בוורלי סטייארט, פעילת זכויות בעלי חיים, הקלידה את שמה במנוע החיפוש של יאהו – ולא אהבה את שמצאה: רבים מהקישורים היו של אתרים שמוכרים תרופות לטיפול באימפוטנציה – שאף הופיעו בתור פרסומות.
מדוע נטפלו מנועי החיפוש לעלמה סטייארט? בגלל שמה: כאשר היא הקלידה אותו, רכיבי ההשלמה האוטומטיים שמציעים תוצאות חיפוש קישרו אל bev stayart levitra – תרופה דמוית ויאגרה.
לפי אתר Lowering The Bar, התביעה של של סטייארט נשענה על סעיף בחוק לנהאן, שאוסר על פרסום כוזב, פרסום מתן חסות כוזב וסעיפים דומים. מאידך, כדי שהתביעה תהיה לגיטימית, על התובע להוכיח כי הפרסום הכוזב פוגע באינטרסים הכלכליים שלו, בעוד לסטייארט לא היו כאלה בנוגע לשמה.
התובעת טענה כי שמה אמנם נטול אינטרס כלכלי, אבל תוצאות החיפוש מכתימות את "נוכחות האינטרנט" שלה. סטייארט הציגה, פוסטים שפרסמה באתר דני, ומאמרים מקצועיים שכתבה בנוגע לזכויות בעלי חיים. כל אלו, לראייתה – מהווים את זהותה המקוונת בעיני העולם, זהות שמוכתמת על ידי פרסומות לוויאגרה.
עוד בערוץ: תוכנה חינמית להורדת סרטונים מיוטיוב
טיעוניה לא התקבלו על ידי בית המשפט בוויסקונסין. זהותה המקוונת של הגברת סטייארט אולי מוכתמת, אבל לא נגרם לה נזק כלכלי – אותו נועד למנוע החוק האמור. לפי בית המשפט, יהיה על סטייארט לרשום את שמה בתור מותג – סימן רשום – כדי שתוכל לתבוע בהתאם לחוק לנהאן.
בוורלי סטייארט תבעה גם את גוגל באותה העילה, באפריל השנה - וככל הנראה שתקבל תשובה זהה. במקרה ההוא, נחשד כי מפיצי ספאם השתמשו בשמה כדי להפיץ את מוצריהם ואתריהם.
עם זאת, נראה שמבנה חוק לנהאן מאפשר לתבע מנועי חיפוש. בעלי אתרים מלינים על שחיפוש אתריהם מעלה תוצאות לא רצויות: פרסומות, גופים מתחרים או תכנים בעייתיים כמו פורנוגרפיה. יתכן שהפירצה בחוק תאפשר לחלקם להכריח גופים גדולים כמו גוגל לשנות את תוצאות החיפוש.