שאלה:
איזו משמעות יש לכך שהשנה היא שנת מעשר עני, ובמה זה משנה את התנהגותנו ביחס לפירות ולהפרשת מעשרות? וכי באמת צריך להפריש מעשר לעניים? (דוד)
תשובה:
דוד שלום,
א. הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה חשובה בתוך קבוצת המצוות התלויות בארץ, כלומר, שמתקיימות רק בארץ-ישראל, ובגלל שנות הגלות הרבות כמעט נשכח מאתנו חיובן ודרך קיומן. עם חזרתנו לארץ יש להקפיד למלא מצוות אלה לא פחות משאר ההלכות הקשורות לכשרות המזון.
ב. התרומות והמעשרות ניתנים רק בשנים מסוימות, והיינו, אנו מחלקים את השנים למחזורים של שבע, כאשר השנה השביעית (בדומה לשבת בימות השבוע) היא שנת השמיטה. השנה השמינית נחשבת כשנה הראשונה במחזור הבא.
הסדר הוא כדלקמן: בכל השנים אנו מפרישים תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר (ולא נפרט בתשובה זו את ענייני הנתינה האלה).
בשנים א, ב, ד, ה - מוסיפים מעשר שני, ויש לחללו על מטבע או פרי השווה פרוטה ולאבדם.
בשנים ג, ו - מפרישים מעשר עני (במקום מעשר שני).
ג. תרומה גדולה, תרומת מעשר ומעשר שני, פירות קדושים הם, ויכולים להיאכל רק בטהרה (מעשר שני - רק בירושלים). מכיוון שכולנו טמאים (טומאת מת, כי אין לנו פרה אדומה להיטהר) - אי אפשר לאכול פירות תרומה אלה, וצריך לאבדם או לחללם. לעומת זאת, מעשר עני - אין בו קדושה, וכל עני יכול לאוכלו. מסיבה זו, שונה דין מעשר עני מהמעשרות האחרים, שכן אפשר וצריך לקיים בו את מצוות הנתינה לעניים.
ד. שתי שאלות לפנינו: מיהו העני הזכאי לקבל מעשר זה, וכן כיצד נקיים מצוות נתינה, וכי בכל פעם שנקטוף מהעץ או מהגינה פרי אחד, ניתן לעני עשירית (בערך) מהכמות הנקטפת?
חכמים הציעו פתרונות לקשיים אלה: א. במקום לתת לעני, אפשר לתת לגבאי צדקה (למשל, לתרום את מעשר העני לישיבות, שכן בחורי הישיבה נחשבים כעניים, משום שאין להם הכנסה, או למוסד צדקה אחר כמו "עזר מציון" וכו'). ב. לתת סכום כסף מסוים בתחילת השנה (תחילת שנת המעשר לירקות - א' תשרי, ולפירות - ט"ו בשבט) סכום השווה בערך לעשרה אחוזים מהיבול הצפוי. סכום זה נותנים לגבאי הצדקה בהלוואה מותנית, והיינו, מסכמים עמו שבכל פעם שתהיה כמות פרי של מעשר עני - ינוכה שוויו מה"הלוואה", כך שהפירות "נפדים" על ידי סכום זה, ומותר לאוכלם. תהליך זה מתבצע בכל השנה, בכל קטיף, באופן כזה שעד סוף השנה, תהפוך ההלוואה ל"מענק". כך מתקיימת מצוות הנתינה.
ה. יש לציין שחיוב מצוות הנתינה חל בעיקר על פירות שהם טבל, כלומר שוודאי לא הפרישו מהם (כגון פירות הגדלים אצלנו בגינות). ואולם לגבי פירות וירקות הנקנים בשווקים, יש ספק שמא כבר נתקיימה בהם מצוות ההפרשה, ומספק - פטורים מלהפריש שנית.
ו. שנת תשע"א היא שנה שלישית במחזור השמיטה (שנת תשס"ח הייתה שנת שמיטה). על כן מי שמגדל בגינתו פירות או ירקות, צריך השנה לקיים את מצוות המעשרות על ידי נתינת מעשר עני, על פי התיאור הנ"ל.
סיכום: בשנים ג, ו משנות השמיטה יש להפריש מעשר עני במקום מעשר שני, ולתת אותו לעני. הנתינה מתקיימת על ידי נתינה בפועל לעני, או לגבאי צדקה. אפשר לתת סכום כסף בתחילת השנה כהלוואה, ובכל קטיף לנכות מהסכום בשווי המעשר, כך שבסוף השנה יהפוך כל הסכום למענק. על ידי זה יוכלו הבעלים ליהנות אחר כך מאכילת הפירות.
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)