בנק ישראל: ההשפעה של חרם פלסטיני - זניחה

מסקירה של היקפי המכירות הישראליות לרשות הפלסטינית עולה כי חרם כלכלי של הרשות יגרום נזק משמעותי למשק הפלסטיני, אך השפעתו על ישראל תהיה זניחה

חרם כלכלי של הרשות הפלסטינית על ישראל או התנתקות כלכלית יגרמו נזק משמעותי למשק הפלסטיני, אבל השפעתם על המשק ישראלי תהיה זניחה – כך עולה מסקירה של בנק ישראל על היקפי המכירות הישראליות לרשות הפלסטינית.

 

על פי הסקירה, התלות של המשק הישראלי בפלסטינים נמוכה למדי וחרם כלכלי יעלה למשק לכל היותר באובדן של כמה אלפי מקומות עבודה, רובם של עובדים פלסטינים באזורי התעשייה בעטרות שבירושלים ובברקן הסמוכה לאריאל שבשומרון.

 

היקף המכירות הישראליות לרשות הפלסטינית אמנם מרשים למדי במונחים נומינליים בדולרים או שקלים. הוא שני בגודלו לעומת היצוא לארה"ב, אבל גדול מהיצוא (לא כולל יהלומים) לכל אחת ממדינות אירופה. ב-2008 הוא עמד על כ-3.2 מיליארד דולר (כ-12 מיליארד שקל). אלא שהרושם כאילו חשיבות המכירות למשק הישראלי היא רבה, מתפוגג בניתוח ענפי של המכירות.

 

מתברר כי רוב המכירות (58%) הוא במעבר של מוצרים המיובאים לישראל, מתוכם 20% דלקים למיניהם, או של מוצרים ישראליים בעלי ערך מוסף נמוך שתרומתם לתוצר מוגבלת. בנק ישראל מדגיש כי התלות המוגבלת של המשק הישראלי במכירות לרשות הפלסטינית באה לידי ביטוי בעיקר בשיעור הזעיר (0.9%) מהסך הכולל של הפדיון בכל ענפי המשק הישראלי.

 

התנתקות מחובת האספקה תתקבל בישראל באנחת רווחה?

פלח המכירות של החברות התעשייתיות היה אף נמוך יותר, כ-0.5%. בבנק מציינים כי פלח זה מרכז בעיקר את ענפי המזון המשקאות והנייר והפדיון מהמכירות לרשות נע בין 1%-2.5% מהפדיון הכולל שלהם, אבל הערך המוסף שלהם הוא רק כ-0.6% מהערך הענפי הכולל, וזה גם ההיקף המרבי של הנזק שייגרם להם כתוצאה מניתוק הקשרים.

 

שירותי החשמל והמים חריגים בנוף הזה בשיעור הגבוה יחסית (4.8%) של המכירות לרשות הפלסטינית. אבל גם כאן הערך המוסף מזערי, בקושי 0.1% מהתוצר. בנק ישראל מציין עוד כי רווחי מכירות אלה איננו שקול לנטל הכבד הנובע מחובת האספקה של השירותים החיוניים האלה לפלסטינים עקב התפוקה המוגבלת שלהם. מבין השורות עולה מהסקירה בקטע הזה כי התנתקות מחובת האספקה תתקבל בישראל באנחת רווחה.

 

בבנק מציינים כי הסקירה מבוססת על נתוני רשות המסים של העברת הסחורות ומתן השירותים לעוסקים מורשים בתחומי הרשות הפלסטינית. הסכמי פאריס מחייבים את ישראל להשיב לרשות את המע"מ שנגבה מיבוא הסחורות לפני המעבר וממכירת השירותים. רשויות המסים של ישראל והרשות מתחשבנות מדי חודש על פי הדיווחים שכל רשות קיבלה מהעוסקים המורשים בצדה.

 

האפקט הטורקי

לפיכך התמונה הזאת לוקה בחסר כי היא לא מבטאת את היקפי המסחר הפרטי הקיים בעיקר בין ערביי ישראל לסוחרים ברשות. הרצון לבסס את ההסדר המדיני העתידי על "שלום כלכלי" מתבטא היום בניסיון לעודד קשרי מסחר פרטיים עם צפון השומרון, בעיקר סביב ג'נין. כמו כן, אין כאן ביטוי לרכש הפרטי של פלסטינים בירושלים.

 

אבל בנק ישראל מדגיש בסקירה כי גם אם האומדנים עליהם מבוססת התמונה אינם כוללים את המכירות אלה ושל מכירת מוצרים לחברות הסוחרות עם הרשות הפלסטינית – הרי "אפילו אם תרומתן כפולה מזו של האומדנים הללו, חשיבותן לתעסוקה ולתוצר של המשק הישראלי בכללו איננה רבה".

 

בנק ישראל הכין את הסקירה בעקבות הכרזתו של שר הכלכלה ברשות הפלסטינית במהלך ביקורו בטורקיה לא מכבר, כי הרשות תרחיב את קשרי המסחר עם אנקרה על חשבון הקשרים עם ישראל. הצהרה זו ניתנה בהמשך לחרם הרשמי שהרשות הטילה על תוצרת המפעלים הישראלים בשטחים. אגב, בבנק מציינים כי תוצרת המפעלים הללו היא חלק יחסי מהתמונה כך שרוב תוצרתם נמכרת בישראל ולא בשטחים.

 

בלשון סקירת הבנק "הערכת חשיבותן של המכירות לרשות הפלסטינית למשק הישראלי יש בה כדי לסייע בהבנת ההשלכות הכלכליות על תהליכים מדיניים וכלכליים המשפיעים על היקפי המכירות הללו". במלים אחרות, בבנק אומרים כי לכל מהלך שלילי של חרם או התנתקות פלסטיניים מהקשרים עם ישראל יכולות להיות רק השלכות פוליטיות, אבל נזק למשק הישראלי לא ייגרם.