אי של ודאות

על האי קוזן, חלק מאיי סיישל שבאוקינוס ההודי אין מסעדות. אין גם שירותים או פחי אשפה. רק ל-10,000 איש מותר לבקר שם בכל שנה - לביקור של כמה שעות בודדות בלבד - ורק לשמונת עובדי שמורת הטבע במקום מותר להישאר לישון. לפני 50 שנה כמעט נכחדו החיות מהאי המבודד; כיום, הוא שוקק בבעלי חיים נדירים

האי קוזן (Cousin Island) שהוא חלק מאיי סיישל שבאוקיינוס ההודי, הוא האי הראשון בעולם שכולו אי של ודאות (עד כמה שהטבע יכול להיות ודאי).

בשנת 1910 נוקתה מרבית הצמחייה מהאי וניטעו בו מטעים של דקלי קוקוס. המעבר מצמחייה טבעית מגוונת לחקלאות חד-גידולית פגע קשות בבעלי החיים ובצמחים שעל האי, ובמיוחד באוכלוסייה של קנית סיישל (Acrocephalus sechellensis), שהייתה נפוצה בעבר בכל איי סיישל אך שרדה רק באי הזה.

עם בירוא הצמחייה לטובת דקלי הקוקוס נעלם מקום החיוּת הטבעי של הקנית, ובשנות ה-60 של המאה הקודמת נותרו על האי רק 26 פרטים מהמין הזה. בשנת 1968 הוחלט על נקיטת צעד דרסטי וחדשני לשימור המין הייחודי: בפעם הראשונה בתולדות שמירת הטבע העולמית רכש הארגון ICBP - International Council for the Protection of Birds (היום ארגון BirdLife) את האי במטרה להפוך אותו לשמורת טבע.

בשנת 1975 העניקה ממשלת סיישל לאי מעמד של שמורת טבע יבשתית וימית. דקלי הקוקוס נעקרו ופינו מקום עבור הצמחייה הטבעית. אחרי שני עשורים שוחזר היער הטבעי על האי.

קנית סיישל מטובעת בטבעות זיהוי צבעוניות אישיות

האי קוזן הוא השמורה הוותיקה ביותר באזור. גודלו כ-270 דונם והשמורה כוללת רצועה ברוחב של 400 מ' של ים שבו ריף אלמוגים עשיר במיוחד המאכלס כ- 300 מיני דגים. 

השמורה מוגדרת כאזור בקטגוריית A1 של CITES, ומשתמעת מכך שמירת טבע קפדנית ומחמירה במיוחד. החל מ-1998 האי מנוהל על ידי העמותה Nature Seychelles. צוות השמורה כולל רק שמונה בני אדם המתגוררים על האי, והם גם בני האדם היחידים שמורשים ללון במקום.

רק 10,000 בני אדם מורשים לבקר באי מדי שנה, בתמורה לתשלום לא מבוטל המשמש כתרומה לניהול השמורה, למחקר ולחינוך. האי פתוח לביקורים רק בימים שני עד שישי, וניתן לבקר בו רק מהשעה עשר בבוקר ועד אמצע היום. כדי להפחית ככל הניתן ייצור פסולת אין באי מקומות לינה או מסעדות, וגם אין בו פחי אשפה.

על אף גודלו המצומצם של האי מתקיים בחופים ובלבו מגוון של בתי גידול. ביצות מים מתוקים מושכות סופיות ושפיריות, הגבעות הן אתר קינון אידאלי ליסעורים ולשחפיות רסן, והחופים מאוכלסים בסרטנים ובחופמאים הם אתר הקינון החשוב ביותר במערב האוקיינוס ההודי לצב הים הקרני (Eretmochelys imbricata) הנמצא בסכנת הכחדה חמורה.

ניטור אוכלוסיית הצבים הקרניים מתבצע באי משנת 1972, וזהו המעקב הממושך ביותר אחר צבים אלו במערב האוקיינוס ההודי. בין 30 ל-100 נקבות עולות בכל שנה לחוף כדי להטיל, ושלא כמו צבי הים החומים והירוקים בישראל נקבות צב הים הקרני עושות זאת לאור היום.

שחפית הפיות (Sterna nereis) אוחזת במקורה דג

בעת הקמת השמורה מנתה אוכלוסיית קנית סיישל 26 פרטים, והיא הוגדרה "בסכנת הכחדה" (EN). עם שיקום הצמחייה הטבעית גדלה האוכלוסייה והגיעה בשנת 1982 למקסימום כושר הנשיאה של האי, ומספר הפרטים נע מאז בין 300 ל-360. סטטוס סכנת ההכחדה של האוכלוסייה הופחת ל"עתידו בסכנה" (VU).

