סדנה לעצבים

גם אם את האדם הכי נוח על פני האדמה (ואת לא, שמענו עלייך), אין מצב שאת לא נכנסת לפינות חשוכות של ריבים עם בן הזוג שלך. אם את לא רוצה שהכיסוחים הקטנים שלכם יותירו אותך צודקת, אבל מאוד לבד - כדאי שתלמדי איך לעשות את זה נכון (רמז: אתה בדיוק כמו אמא שלך = מאוד לא נכון)

מי שלא רבה מעולם עם בן הזוג שלה שתרים יד. אני לא רואה הרבה ידיים מפה, ואלו מכן שנמצאות בזוגיות דנדשה והרימו יד מהוססת - חכו, חכו. לא משנה אם מדובר בזוגיות של חודש או בזוגיות ארוכת שנים, אם בן הזוג שלך ביישן ומופנם או דעתן ודומיננטי ואם את מאלה שנמנעות מחיכוכים ושוחרות שלום עולמי - כששמים שני אנשים יחד, לרוב יצוצו חילוקי דעות מכל סוג (אגב, יש אנשים שיכולים לריב גם כשהם לבד עם עצמם, אבל זו כבר כתבה מסוג אחר). אין מה לעשות, כולנו התחנכנו בבתים שונים, עם הרגלים שונים, דעות שונות ורגישויות אללה יסתור. אז מה הפלא שגם כשאנחנו פוגשות את אביר חלומותינו, אנחנו לא יכולות להתאפק ולשמור על שלום בית? אם כך, השאלה היא לא האם אנחנו רבות עם בני הזוג שלנו, כי כבר הסכמנו שהתשובה היא "כן" רועם, אלא איך אפשר לריב עם החצי השני מבלי לגרום לנזק בלתי הפיך במערכת היחסים.

 

ובכן, בשביל למצוא תשובה לשאלה הכל כך לא פשוטה הזו, כינסנו את המומחים שרי לביא, MSW עובדת סוציאלית וסקסולוגית, צביה גל, מאמנת אישית ומנהלת תחום האימון האישי ב"תות תקשורת ותוצאות", וד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג קליני ומטפל זוגי - שניסו לייעץ לנו איך להתחמק מהמהמורות שבדרך. וכן, מכתבי "תודה שהצלתן את מערכת היחסים שלי" יתקבלו בברכה.

איור: שירה ברזילי

 

זה תמיד רע לריב?

צביה גל: "אנשים חושבים שריב זה דבר רע ומעדיפים לשמור בבטן, וזאת הטעות. אם עושים זאת בכבוד אין בכך שום דבר רע, כי זו בעצם דרך ללבן דברים, להגיע למסקנות ולפתור את חילוקי הדעות".

 

ד"ר דניאל וטלמן: "אין זוג שמסכים על הכול, וסביר להניח שאנשים שנמצאים בזוגיות ייתקלו בקונפליקטים. אגב, מחקרים מראים שזוגות שמתגרשים הם אלה שרבים המון או שלא רבים בכלל".

 

ומהו ריב אפקטיבי?

גל: "ריב אפקטיבי הוא כשלא רבים בשביל לריב, אלא כדי לפתור דברים. לכן חשוב להקפיד שהדרך תכבד את האדם שעומד מולך".

 

איך רבים "נכון"?

 

לדבר על עצמך בגוף ראשון:

שרי לביא: "אנחנו נוטות לפנות לבן הזוג בהאשמה - 'אתה ואתה'. הטון המאשים נתפס כהתקפה, ובן הזוג מוצא את עצמו מתגונן. תמיד עדיף להגיד 'אני מרגישה ש... נפגעתי כש...' ולקחת אחריות על עצמך".

 

גל: "בהמשך לזה, הכלי הכי טוב והכי קשה ליישום הוא לחשוב איך היית רוצה שיתנהגו אלייך, שיריבו איתך".

