הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.
"אין, אין עוד אנשים כאלו, איזו נדיבות, איזה פרגון, איזו חברות. אם אנשים כאלו היו מגיעים לפוליטיקה אולי המדינה שלנו הייתה נראית אחרת", מספר לי איתי שזה עתה התקבל למשרד. "על מי אתה בדיוק מדבר?" אני מתעניין מתוך סקרנות וגם קצת בקנאה על הזכות שנפלה בחלקו לפגוש בן אדם כזה חיובי על היום הראשון בעבודה.
"על המנכ"ל שלנו סוקולוב כמובן", הוא עונה לי למרבה השתוממותי "חזרתי עכשיו מארוחת צהרים איתו. שמע, האיש בפשוט בן אדם זהב, איש חם, מתחשב, לא מייצרים מנהלים כאלו יותר". "אנחנו מדברים על אותו סוקולוב?", אני מסרב להאמין. "סוקולוב יש רק אחד", הוא מאשר, "בהתחלה לא הייתי בטוח שאני רוצה לעבוד פה, אבל אחרי שנפגשנו פעמיים במסעדת דגים בנמל כבר לא היה לי ספק".
"ואיך הוא הצליח לדוג אותך?" אני שואל.
"אל תהיה ציני", הוא נוזף בי, "פשוט ראיתי שהוא מקצוען שיודע להעריך את איכות העבודות שעשיתי, יודע להעריך רזומה כמו שלי ומעל הכול ראיתי שהוא צריך אותי".
"ובסוף גם שילם את החשבון מין הסתם" אני מוסיף. "ברור", אומר איתי ומתפנה לחתום לשליח שהביא זר פרחים ענק.
"סוקולוב שלח את זה לכבוד היום הראשון", הוא אומר לי נבוך במקצת, "אני אלך להגיד לו תודה".
כעבור דקותיים הוא חוזר. "תראה מה זה, שאל אותי בדחילו ורחמו אם לא אכפת לי להישאר היום עוד חצי שעה. אני אומר לך יחס כזה לא קיבלתי בשום משרד אחר".
הימים חולפים חודש עובר ואני פוגש את איתי נסער כולו, "מה זאת אומרת כולם נשארים לעבוד כל הלילה? מישהו שאל אותי? ואולי יש לי תכניות היום? ובכלל, יש מצב שישלמו לנו על זה השעות הנוספות?". "כמו המצב שמישהו יגיד לך תודה מחר בבוקר", אני מבהיר לו את המצב.
"איזו חוצפה", הוא מתמרמר, "והסוקולוב הזה אפילו לא הסכים לראות אותי. רציתי להראות לו כמה רעיונות שפיתחתי ומה הוא עונה לי? אני לא יכול לשבת עם כל אחד. פתאום אני כל אחד, אתה מבין?".
אני טופח לאיתי בהבנה על כתפו ועוזר לו להוציא מהאגרטל את זר הפרחים הענק ששלח לו סוקולוב לפני חודש. ככה זה, נגמר שלב החיזורים, ברוך הבא לשלב החזירות.
ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net