קנית סיישל ניזונה כמעט רק מחרקים שאותם היא מוצאת בצדם התחתון של עלי עצים. במבט ראשון היא נראית כציפור קטנה ולא מיוחדת, אך התנהגות הרבייה שלה היא אחת מצורות ההתנהגות המרתקות ביותר בעולם החי – רבייה שיתופית – תופעה המתרחשת רק אצל כשלושה אחוזים מ- 10,000 מיני העופות בעולם.

זוג קניות סיישל מטיל ביצה אחת יחידה בעונה. נקבות צעירות של הזוג המתרבה מוותרות על ניסיונות התרבות משל עצמן, נשארות בטריטוריה של הוריהן ומסייעות בשמירה על הטריטוריה, בדגירה ובהאכלת הגוזל. הזכרים הצעירים של הזוג עוזבים את הטריטוריה. הדגירה נמשכת 15 ימים. הפרחון עוזב את הקן אחרי שבועיים, אך הוריו ואחיותיו ממשיכים להאכילו במשך שלושה חודשים.

אופן הרבייה הזה מעלה שאלות אבולוציוניות רבות, כגון מדוע פרטים בקבוצה מוותרים על הזכות להתרבות לטובת רבייה קבוצתית של הוריהם או קרוביהם? כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 הגו המילטון ומאייינרד סמית' את תאוריית "ברירת השארים" (Kin selection) המסבירה כיצד הברירה הטבעית יכולה לעודד התפתחות של מנגנון רבייה שכזה. הם טענו כי הכשירות (Fitness) של כל פרט נקבעת על ידי סך הגנים, שהוא מעביר לדורות הבאים. כך, הצאצאים העוזרים לזוג להתרבות ולהצליח לגדל את צאצאיו מגבירים את הסיכויים שלהם להתרבות בעתיד.

קנית סיישל היא מין אידאלי למחקר בנושא. מחקרים הראו שהקניות לא עוזבות את האי, על כן משנת 1994 והלאה כמעט כל הקניות באי סומנו בטבעות צבעוניות ייחודיות לכל פרט ופרט. נלקחה מהם דגימת דם למבחנים גנטיים הבודקים את מידת הקרבה המשפחתית, והם תויגו כ"עוזר", "לא עוזר" ו"מתרבה" בכל עונת רבייה עד מותם.

כך ניתן לעקוב אחר "החלטותיהם" של הפרטים ואחר יתרונות המותאמות המשתמעות מהן. מתוצאות המחקר עלה כי הגורם המכריע במידת העזרה לזוג המתרבה הוא איכות הטריטוריה המתבטאת במספר החרקים שבה. כמו כן נמצא שהנקבה המתרבה יכולה לשלוט במין העובר שבביצה שהטילה בהתאם לכמות המזון בטריטוריה, ולמספר העוזרים שכבר קיימים. בטריטוריה שבה כמות המזון מועטה יוטלו יותר ביצי זכרים והללו יעזבו את הטריטוריה כשיגדלו; בטריטוריה שהמזון מצוי בה בשפע יוטלו יותר ביצי נקבות והללו יסייעו בגידול הדור הבא.

החמריה העקעקית של סיישל הושבה לאי לאחר שנעלמה ממנו כליל. האי משמש כעת גרעין להשבה לאיים אחרים

הרצון להגן על מין אחד הסתיים בהגנה על מגוון גדול מאוד של מינים. החוקרים באי עוקבים בקפדנות אחר שינויים בצמחייה, במיוחד אחרי הסערה שהתרחשה ב-2002. כמו כן מתנהלת באי תכנית ארוכת טווח להרחקה של מינים פולשים ושל מיני צמחים שמצליחים לצמוח בחלקות יער הנחשפות אחרי סערות. האי קוזן הוא אחד האיים היחידים שאין בו חתולים, חולדות ועכברים שהם גורם הרסני לצמחיה המקומית באיים רבים אחרים.

המודל המוצלח לשיקום האי שפותח על ידי Nature Seychelles אומץ ברחבי העולם, וכיום משתמשים בו בעלי קרקעות פרטיים, ממשלות וארגונים כדי לשקם ולשמר שמורות טבע ואיים. במרוצת השנים זכתה Nature Seychelles בכמה פרסים על עבודת שמירת הטבע המוצלחת.

• הכתבה פורסמה בירחון "טבע הדברים"
• מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות מתנה למגזין טבע הדברים / ילדי טבע הדברים