 

לא לצעוק:

גל: "תמיד ה'איך' חשוב יותר מה'מה', כלומר הדרך חשובה לא פחות מהתוכן. קשה לא לצעוק כשרבים, כי הכול מאוד אמוציונאלי. אבל ברגע שצועקים, כל תשומת הלב מופנית לשם - צועקים עליי ואיך אני מרגישה עם זה שצועקים עליי, אני לא מתעסקת במה שאומרים לי". 

 

לביא: "המוזיקה של הדברים חשובה. את יכולה לדבר על נושא חשוב, אבל אם הדברים נאמרים בצעקות, שומעים רק את המוזיקה ולא את התוכן. כדאי לדבר ולא לצעוק".

 

גל: "אגב, יש את אלה שלא צועקים, אבל רבים בצורה מאוד דיפלומטית וכוחנית. הדרך כאילו נעימה ויפה, אבל התוכן מאוד פוגעני".

 

לא לקלל ולא להעליב:

לביא: "גם כשרבים, אסור להשפיל את בן הזוג. צריך לשמור על כבודו, לא לתקוף מתחת לחגורה ולא להגיד דברים שתצטערי עליהם אחר כך".

 

גל: "רצוי לא להגיע למקום שבו העלבון נשאר הרבה אחרי שהריב נגמר".

 

לא לסטות מנושא הריב:

ד"ר וטלמן: "רצוי לתקוף את הנושא עצמו ולא את בן הזוג: להתמקד בנושא המריבה, להביא טיעונים הגיוניים ונקודתיים ולהשתדל לא להיגרר לאמוציונאליות".

 

לביא: "כדאי לשמור על קונקרטיות וענייניות. כדי להגיע להחלטה מעשית, תקשיבי למה שיש לבן הזוג להגיד ונסי לתת סיבות הגיוניות למעשייך".

 

גל: "כשמכניסים רגשות ואמוציות, נוצר כדור שלג שקשה אחר כך לעצור. רצוי לדבר על העובדות הפשוטות ולתת דוגמאות שקרו לאחרונה, כדי שהוא יוכל לתקן את דרכיו".

 

לביא: "חשוב לדבר על הריב ולא על הבנאדם, אחרת פשוט מפספסים אותו".

 

לא להשתמש בהיסטוריה הזוגית:

גל: "הרבה אנשים נוטים לשלוף שפנים מהכובע במהלך ריב ומחליטים להזכיר כל מיני דברים שקרו לפני שנים. זה לא מקדם את הריב לשום מקום, להפך - זה רק מוסיף שמן למדורה".

 

לביא: "בדיוק. ריבים הם לא הזמן לעשות ניקוי ארונות כללי. זה פתרון רע, שמכביד ויוצר תסכול אצל בן הזוג".

 

ד"ר וטלמן: "זכרי להישאר בכאן ועכשיו".

 

לא לריב בפרהסיה:

לביא: "זה נשמע פולני, אבל זה מאוד חכם. פשוט לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. התנהגות כזאת לא נעימה בעיקר לאנשים שצופים מהצד. אם אלה בני משפחה, הם יכולים לחשוב שבן הזוג לא מספיק טוב בשבילך, והם לא ישכחו את הריב הזה הרבה אחרי שאת כבר שכחת. אני ממליצה להתאפק ולדבר בארבע עיניים".

 

ד"ר וטלמן: "צריך להימנע מלריב בפרהסיה, בטח שלא מול חברים ובני משפחה ובטח שלא כדאי לשאול לדעתם בנושא. זה פשוט משפיל את בן הזוג".

 

לקחת פסק זמן מהריב:

לביא: "כדאי לבקש להתרחק לכמה דקות כדי לנשום. להגיד שאנחנו כועסים כרגע ומרגישים מתוסכלים, להירגע ולחזור לדבר אחרי שנרגעים".

 

ד"ר וטלמן: "כשקצת מתקררים, קל יותר לחזור ולדון בנושא הריב".

 

לזכור שאתם אוהבים אחד את השנייה:

לביא: "ריב הוא סוג של קצר בתקשורת, וזה לא אומר שבן הזוג הפסיק לאהוב אותך. מאוד חשוב שתקשיבי לו, כי הרבה פעמים ריבים נובעים מתסכול על כך שפשוט לא מקשיבים לנו. נסי לראות איפה לא היית רגישה אליו, ותמיד מומלץ להתנצל".

