנים.
מדובר בעיקר בעבירות כגון הרצת מניות ושימוש במידע פנים בסכומים ובהיקפים קטנים, או במקרים שלגביהם לא נמצאו ראיות מספיקות לאישום פלילי. עם זאת החוק מאפשר פתיחת הליכים מנהליים גם לגבי נאשמים שכבר עומדים לדין פלילי בשל אותן עבירות. זאת לפי שיקול דעת מנומק של יו"ר רשות ניירות ערך, אבל באישור פרקליט המדינה וועדה בראשות משפטן בכיר עובד הרשות שחבריה, משפטן ואיש משוק ההון, מתמנים בידי שר המשפטים.
החוק החדש מסמיך את הרשות להטיל קנסות בסכומים של 25 אלף שקל עד 5 מיליון שקל. עבריינים יחידים, עצמאים או עובדי חברות, צפויים לקנסות בין 25 אלף ל-50 אלף שקל. דירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברות (עליהם מוטלת אחריות אישית) צפויים לקנסות בין 400 אלף שקל ל-1 מיליון שקל. הקנס על חברות יכול להגיע עד 5 מיליון שקל. הכל בהתאם להיקף הנכסים שהם מגלגלים.
כמו כן הוסמכה הרשות להרחיק מתפקידיהם ומשוק ההון עבריינים שהם דירקטורים ונושאי משרה בכירים, כגון מנכ"לים ומנהלי כספים, נוסף על השתת הקנס המנהלי הכבד שיוטל עליהם. ההרחקה היא לתקופה קצובה של עד שנה, אך בפועל יתברר כי עונש זה כמוהו כהדחה, מהסיבה השפוטה שבכירים אלה לא יחזרו לתפקידם הקודם. גם גישתם לעסקים בשוק ההון בכלל, עלולה להיחסם מעל לשנת העונש נוכח הכתם שהוטל במוניטין שלהם.
החוק החדש כולל התאמות ותיקונים המתחייבים בחוק קרנות הנאמנות וחוק החברות. יו"ר הרשות, הפרופ' זוהר גושן, אמר שהסמכויות הנוספות שהחוק מקנה לרשות נדרשות לאכיפה יעילה יותר של חוקי ניירות ערך לשם הגנה על כספם של ציבור המשקיעים למיניהם, שנכסיהם בשוק ההון כיום נאמדים בהיקף של 1 טריליון שקל (אלף מיליארדים). "מבחינתם ומבחינתנו אין מתנה טובה מזו לשנה החדשה".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בסיכום כי מדובר ב"חוק חסר תקדים שאין לו אח ורע בישראל והוא עתיד לשמש מודל לחקיקה מרחיבה במסגרת הפיקוח על שוק ההון בכלל". עם זאת הוסיף גפני בפנייה לעובדי הרשות: "אתם מקבלים הרבה כוח ועוצמה לטובת המשקיעים, אבל עליכם להתייחס לתפקידכם ברגישות ולא לשכוח את האנשים שעומדים מאחורי הדברים. גם אם טעו – לא תמיד ייקוב הדין את ההר. אל תעמדו מעל לראשיהם עם גיליוטינה".
למרות האישור הפורמלי שנתנה הוועדה להצעת החוק, פה אחד, ביקש גפני הצבעה חוזרת אבל התנה את מימוש זכות ההצבעה רק אם יידרשו תיקונים בנוסח הסופי של החוק, לפני הגשות למליאת הכנסת, לאחר ליטושו בלשכה המשפטית של הכנסת, וכתוצאה מהערות של רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים. "מדובר בחוק גדול ומורכב שעבדנו עליו כחצי שנה והיו עליו ערעורים וויכוחים עד לרגע האחרון היום. אם לא יהיו ערעורים על הנוסח הסופי אסיר את בקשת ההצבעה החוזרת", אמר גפני.