הם אמרו שהטכנאי יכול להגיע רק בשעות הבוקר, ודנית לא יכלה להסתדר בלי מכונת כביסה, אז היא הסכימה לקבוע ביקור לשעה 12:00. את הפגישה שהייתה קבועה לה לשעה זו, דחתה ל- 15:30, וקבעה עם הבייביסיטר שתוציא את הילדים מהגן.
בשעה 13:00 התקשרה דנית למוקד, והם הבטיחו שהטכנאי בדרך. בשעה 14:00 יצאה לבדוק אם הוא מחפש חנייה.
בשעה 14:45 דרשה את הנייד שלו, וכשענה לה טען שהוא בשכונה, "רק מחפש חנייה" ו"קצת סבלנות גברת!". בשעה 15:00 התקשרה אליו שוב, והוא כבר לא היה זמין, אז בלית ברירה בשעה 15:30 יצאה מהבית, ואיחרה כמובן לפגישה.
מיד כשהתיישבה מול הלקוחות והתנצלה, קיבלה הודעת טקסט: "בוצע ביקור סרק - לקוח לא בבית - ביקור נוסף יבוצע בתשלום".
בשנת 2008 נכנס לתוקף תיקון מספר 24 לחוק הגנת הצרכן, המוכר כ"חוק הטכנאים". תיקון זה נועד להגן על זכויות הצרכן המסכן, שרגיל לחכות בבית לטכנאים שונים שקובעים עימו מועד ביקור, ולעולם, אבל לעולם, לא מגיעים בזמן.
הצרכן, מצידו, יושב בבית כל היום, הוא אינו יכול ללכת לעבודה, ואפילו לצאת לדואר הוא חושש, שמא "יפספס", ובסוף נוחל אכזבה קשה כשהטכנאי מבטל.
התיקון לחוק נועד להרתיע חברות, על ידי חיובן לשלם לצרכן-הממתין-יותר-מדי, פיצוי כספי מסויים. לצערנו, בפועל, התיקון לחוק והפסיקות שניתנו בעקבותיו, לא באמת היוו מהפיכה צרכנית, וההרתעה שנוצרה היא שולית ביותר.
נתחיל מהעובדה החשובה ביותר - לא כל ביקור של איש שירות בביתנו חוסה תחת כנפי התיקון לחוק, שחל רק במקרים אלו:
החוק מאפשר לכם לתאם ביקור טכנאי בשני אופנים:
דנית שלנו המתינה שלוש וחצי שעות לטכנאי. האם תוכל לתבוע מהספק את הפיצוי בתיקון לחוק בדיוק לעניין זה? התשובה היא – למרבה הצער – לא, וזאת מאחר והתיקון קובע פיצוי בגין איחורים ספציפיים בלבד (מה שגורם, לטעמי, לכך שהחוק לא מרתיע מספיק):
סכומי פיצוי אלו שנקבעו בתיקון הם קבועים ומוסכמים מראש, והם אינם מותנים בהוכחת נזק כלשהו. כלומר, התובע אינו צריך להסביר מה הנזק שנגרם לו כשחיכה, אלא פשוט להוכיח שהחברה לא עמדה בהוראות החוק. בעניין זה, שימו לב כי הספק יכול להציע לכם, במקום תשלום, לקבל ממנו פיצוי בשווה כסף (מתנה או הטבה). זו זכותכם המלאה לסרב להצעה זו, אם אינכם מעוניינים ב-15 סרטים חינם בכבלים או בלוויין, למשל, והספק יחוייב לשלם לכם את הפיצוי בכסף.
במקרים בהם חיכינו לטכנאי ונגרמו לנו הפסדים אמיתיים, אזי, ומבלי קשר לסכום הפיצוי הקבוע בחוק, נוכל לתבוע מהספק גם את הנזקים הכספיים בפועל שנגרמו לנו כתוצאה מהאיחור או מההברזה.
כך, לקוח שניסה להתנתק מחברת כבלים ללא הצלחה, הגיש נגדה תביעה. החברה טענה להגנתה שהטכנאים כן ניסו לנתקו, אך הם טעו והגיעו לכתובת לא נכונה, מספר פעמים שונות. בית המשפט קבע כי "במקרה שלפנינו חרג זמן ההמתנה הרבה מעבר לזמנים שנקבעו ב'חוק הטכנאים'...ונראה שיהא זה ראוי וצודק לפצותו (את התובע - ד"כ) בסכום של 2,000 שקל".
גם במקרים בהם התיקון לחוק אינו "מתלבש" בדיוק על המקרה שלנו, ולכן אי אפשר לדרוש את הפיצוי המוסכם הקבוע – יש מזור. במקרים שונים בהם התיקון בוצע בתום תקופת האחריות (ולכן התיקון לחוק לא חל), זכו תובעים בסכומים שבין 400 ל-650 שקל, ונקבע בפירוש כי גם במקרים בהם הוראות החוק לא חלות, עדיין לא ניתן כך סתם לבזבז את זמנו של הלקוח ולא להגיע למתן השירות כמובטח.
בכל מקרה, מומלץ תמיד לנסות ולהגיע לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט (מכתב התראה ובו דרישת פיצוי כחוק). אם תיאלצו להגיש תביעה, גבו את עצמכם היטב במסמכים, וצרפו פירוט מדוייק של שעות התיאום, האיחור והביקור, שמות אנשי קשר עימם שוחחתם, תלושי שכר ובהם ציון היעדרותכם מהעבודה, כולל המשמעות הכספית וכיו"ב. בקישור זה תוכלו למצוא כתב תביעה שהכין "אמון הציבור".
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net