החטא הדתי של החברה החילונית

"ה'שעיר לעזאזל' שלנו היום הם הממזרים. החברה כולה מובילה את הממזרים לראש הצוק, ומביטה איך הם נופלים באכזריות אל מותם. אחר כך היא רוחצת בנקיון כפיה". ערב יום כיפור, רוחמה וייס קוראת להתאחד נגד מוסד הממזרות

שעיר לעזאזל

במוקד יום הכיפורים, כפי שהוא מתואר בספר ויקרא (טז) נמצא טקס הקרבת השעירים – השעיר לה' והשעיר המשולח לעזאזל:

 

וְלָקַח (אהרון הכהן) אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה... וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת: וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם:... וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר:... וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה:

 

היכן גר עזאזל? 

מיהו או מהו עזאזל אליו שאנו משלחים את השעיר הנושא את 'כל עוונות בני ישראל'? האם מדובר בדמות אל שיש צורך לפייס אותה? האם מדובר במקום אליו אנו מבקשים לשלוח את כל מעשנו הרעים?

 

בכמה וכמה מקומות מובאת קביעתם של חכמי התלמוד שעזאזל הוא 'קשה שבהרים' והוא נמצא על צוק במדבר. בודד, גבוה וקשה, ניצב עזאזל וממנו מגלגלים אל התהום את השעיר שיתפרק מאיבריו ומהחטאים שהטמנו בתוכם.

 

'שעיר לעזאזל' הוא כינוי לאדם עליו אנו שמים את ה'בזות' שלנו, את הכאבים והחטאים שאין לנו כוח לראות ולשאת בעצמנו.

 

אי מייל ממזרי ותובעני

בתחילת השבוע הגיע אל תיבת האי מייל שלי, מכתב מדיר שינה. מישהו שלח אלי מדרש אנונימי על פרשת השעיר לעזאזל. המדרש מגולל את אחד החטאים הקשים של החברה הישראלית – סיפור מושתק ומודחק בו הופכת את עצמה החברה הליבראלית בישראל, לזרוע הארוכה של מערכת שיפוט מבוהלת. כל מה שאפשר לומר על ההכלאה הלא בריאה בין דת למדינה מקבל ביטוי שקט ובלתי נסבל בפרשה זו – פרשת הממזרים.

 

הנה המדרש שקבלתי. אנא קראו והגיבו:

 

"התיאור של שליחת השעיר לעזאזל מעורר אצלי הרהורים לגבי מצבינו היום. האם גם היום יש לנו 'שעירים לעזאזל' אשר אנו מחפשים לראות בהם מעין כפרה על עוונותינו? האם יתכן שהחברה מפנה את כעסיה ואשמותיה כלפי אדם מסוים ומקיימת בו סוג של נידוי על מנת לנקות את עצמה ולרחוץ בניקיון כפיה? נדמה לי שכן.

 

ה'שעיר לעזאזל' שלנו היום הם הממזרים. החברה כולה (כן כן. גם החילונים) מובילה את הממזרים לראש הצוק, משחררת אנחה של רחמים, ומביטה כיצד הם נופלים באכזריות אל מותם. אחר זאת היא רוחצת בנקיון כפיה.

 

והנה הצעה לקריאה חדשה של פסוקי התורה מספר ויקרא פרק ט"ז פסוקים ז'- כד':

 

ולקחה את שני התינוקות והעמידה אותם לפני הדת היהודית פתח בית הדין הרבני. ונתנה החברה על שני התינוקות גורלות, גורל אחד לחיות חיים יהודיים נורמאליים וגורל אחד לחיות בחרם שלא לבוא בקהל ה'. והקריבה החברה את התינוק אשר עלה עליו הגורל לחיות חיים יהודיים נורמאליים ועשהו חטאת. והשעיר אשר עלה עליו הגורל לחיות בחרם שלא לבוא בקהל יועמד חי לפני הדת היהודית לכפר עליו לשלח אותו לחיות בחרם שלא לבוא בקהל ה' עד דור עשירי והלאה... וסמכה החברה את שתי ידיה על ראש התינוק החי והתוודתה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתנה אותם על ראש התינוק ושלחה ביד פקיד בית הדין הרבני (לרשימת פסולי החיתון) לחיות בחרם שלא לבוא בקהל ה'. ונשא התינוק עליו את כל עוונותם אל מקום הסבל והמצוקה ושלח את התינוק לחרם שלא לבוא בקהל ה'. ובאה החברה אל בית הדין... וכפר בעדו ובעד העם.

