כך תעזרו לילד להתמודד עם פחדים

פחד מזרים, חיות, רופא, אמבטיה או סביבה לא מוכרת - בסדרה חדשה בערוץ הורים נעזור לכם להבין את הפחדים של ילדכם ולעזור לו להתמודד ולהתגבר. בכתבה הראשונה בסדרה: מעבירים לילד את האחריות

ילד צריך לדעת שההורה תמיד יגן עליו וההורה צריך לעזור לילד למצוא את הכוחות להגן על עצמו. בסדרה חדשה להורים לילדים שמפחדים, נעזור לכם להבין את הפחד הספציפי של ילדכם וגם לעזור לו להתגבר עליו.

 

למה ילדים פוחדים?

ילדים פוחדים בעיקר בעקבות ערבוב בין דמיון למציאות. הם עלולים גם לפתח פחד מגירוי שהפתיע אותם לרעה ואולי אף יצר טראומה. לדוגמה, ילד שכלב התקרב לעברו ונבח עליו, עלול לפתח פחד מכלבים. חשוב לציין כי פחד איננו רק רע. הפחד מוגדר גם כמנגנון הישרדותי שמביא את האדם להיות דרוך ולחדד את חושיו לקראת איום או סכנה שהוא חווה.

 

ממה ילדים פוחדים?

ילדים פוחדים מדברים רבים, אך מושאי פחד מסוימים נפוצים במיוחד: פחד מחושך, פחד מחלומות רעים, פחד ממפלצות, פחד מחיות (אמיתיות או דמיוניות), פחד קהל / פחד מזרים, פחד מרופא / פחד מכאב, פחד ממים / פחד מאמבטיה, פחד מקולות חזקים / פחד מרעמים, פחד ממקום חדש / סביבה חדשה, פחד ממוות, פחד להישאר לבד / חרדת נטישה.

 

בכתבות הבאות בסדרה נציג התייחסות ספציפית למרבית הפחדים הללו. והפעם, כמה עצות יותר כלליות, לשלל סוגי הפחדים:

 

1. הבינו שהילד חווה פחד ממשי

אם צריך, רדו לגובה העיניים שלו וראו את הפחד בעיניו. כשילדים פוחדים, הם נוטים לגמגם או לדבר במהירות ובאופן לא ברור. הם יכולים לנשום במהירות ובכבדות, להזיע, לבכות, לחוות כאבים באזורים שונים בגוף או לפתח תסמינים אחרים. ילדים קטנים עלולים גם להיכנס לאילמות זמנית מרוב "הלם" (Freeze).

 

2. תנו לגיטימציה לפחד

גלו אמפתיה לילד – אך במידה. למשל, אמרו לילד: "אני מבין שהמפלצת מפחידה אותך. זה בסדר לפחד". הימנעו מזלזול בתחושת הילד (לדוגמה, הימנעו ממשפטים כמו "זה טיפשי לפחד מחושך" או "ג'וק זה בכלל לא מפחיד"), כיוון שזה רק ילמד אותו שאין טעם לבוא אליכם כשהוא יחוש תחושות לא נעימות כמו פחד. אם הילד נצמד אליכם כי הוא פוחד, אפשרו לו את המגע שלכם. אל תדחו אותו מעליכם בטענות ש"אין ממה לפחד". תנו לו לסמוך עליכם.

 

3. הימנעו מלהציג באופן תמידי הזדהות

כגון "גם אני פוחד / פחדתי מחושך", כיוון שהילד עלול לפתח מנגנון שיפוט שאומר שמותר ו"כשר" לפחוד רק אם הוא פוחד ממה שגם אתם פוחדים ממנו. הדבר עלול להקשות עליו בהתמודדות עם פחדים שייחודיים לו והיבט זה נחוץ להתפתחותו האישית.

 

4. הימנעו מעיסוק רב מדי בפחד

כי אז הילד עלול להשתמש בפחד כמוטיב שמגייס אתכם ומקנה לו יתר תשומת לב הורית.

 

5. בקשו תיאור ספציפי של מושא הפחד

ככל שמדברים יותר על הנושא או מנתחים אותו, הוא הופך להיות מוכר יותר ולכן מפחיד פחות. בקשו מהילד שייתן פירוט של מושא הפחד. לדוגמה, איך נראית המפלצת, מה מפחיד אצלה, איזה קול יש לה, אילו צבעים?

