בג"ץ לא יתערב בתקציב - הפוליטיקאים יקבעו

בקדימה אולי תולים תקוות בהחלטה של בג"ץ לחייב את הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא יבוטל חוק התקציב הדו-שנתי, אך הסיכוי שהשופטים יבטלו את החוק קלוש ביותר. מחלוקות פחות עקרוניות נסחבות בבג"ץ חודשים ושנים

גורל התקציב הדו-שנתי ל-2011/12 לא עומד בסימן שאלה כמו שמקווה סיעת קדימה. היא נאחזת בצו על תנאי שניתן היום (ב') בבג"ץ בעתירה שלה, המחייב את הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא מוטב וראוי להן לרדת מהעץ הזה. "בנסיבות העניין ברור מאליו כי דיוני התקציב יעמדו בסימן שאלה גדול, שכן אם תתקבל העתירה יחויבו הממשלה והכנסת לשוב ולדון בתקציב חד-שנתי", לשון תגובת הסיעה לצו.

 

אלא שבג"ץ ולוח הזמנים של העתירה לא תומכים בתקוות קדימה. היה מקום כלשהו לשמחתם רק אם בג"ץ היה נותן בנוסף לצו על תנאי גם צו ביניים המחייב לעצור את הליכי העברת התקציב הדו-שנתי הקרוב. מאחר שאין צו כזה, העסקים יימשכו כרגיל. האוצר יכול להניח את הצעת התקציב על שולחן הכנסת כמתוכנן במהלך חודש זה, והכנסת יכולה לפתוח בהליכים לאשר אותו עד סוף 2010.

 

לוח הזמנים הזה ישובש רק אם שר האוצר ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין לא יגיעו לפשרה בסוגיית מימדיו ותוכנו של חוק ההסדרים. ריבלין תובע לצמק את החוק למינימום הדרוש לביצוע התקציב, ללא הרפורמות שניתן להעביר בהליך חקיקה רגיל. אחרת ריבלין יעכב את העברת התקציב בקריאה ראשונה. בינתיים טרם נקבע מועד להנחת התקציב. אבל לא בג"ץ יקבע זאת אלא הפוליטיקה.

 

בג"ץ קבע רק שהממשלה והכנסת יגישו לו בכתב את טענותיהם בעד הדו-שנתי בתוך 60 יום והעותרים, שר האוצר לשעבר ח"כ רוני בר-און וקדימה, יגיבו על טענות אלה תוך 30 יום לאחר מכן. בחשבון פשוט – לפחות ב-90 הימים הבאים, כלומר עד 3.1.2011, וגם בשבועות הבאים (הנדרשים ללימוד הטענות), לא ייפול דבר. מי שמעלה בדעתו כי בג"ץ יחליט כי חוק הדו-שנתי בטל ומבוטל לאחר אישורו החוקי בכנסת – שיקום!

 

מעל איזה תקציב מרחף סימן השאלה?

שופטי בג"ץ אפילו רמזו היום כי הם לא בכיוון הזה כשהצדיקו את הצו על תנאי באומרם לממשלה ולכנסת כי העתירה מעוררת שאלות כבדות משקל הראויות לדיון. שכן טענות בר-און ושות' הן שמדובר בהליך לא מקובל הסותר חוקי יסוד בהוראת שעה שמגבילה את יכולת הכנסת לפקח על עבודת הממשלה בענייני התקציב. אכן סוגיה משפטית מורכבת במדינה נטולת חוקה, ולא בבית המשפט העליון דנים ומכריעים בה בחופזה וכלאחר יד.

 

מחלוקות פחות עקרוניות נסחבות בבג"ץ ולא מוכרעות חודשים ושנים. סוגיה קרובה לחוקיות הדו-שנתי וגרועה ממנו כמו חוק ההסדרים כבר נדונה שם. הממשלה חטפה על הראש, אבל בג"ץ לא התערב במהלכיה. האוצר צפצף על הביקורת והמשיך בשלו. קל וחומר שלא יעלה על הדעת מהלך נועז ומהפכני של בג"ץ, לפסול את הדו-שנתי לאחר שיצא לדרך כדת וכדין ולחזור לתקציב השנתי, אם אפילו יקבל את טענות העותרים,

 

קדימה לא חוטאת לאמת בתגובתה כי בנסיבות העניין ברור מאליו כי דיוני התקציב יעמדו בסימן שאלה אם תתקבל העתירה של בר-און ושות'. מה שלא נאמר שם במפורש הוא על הדיונים של איזה תקציב מרחף סימן השאלה. שכן בנסיבות ריאליות מדובר אולי בתקציב 2013/14 אם לא אחד הבאים אחריו. זאת אם בכלל יוחלט בשנתיים הקרובות להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, ואם לנצח תשב קדימה באופוזיציה או בכלל תתקיים.