 

גל: "אין צודק ולא צודק, יש שתי נקודות מבט שונות. כשאת עומדת להאשים את בן הזוג, תחשבי קודם איפה את היית לא בסדר. תמיד יש מה ללמוד ומה לתקן, וכדאי לזכור שיש שני צדדים למטבע. רק כך תוכלו לשים את הריב מאחוריכם".

 

מה אסור לומר בשום פנים ואופן באמצע ריב?

 

אתה אפס!

גל: "אם תכני אותו בשמות כמו 'אפס', 'טיפש' או 'עלוב', הוא עלול לחשוב שזה באמת מה שאת חושבת עליו, מה שעשוי להיות הרסני ופוגעני".

 

ד"ר וטלמן: "אל תפגעי במי שמולך ואל תשתמשי בעלבונות כמו 'תראה איך אתה נראה'. יש דברים שהוא לא יכול או שקשה לו לשנות, וזה לא פייר להשתמש בחולשות שלו במהלך ריב".

 

סתום ת'פה!

ד"ר וטלמן: "לא משנה כמה המריבה קשה, יש כללי התנהגות ונימוס אלמנטריים. לא מדברים ככה לאף אחד".

 

!No sex for you

לביא: "זה פספוס של שני בני הזוג. זה אדיוטי ומקלקל את הסקס. את צריכה להיות נדיבה כלפי בן הזוג שלך מחוץ למיטה ובתוכה, וההפך. זה אינטרס שלך שיהיה לבן הזוג נעים, כי אז גם לך יהיה נעים - בסקס בפרט ובחיים בכלל".

 

ד"ר וטלמן: "אני לא ממליץ להשתמש בסקס כנשק, אבל אני יכול להבין שכאשר בני זוג רבים אין חשק לסקס. יחסי מין זה מין של יחסים, וכשהיחסים על הפנים לא רוצים את הקרבה".

 

יאללה לך, לך! (בתוספת תנועת יד מזלזלת)

ד"ר וטלמן: "זו ג'סטה מיותרת ומאוד מעליבה ופוגענית. לא מעט מחקרים מראים שזוגות רבים נפרדו בעקבות ג'סטה כזאת. זו תנועת ביטול שפשוט מבטלת את בן הזוג".

 

ואמא שלך גם...

גל: "חשוב לא לערב הורים בשום פנים ואופן ולא לומר לבן הזוג 'אתה בדיוק כמו אמא שלך...'. כל החיים אנחנו מנסים להיות שונים מההורים שלנו, כך שזו בהחלט מכה מתחת לחגורה ולא בטוח שתוכלי למחוק את זה אחר כך".

אני אעזוב אותך!

 

ד"ר וטלמן: "אל תגידי את זה אם את לא מתכוונת לזה. בנוסף, קחי בחשבון שבן הזוג יכול לענות לך 'אז תעזבי', ואז לא השגת שום דבר עם האיום הזה".

 

אז מה הריבים שלכם אומרים עליכם?

 

בעלי פתיל קצר:

גל: "מי שנדלק מכל מילה, לרוב סובל מחוסר ביטחון ומוצא את עצמו מתגונן כל הזמן. יש בו המון אגרסיות שלא קשורות בכלל לריב. הטיפ שלי הוא לספור עד עשר, לנשום ולחשוב מה בדיוק מפריע לכם. לברור מילים ולהבין על מה שווה לריב".

 

ד"ר וטלמן: "אנשים עם פתיל קצר הם בדרך כלל מאוד רגישים. אני מציע לנסות להבליג, לא להגיב ולא להיכנס לדיאלוג על כל דבר".

