הטקס נערך השנה לראשונה בבית הנשיא. הפעילים שהוזמנו אליו נבחרו על-ידי המשרד לענייני גמלאים, ברשות סגנית השר, חברת הכנסת לאה נס מהליכוד. במהלך האירוע ובאווירה ידידותית ופתוחה, סיפרו הקשישים את קורות חייהם ועל פועלם למען הקהילה לאורך השנים.
"להיות ותיק זה לא חטא אלא גאווה", הסביר הנשיא באירוע. "קשישים לא מבקשים רחמים, הם בסך הכל רוצים הכרה על שירותם את המדינה במשך השנים".

האירוע בבית הנשיא. "זקן זה לא 'אדם לשעבר'" (צילום: גיל יוחנן)
הוא ביקש להעביר מסר כי גם גיל מתקדם אינו אמור להוות מכשול בפני עשייה חברתית. "אדם זקן לא חייב להזדקן. היום, גם אנשים בגיל מתקדם מסוגלים ליצור ולתרום. כמו שהיום נער או נערה בגיל 14 הם כבר 'מבוגרים' לכל דבר, כך גם להפך: אנשים מבוגרים נעשים צעירים ביכולותיהם".
בין אותם קשישים שגרמו אפילו לנשיא להרגיש צעיר גם יששכר גולדשטיין, בן 101 ואחד ממייסדי חברת "תנובה". במהלך האירוע, הגיש גולדשטיין לפרס עותק ישן ומצהיב של עיתון "הבוקר", בן יותר מ-70 שנים, שבו נכתב על פציעתו במאורעות 1938.

פרס מעיין בעיתון הישן. כלום לא השתנה? (צילום: גיל יוחנן)
פרס, שקיבל לידיו את העיתון המתפורר, התבדח ואמר לאורחיו כי "זהו עיתון רוויזיוניסטי". הוא דרש לעיין בכותרת של אותו גיליון, וכשהבחין כי זו עסקה בפגישתם של חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, ונחום סוקולוב - אמר בחיוך: "נו, כלום לא השתנה".
בין המשתתפות באירוע גם שולמית לבנת, אמה של שרת התרבות והספורט לימור לבנת, שנודעה בעבר כ"זמרת המחתרות". היא הזכירה לנשיא פגישה ביניהם לפני עשרות שנים, והוא מצדו הפתיע כשזכר כל פרט ופרט ממנה ותיאר אותה כאילו התרחשה אתמול. אחר כך, שרה לבנת את השיר "ללכת שבי אחריך" לקולות מחיאות כפיים מצד כל המשתתפים.