המעצב(נ)ת סיימה את סיבוב ההופעות שלה בארצות הברית והחליטה לנסוע למקום שבו האוויר זז קצת יותר מהר, והגיעה לפסטיבל טורונטו כדי להתאוורר, אבל בלי לשכוח את עבודתה החשובה בבדיקת הגרדרובה הסלבריטאית. פה ושם היה משב רוח מרענן שבאמת עזר לה לנשום קצת, אבל זה אף פעם לא יכול להיות מושלם.
את רייצ'ל וויז המעצב(נ)ת מחבבת מאוד, בעיקר כי היא חושבת שהיא שחקנית מצוינת, אבל משחק לחוד ולבוש לחוד. הפעם וויז בחרה באוברול שעוונית, שמתאים יותר לכיסוי מיטה למניעת תאונות קלות, ולא ככיסוי לגוף. האוברול תלוי עליה ולא מסגיר בשום צורה את הגוף הנפלא שיש לה, או את החמוקיים שמתחבאים אי שם מתחת לפלסטיק. החגורה הדקה, שרק מגבירה את הסבתאיות של הלוק הכללי, והכיווץ בחזה מחזירים את המעצב(נ)ת לשנות ה-70 העליזות, אז חשבו שהכל הולך.

אפילו הפרצוף שאת עושה מוכיח שאת לא נהנית
הבאה בתור היא מישהי שהמעצב(נ)ת לא ראתה כבר המון זמן, ואולי טוב שכך. מיני דרייבר, שמסתובבת בעיקר במדינה ששותה הרבה תה ולא שומעים ממנה יותר מדי, החליטה לחשוף את הגזרה הדקיקה שלה, אבל שכחה שגם את זה צריך לעשות בטעם טוב. כשיש לך גוף דקיק וכתפיים רחבות, אין שום צורך להבליט את מה שכבר בולט. ואגב, זה שחשפת רגל שזופה לא אומר שאת יכולה להתעלם מהשיער.

יופי שהתחטבת, עכשיו גם תתלבשי בהתאם
ועכשיו אתנחתא קלה עם משב רוח מרענן. נטלי פורטמן יודעת לפעמים לבחור את הבגד הכי נוראי בארון, אבל בדרך כלל היא עושה את מה שנכון, ממש כמו כאן, בשמלת קפלים לא מוגזמת. טרנד הוולנים מכה חזק בעולם והמעצב(נ)ת חייבת להודות שפה ושם גם היא חוטאת בו, מה לעשות. פורטמן בחרה בשמלה שמשלבת שתי תצורות של אותו בד, בחלוקה נאה ביותר בין חלק עליון לתחתון ואקססוריז שמבליטים את הבחירה הנאה. השמלה מתאימה לכל אירוע, הכל תלוי באיפור, בשיער, באקססוריז ובנעליים. כרגע פורטמן היא המנצחת של הערב. אבל חכו.

ווי לאב יו טו. פורטמן
חזרה לעבודה עם הלן מירן שהמעצב(נ)ת מאוד אוהבת. זו לרוב בוחרת בבגדים מחמיאים ביותר, אבל כנראה שמשהו קרה בדרך לטורונטו, כי אין שום הסבר לחגיגת הפרחים על השמלה. המעצב(נ)ת עדיין מחפשת אחר סלסלת הפיקניק וכובע הקש הגדול. הסרט המגוחך בירוק רעל, שהוא אגב אחד הצבעים האהובים על המעצב(נ)ת, ממנו נגזר גם ארנק, יחד עם השל הגדול הלבן והסנדלים שמזכירים למעצב(נ)ת בילוי בים או סתם הליכה לקניות במכולת - כל אלו, יחד עם השמלה הפרחונית מבד לייקרה מבהיק, יוצרים מראה של מישהי שזה עתה שבה ממסיבת חוף. ערבוב הצבעים לא מתאים למירן ורק הופך אותה למישהי קשישה שנורא רוצה להיראות צעירה.

כבר היית בטופ. לא חבל, הלן?
ועכשיו למישהי משלנו. רומי אבולעפיה החליטה לחזור בזמן. אם מירן נראתה כמו מבוגרת שרוצה להיראות צעירה, כאן יש לנו דוגמה קלאסית של צעירה שחושבת שכל דבר מתאים לה, גם מראה שנות ה-50 שהופך אותה אוטומטית למישהי שנראית גם בגיל הזה. המעצב(נ)ת מאוד שמחה שאת בוחרת לקנות מוצרים יד שניה, ולפעמים גם לובשת או נועלת אותם, אבל אין שום סיבה לבחור משהו שנראה כמו הווילון שהיה פעם לדודה בסלון, להוסיף תסרוקת שלא ראתה אור יום מזה כמה שנים טובות ולאוורר את הנעליים מהבוידעם. והלכת כל כך אחורה בזמן, שחזרת גם לתקופה שבה שכחו ללבוש חזייה. לא שזה בעייתי, אבל תדאגי שלא יהיה לך קר. מצד שני, ככה לא מסתכלים על התערובת המוזרה שבחרת ללבוש.

רומי, הלבוש שלך ממש קומי. חבל
והמנצחת של הערב, ללא שום ספק, היא וינונה ריידר, שכנראה גם את השמלה הזו היא הרימה מהחנות ולא בדקה את המידה, ולכן היא חנוקה משהו. אז רצית לנסות לוק חדש שידגיש עד כמה התבגרת, יופי. אבל זה לא צריך להיות כל כך out there. אפשר לעשות את זה בדרכים הרבה יותר יפות שגם יעזרו לך להיראות טוב יותר. מחוך וחצאית מנופחת הם לאו דווקא הבחירה הנכונה עבורך. את יודעת ששחור הולם אותך, את יודעת שכבר עשית בושות בעבר ואת יודעת שיש לך מה להראות. מה תעשי עם כל אלו יחד? בטח לא תבחרי בתצוגה שמנפחת אותך אפילו עוד יותר. היית יכולה בקלות ללכת על שמלה שחורה צמודה שמרימה, משטחת ומהדקת את כל מה שצריך והיית יוצאת הכי-הכי. אבל ככה זה כשמגזימים.

קחי עוד נשימה, אבל לא בטוח שזה יעבור. ריידר
(צילומים: AP, AFP, רויטרס)