"יש לנו עובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול במצבי משבר", הסביר איצקוביץ'. "אם בסופו של דבר החלטת הגירוש תצא לפועל, נסייע בצדדים הקשורים לפעילות ההומניטארית. קיבלנו פנייה ממנהלת ההגירה, ואנו כמובן מוכנים להושיט להם יחד בדגש על כך שאנשינו לא ייקחו שום חלק בפעולת הגירוש. זה לא יהיה פשוט לילדים, אבל נעשה את כל מה שנדרש כדי למזער את הפגיעה בהם".

נערכים ליום שאחרי סוף המאבק. הפגנת זרים (צילום: גיל יוחנן)
איצקוביץ' סיפר כי לאחר פגישה בין אנשיו לבין נציגי מנהלת ההגירה וקבלת נתונים מהם על מספר הילדים, פרטיהם ועוד, "עובדים סוציאליים ישוחחו עם הילדים ויתמכו בהם. אנו גם נסייע להורים בהתמודדות עם המצב מול הילדים".
ברשות ההגירה ציינו כי עדיין לא נקבע מועד לתחילת מבצע גירוש הילדים, אך הדגישו כי הם מצפים שהוריהם "ייקחו אחראיות, יעזבו את ישראל וישובו לארץ מוצאם מבלי שיהיה צורך לעצור אותם, בדיוק כפי שאנו מלאנו את החלק שלנו, טיפלנו ועדיין מטפלים בכל הפניות של אלו שעמדו בקריטריונים". בינתיים, שר הפנים, אלי ישי, עומד על דעתו שגם העובדים הזרים העומדים בקריטריונים לא יקבלו אשרת שהייה, עד שיגורש מי שאינו עומד בקריטריונים.
בינתיים, הוכן מתקן המעצר "מיכל" לקליטת משפחות הזרים שייעצרו. סיגל רוזן מ"המוקד סיוע לעובדים זרים" סיפרה כי תחילה אמור היה המקום לקלוט את הקטינים שהסתננו לשטח ישראל מגבול מצרים שלנים שם באוהלים, כשההסבר לכך היה היעדר תקציב. ברשות ההגירה מסרו כי המתקן אכן הוכן ובהתאם להחלטת הממשלה.
לצד כל אלה, מתכוונים הפעילים להעניק לזרים סיוע משפטי לאלו שבקשותיהם להישאר בארץ יידחו וכן להפגין מחאה ציבורית עזה נגד המהלך. למרות זאת, מתקשה ליליאן, עובדת מהפיליפינים ואם לפעוט בן ארבע שאמור להיות מגורש, לשלוח הבוקר את בנה לגן הילדים בתחושת ביטחון. "אני לחוצה כי המצב קשה מאוד. הבן שלי לא עומד בקריטריונים, וכשאנחנו חושבים על האפשרות שיגרשו אותנו אנחנו מפחדים מאוד".
היא הביעה תקווה כי העם בישראל יושיט לה וליתר הזרים יד במאבקם להישאר בארץ. "הלוואי שהם יצאו להפגנות ויעזרו לנו. אם הייתי יכולה לפנות לראש-הממשלה הייתי מבקשת ממנו לתת לנו מתנה יפה ולאפשר לנו להישאר פה. ישראל היא הבית היחיד לבן שלי, הוא מדבר רק עברית ולא מכיר שום דבר אחר. לגרש אותו יהיה לשבור את כל העולם".