 

6. העבירו אחריות

העבירו לילד בהדרגה את האחריות הסופית להתמודד עם הפחד, אבל תנו לו הרגשת ביטחון שאתם שם אִתו, דואגים לו ושומרים עליו. אם תגוננו עליו בכל פעם שהוא שרוי בַפחד, זה רק יחזק את תחושת חוסר הביטחון שלו ואת התפיסה שהוא אינו מסוגל להתמודד עם הפחד. לדוגמה, פחד ממפלצות שמביא לכך שהילד יישן עם ההורים, מביא את הילד לחשוב שרק ההורים יכולים לעזור לו התמודד עם המפלצות. הוא עלול להסיק שלו עצמו אין את הכוחות לעשות זאת לבד. חשוב בהדרגה להעביר את ה"כוחות" והיכולת להתמודד עם המפלצות גם לילד, אבל להרגיע אותו ולומר לו שאתם תמיד תהיו שם כדי להגן עליו.

 

7. הציגו אור אחר

נסו לבחון אם אפשר לראות את מושא הפחד באור אחר. דוגמאות: אולי המפלצת יורקת אש כי זו הדרך שלה לומר שהיא פוחדת להיות לבד ורוצה חברים, אולי הכלב שנובח דווקא נורא מתרגש לראות ילדים ולא כועס עליהם?

 

8. תנו מקום לרעיונות של הילד

בקשו מהילד להעלות רעיונות איך אפשר להתמודד עם מושא הפחד. האם חרב מנצחת אותו, האם יש מילת קסם שמעלימה אותו, האם אפשר ליצור מפלצת דמיונית טובה שתפקידה להגן על הילד ושאִתה אפשר לנצח כל מפלצת רעה?

 

9. הציעו רעיונות משלכם

אם צריך, העלו אתם רעיונות כיצד הילד יוכל להתמודד עם מושא הפחד. ראו לאיזה רעיון הילד מתחבר והמשיכו אִתו.

 

10. קראו לילדים ספרי ילדים בנושא

ספקו לילד ולכם נקודת מבט נוספת על הפחדים ואיך ניתן להתמודד אִתם.

 

11. ציירו את הפחד

יש גישה נוספת להתמודדות עם פחד, לפיה כדאי לתת לילד לצייר את הפחד, ואחר כך לשרוף את הציור או לזרוק אותו לזבל. לפי ניסיוני, גישה זו יעילה בדרך כלל לטווח הקצר או לפחד חד פעמי ולא מתמשך.

 

הפחד שלכם: שאלה ותשובה

שאלה: "אני חוששת מאוד להעביר לבני פחד מבעלי חיים שאני קיבלתי 'במתנה' מאמי (ג'וקים, כלבים, חתולים וכו'). מה לעשות?"

 

תשובה: אפשר להבין את הפחד שיש להורה להעביר לבנו את הפחד שיש לו. אציע לך מספר נקודות התייחסות שעשויות להקל עלייך בהתמודדות עם הסוגיה הזו:

• אל תפריזי בהשפעתך הבלעדית על הילד. אפשר שהילד יאמץ דווקא את ההתנהגות של אביו או דמות משמעותית אחרת בחייו שאינה מפחדת מבעלי חיים.
• דאגי לקיים פעילויות עם בעלי חיים שבהם הילד יהיה עם אביו (כמו ביקור בפינות ליטוף, למשל). את יכולה לשבת בצד באותה פעילות או לא להגיע. אין חובה שתמיד שני ההורים יהיו ביחד עם הילד בכל הפעילויות.
• את מוזמנת לשקול לטפל בפחד שלך מבעלי חיים. הגישה היעילה ביותר לכך היא טיפול התנהגותי קוגניטיבי המבוסס על חשיפה הדרגתית. רק את תוכלי לומר אם את רוצה לעבור זאת.
• אם את לא הולכת בכיוון הטיפול העצמי, חשוב שתקבלי את הפחד שלך ותשלימי אִתו כחלק ממך. תאמרי לילד בזמן הנכון שאת אמנם פוחדת מכלבים, אבל אחרים, כמו אבא, סבא וכו', לא פוחדים מהם. זה שאת פוחדת מכלבים, לא אומר שגם הוא צריך לפחד, כי אולי הוא אמיץ יותר (בכך את מספקת לו תמריץ להתגבר על הפחד או לנהוג אחרת). בדרך זו את מעבירה את המסר שאת, ההורה, מקבלת את עצמך ושלמה עם עצמך גם כשאת לא מושלמת ויש לך פחדים. אם הילד שלך יפנים זאת וינהג כך כלפי עצמו, הרווחת בגדול!

 

• בכתבות הבאות בסדרה: פחד מחושך, חלומות רעים, מפלצות, חיות, רופאים ועוד. המידע מתוך הספר "ילדים זה שמחה", הוצאת "כנרת זמורה ביתן". אלי שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה (Ph.D), פסיכותרפיסט, עוסק בטיפול פרטני, זוגי, משפחתי ובהדרכת הורים.