 

אכן היחס שלנו לממזרים דומה ליחס שלנו לשעיר לעזאזל. הגם שהחברה אינה מבינה איך אפשר להעניש ילדים על מעשי הוריהם, ואינה רוצה לפגוע בנשים חפות מפשע שהתעברו באונס מגילוי עריות, היא כפי הנראה מאמינה שבהתנהגות זו היא מוצאת חן בעיני האל. אדרבה, דווקא העובדה שהנושא הזה הינו כאוב כל כך אצל כולם - מאפשרת לחברה להרגיש כמה היא צדיקה בכך שהיא ממשיכה לקיים את מה שהיא מאמינה שהיא מצווה לעשות - לפגוע באנשים אלו ולהחרימם מלבוא בקהל. המשך קיום סטיגמת הממזרים מאפשר לצקצק בלשון ולומר בצער ביגון ובאנחה: "אוי. איזו טרגדיה. ממש נורא".

 

ביחס שלנו לנושא הממזרות – כמעט ואין הבדל בין חילונים ודתיים – כולם מגיבים באופן קשה אך ממשיכים להצדיק את המשך קיום מוסד הממזרות. ואולי יש כאן מעין נחמה. הנה, כמה טוב לדעת, בערב יום כיפור תשע"א, בעוד שאויבים קמים עלינו מבחוץ ואנו שסועים מבפנים באופן כה קשה בכל נושא ונושא, הנה סוף כל סוף יש נושא אחד שהחברה מתאגדת סביבו ומאפשרת לממסד לעשות את מלאכתו נאמנה – החרמת ממזרים.

 

עד כאן המייל האנונימי, ומכאן – אנחנו 

ולמה אני קוראת לזה חטא דתי של חברה חילונית? כיוון שהחברה החילונית והדתית ליברלית בחרה לקבל על עצמה חוקים הפוגעים בזכויות יסוד של חבריה, כחלק מבחירתה באימוץ סלקטיבי של חוקים דתיים. קל ופשוט לפתור את בעיית הממזרות – זה יכול לבוא ביזמתם של רבנים ליברליים (אבל מי בממסד יקשיב להם?), זה יכול להיות מאבק של פוליטיקאים (אבל מי בונה עליהם?) וזו יכולה להיות החלטה שלנו, חילונים ודתיים ליברליים, להפסיק להכיר במושג ממזרות, ולהפסיק לתת לו כוח.

 

עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו 

 חז"ל קבעו שיום כיפור לא יכול לשמש מכבסה לעבריינים. יום כיפור לא בא במקום תהליך של תיקון. גם אי מיילים או בקשות סליחה וטלפוניות לא יושיעונו. צריך לרצות, לפייס, את החבר הפגוע. עד שלא נעשה את זה לא תהיה סליחה.

 

על הדבר הזה חשבתי השבוע כשעברתי ליד בית ראש הממשלה וראיתי את אביבה ונועם שליט יושבים באוהל הקבוע והעצוב שלהם. רציתי לגשת וללחוץ את ידיהם והתביישתי. לא ידעתי מה אומר להם. שום גמגום ושום בקשת סליחה לא יעמדו לימיני. יום כיפור לא מכפר על עבירות שבין אדם לחברו. האוהל של משפחת שליט הוא תזכורת מביכה במיוחד לחטא ששום יום כיפור לא יצילני מעונשו.

 

ובבית המדרש של הטוקבקים – חברנו גור-גורנישט

 

כיוון שבמיילים מרגשים עסקינן. קבלתי מייל מיוחד במינו מחבר בית המדרש 'גור-גורנישט' (המכונה גם מוחמד). מצבו הבריאותי של גור שלנו מאתגר את ימיו, ובגבורה ולמרות הקשיים הוא מפתח אתר אינטרנט מעניין העוסק בנושאים שלנו ומציע אפשרויות לימוד מגוונות. גם מי שלא מסכים עם העמדות של גור, מוזמן להכנס, להתפלמס, לאתגר ולהציע את דברי התורה שלו.

 

הנה הסירטון שעשה על הפרוייקט שלו:

 

http://www.youtube.com/watch?v=QMln-A0lSeM

 

 

וזו הכתובת של האתר

 

www.scre.ca

 

גור יקר, תהיה בריא, שנהיה בריאים כולנו ושנזכה לעשות מדי פעם את הטוב והישר.