שניצל מוכן? רק בבית

מה הסוד שמסתתר בתוך השניצלונים המוכנים ברשתות המזון המהיר והופך אותם לטעימים כל כך? אפרת מונשרי-גורן בדקה בקרביים, ערכה דיון עם ילדיה והגיעה למסקנה שעדיף להכין בבית, זה לא לוקח הרבה זמן וזה בטח יותר בריא

אפרת מונשרי-גורן פורסם: 04.10.10, 09:12

אתחיל בגילוי נאות: אני חובבת ג'אנק על כל סוגיו, זה פשוט עושה לי את זה. ואם אפשר, נא להטביע את הג'אנק בקטשופ, מיונז ורוטב ברביקיו משובח. לפני שילדיי נולדו פינטזתי שתהיה לי חברה בכל אחת ברשתות המזון המהיר למיניהם. כך אוכל ללכת עם ילדיי החמודים לארוחה שבה אף אחד לא ידקלם לי כמה רעל אני אוכלת או יחשב את כמות השומן הרווי בכל ביס.

 

אבל, כשנולדו הילדים הפכתי למבוגר אחראי ומבאס כמו כל יתר המבוגרים. כמודעת לבעיות של אוכל תעשייתי או מעובד, אני מוותרת באופן קבוע על קניית שניצלים מוכנים, נקניקיות או כל דבר שלא ברור מי בדיוק היתה אמא שלו או מתי. הילדים שלי רואים באוכל המוכן צ'ופר. אין מה לעשות, בואו נודה כולנו, יש משהו מתקתק, או אולי מלוח, מעובד וטעים בתערובות השניצלים. זה הציפוי? אולי כל מה שמעורבב שם בפנים? לא ברור. ועוד לא הגענו להמבורגרים נוטפי הרטבים. יש גם משהו מהיר ולא מחייב בהכנת שניצל כזה. לא צריך שמן, בשר, ביצים, פירורי לחם או חומרי טעם וריח. הכל בפנים, קפוא ומשומר ומה שנשאר זה לחמם.

 

ואז יום אחד ראינו את אורלי וגיא בטלוויזיה, בתוכנית על שניצלים מוכנים שכללה הדגמה של הכנת שניצל. הגדולים שלי צפו והתעניינו. ניתריתים? מה זה ניתרתים? כשלאמא שלהם (אני) לא היתה תשובה מדוייקת נערך החיפוש באינטרנט. מה עוד היה שם? צבעי מאכל, גאלרגם, קרגיקל ועוד כמה מילים שאולי נשמעות טוב, אבל לא כשזה באוכל שלנו. אף אחד לא ממש רוצה לאכול מעכבי חמצון שנחשדים כמסרטנים בחימום. רבים היו מעדיפים לוותר על אכילת מקשים למיניהם או שמנים, או לדאוג מחשד לעצמות.

 

לאור התכנית נתקלתי בבעיה רצינית: הילדים פצחו בשביתה ואין יותר שניצלים מוכנים בבית. אפילו הפעמים היחידות שלא היתה ברירה וחיממתי להם שניצל, נתקלו בסרוב. לא אוכלים קרגיקל. לא, אז לא.

 

בעצם מה רע באכילת ג'אנק? או אם נמקד את השאלה: מה רע בכך שילדינו אוכלים שניצלים מוכנים מתועשים? ורד יפה חאיק, דיאטיקנית ותרפיסטית המתמחה בילדים מסבירה: "בשניצלים התעשייתיים כמות העוף/הודו היא קטנה: רק כמחצית ממשקל השניצל מקורו בבשר (במקרה הטוב). שאר המרכיבים כוללים מים, שומן, סוכר, עמילן וחומרים מייצבים שונים.

מעבר לכך, כמות המלח (נתרן) בשניצל מתועש, גדולה בהרבה לעומת מקבילו הביתי, ומתווספים לו חומרים משמרים ולעיתים גם צבעי מאכל, אשר תרומתם לבריאות מוטלת בספק."

 

למעשה, שניצלים תעשייתיים מספקים לגופינו ולגוף ילדינו פחות חלבון, יותר שומן (בעיקר יותר שומן רווי), יותר מלח, וחומרים משמרים, מייצבים וצבעי מאכל אשר אינם קיימים כלל בשניצלים הביתיים.

 

באשר לשניצל התירס, האהוב מאד על ילדים ולכן דורש התייחסת מיוחדת, אין לו כל יתרון תזונתי. הוא מספק בעיקר פחמימות (ללא סיבים תזונתיים), שומן ושמן (לא איכותיים), מייצבים ומלח. טעים? ייתכן. משביע? גם כן. בריא? רחוק מכך.

כמו ברשת המזון המהיר שליד הבית (צילום: אפרת מונשרי-גורן) 

 

שניצלונים ביתיים

המרכיבים:

1/2 קילו בשר עוף טחון

1 כוס פירורי לחם

כף שטוחה של אבקת מרק ללא מונוסודיום גלוטמט, מומסת ב 3/4 כוס מים רותחים.

לציפוי

1 כוס פירורי לחם, עדיף כתומים (למה עדיף כתומים? לא ברור, דומה יותר למקור)

שמן לטיגון

 

 

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את הבשר הטחון עם כוס פירורי לחם ואבקת המרק המומסת.
  2. מניחים במקרר ל-10 דקות. אם התערובת דביקה מדי אפשר להוסיף עוד פירורי לחם.
  3. יוצרים צורות, כתיתות או טבעות ומצפים בפירורי לחם.
  4. מטגנים בשמן לא חם מדי (שמן חם מדי שורף את הציפוי ולא מבשל את פנים השניצלון).
  5. כשצד אחד משחים קלות הופכים וממשיכים לטגן.
  6. מוציאים לכלי מרופד בנייר סופג, קוראים לכל הילדים ואוכלים עם קטשופ.