מייקל ג'ורדן, אדם שהשיג דבר או שניים בקריירה הספורטיבית שלו, לא היה עולה למשחק ב-NBA ללא סרט סביב זרועו השמאלית. לבן במשחקי הבית, אדום באלה שבחוץ. אם זה לא מספיק, הוא גם היה לובש את מכנסיו (הארוכים, כמו תמיד) בצורה שלוחית למדי ודואג לכך ששרוכי נעליו לא יהיו שרוכות עד הסוף.
טוב, עם כל כך הרבה אמונות תפלות, כנראה שג'ורדן לא סתם הפך לספורטאי הגדול בתבל אי פעם. ועדיין, גם בארץ הקודש יש לא מעט ספורטאים שמחביאים בתוכם אמונה תפלה כזו או אחרת, שמתפרצת החוצה ברגע שהם עולים על כר הדשא, הפארקט או סתם למשחק מול חברים. קבלו את האמונות התפלות, גרסת הספורט הישראלי.

"זה לא משהו שאני כל הזמן עושה, אבל יצא לי לפעמים לעשות את זה. האם זה הצליח? את האמת, אני אפילו לא יודע. זה משהו שפתאום יצא לי והמשכתי איתו כמה פעמים. אני מכיר את כל אלה שנכנסים לאולם ברגל ימין, אבל אני החלטתי לעשות את זה כבר מהירידה מהאוטובוס".
"כשאני בכניסה למזרון וצופה בקרב שלפני הקרב שלי, אני יכול להרגיש מה הולך לקרות. אם אני רואה שמישהו בחליפה כחולה ניצח וגם לי יש כחולה, זה נותן לי ביטחון. אם הלבן מנצח, אני אומר לעצמי ש'עכשיו תור הכחול'. אני משדר לעצמי את האמונות לפי מה שנוח לי לפעמים, אבל זה מותר, לא?".
"יש לי שנתיים נעלי 'קרוקס' בצבע תכלת, שהתחלתי להביא לתחרויות בשנה האחרונה והן מביאות לי מזל", המשיך רזבוזוב. "מתי שאני שוכח את הקרוקס שלי, אני מרגיש שהלכה התחרות. באחד המחנות שכחתי את הכפכפים והגבתי בהגזמה. אנשים לא הבינו למה זה כל כך חשוב לי".

"בצ'ק אין בשדה התעופה אני יודע שאם אני ב'תור לא טוב', כזה שלא זז, זה אומר שכבר התחלתי את התחרות ברגל שמאל. זה שטויות אבל אני ממש מאמין בזה, אין לי מה להגיד להגנתי", סיכם הג'ודוקא.
"אלה שני דברים שאני מאמין בהם והם טמונים עמוק בזיכרון שלי", ממשיך מימון. "ואם מישהו יישב לי במקום הקבוע? זה לא יקרה. אני כבר 18 שנים בהפועל ראשל"צ ואין אחד שלא יודע. על הכיסא הרביעי מימן בחדר ההלבשה אף אחד לא יושב, רק אני".

"זו שרשרת שקיבלתי מהרב רפאל ממו לפני ארבע שנים, קצת אחרי שנפגשנו והתחלנו להתקרב", הוסיף רביבו, אחיו של דוד, אחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות ישראל. "הוא נתן לי גם טבעת שאני לובש כל הזמן למשל ואני משתדל לענוד את שני התכשיטים כל הזמן, לא רק במשחקים".
"אני עולה לכל משחק עם השרוכים בנעליים פתוחים", הפתיע שחקן הזוגות. "אני קושר אותם רק כשאני עולה על המגרש, ולא שנייה אחת לפני". האם זה יעזור במשחקי הבית 1 האירופי-אפריקני? נקווה שכן.

"זו לא ממש אמונה תפלה", מבקש חג'ג' להדגיש. "לכל אחד יש את הסדר שלו לפני משחק. לפני כשנתיים כשהייתי בירושלים ישבתי בחדר ההלבשה עם שרון ששון והחלטנו שאנחנו לא עושים את החימום של שעה לפני משחק. את החימום של החצי שעה אנחנו עושים כרגיל".
"לפעמים טוב יותר לשבת בחדר ההלבשה", מסביר חג'ג', "לחשוב מה צריך לעשות ולהתארגן מנטלית למשחק. זה תלוי בהרגשה שלי. לפעמים חלק מהמאמנים מבקשים ממני בכל זאת לעשות את החימום אז זה לא משהו קבוע".

הקשר הקולומביאני של הירוקים מתמיד להגיע תמיד אחרון לדבוקת השחקנים ששמה ידיים בצוותא, רגע לפני השריקה לפתיחת המשחק. שחקן בקבוצה אמר: "אין מצב שקולמה לא יגיע כשאנחנו שמים ידיים לפני המשחק. הוא מאוד מקפיד על כך שהוא יהיה זה שיגיע אחרון ואנחנו משתפים איתו פעולה. בינתיים נראה שזה עוזר לו כי הוא השחקן הכי טוב בקבוצה מתחילת העונה".
השתתפו בהכנת הידיעה: רענן וייס, איזי עין דור, מיקי שגיא ועדי סרדס