 

המסתגרים: 

לביא: "בשפה המקצועית קוראים להם 'סגנון הצב'. אלה אנשים מכונסים ומופנמים שמתקשים להביע רגשות. לא תמיד יש להם כלים להביע את עצמם והם זקוקים לשקט ולהכלה. אם את כזאת, את צריכה להבין שככל שאת מסתגרת יותר, את יוצרת תסכול רב יותר אצל בן הזוג. זה מעגל קסמים שלילי, ולכן הטיפ שלי הוא לדבר ולשתף, כדי שבן הזוג שלך לא יצטרך לדפוק חזק יותר על השריון. בדרך כלל אנשים מ'סגנון הצב' חוברים לבני זוג מ'סגנון הברד' - אנשים שנוהגים לריב בצעקות, בטונים מאשימים, לא לוקחים אחריות ותוקפניים. אם בן זוגך הוא הצב ואת הברד, אני ממליצה לך לקחת צעד אחורה ולפתח את מיומנות ההקשבה. יותר לדבר, פחות לתקוף, ואז בן זוגך אולי ייצא מהסגירות שלו".

 

ד"ר וטלמן: "יש אנשים שאחרי ריב לוקח להם כמה ימים לעשות עיבוד לרגשות שלהם וקשה לשנות את זה. אני ממליץ לבני זוג של אנשים כאלה לנסות לכבד אותם, להבין שלוקח להם זמן לעכל, לשחרר ולעבור הלאה. זה נכון בדרך כלל בכל פן בחייהם ולא רק בזוגיות שלהם. למסתגרים אני ממליץ לנסות להסתכל קדימה ולא אחורה".

 

השתקנים:

גל: "אלה אנשים שמעדיפים לברוח ולא להתמודד. הם יעדיפו לשמור בבטן ולהימנע מלדבר, בתקווה שהעניין ייעלם או ייפתר מעצמו. ריב נתפס אצלם כדבר רע, כי הם עלולים לצאת מופסדים ממנו. אם את שתקנית, את צריכה להבין שזה שאת לא מדברת לא אומר שהבעיה לא קיימת ושברוגז לא מקדם את פתרון הבעיה. הרי בסופו של דבר תדברו על זה, אז כדאי לך לקצר את זמן ההמתנה. כצעד ראשון, נסי ליצור שיחות מלאכותיות: לשבת על כוס קפה ולומר מה הפריע לך השבוע".

 

לביא: "לסוג הזה קוראים 'בת יענה' - אנשים שחושבים שהבעיה תחלוף אם הם יתעלמו ממנה, אבל זה לא עובד ככה. בן הזוג מרגיש שהוא בלתי נראה ושאין הקשבה או הכרה בצרכים שלו. מה גם שקשה לנהל משא ומתן עם בן אדם שלא מוכן לדבר, כי התחושה היא שאין פרטנר".

 

הפולנים:

ד"ר וטלמן: "אם את מוצאת את עצמך אומרת 'אני לא כועסת', אבל המבט שלך יכול להרוג, סביר להניח שזו הדרך שלך להפעיל מניפולציה רגשית. כנראה גדלת בבית עם אווירה שלא מבטאים בה כעסים. אני ממליץ לך לשחרר, להוציא החוצה ולבטא את עצמך יותר".

 

לביא: "מי שמעדיפה להגיד שהכול בסדר במקום לדבר על הבעיה, עלולה לפתח אולקוס, לחץ דם גבוה והפרעות אכילה. הגוף מדבר בשבילנו. בנוסף, כשלא מתמודדים עם הדברים נוצרת התרחקות איטית בין בני הזוג, ופתאום אחרי כמה שנים מגלים שחיים עם אדם שזר לנו. תקשורת פתוחה = אינטימיות וקִרבה. כדאי לדבר על הקשיים, להגיד את הדברים".

 

גל: "אני ממליצה להפסיק להיות מסכנים, נחותים או מקופחים ולהתחיל לדבר ולפתור את הבעיה".

 

הנעלמים:

ד"ר וטלמן: "אלה שיוצאים בטריקת דלת. הם בדרך כלל אנשים אגרסיביים, תוקפניים, ויש להם פוטנציאל לעשות הרבה יותר מלטרוק את הדלת - הם עלולים לשבור צלחת, להעיף משהו ולהגיע למקומות קשים יותר. אני ממליץ לספור עד עשר לפני שבוחרים להתנהג כך, ואם זה לא עוזר, אולי כדאי להשתתף בסדנה לניהול כעסים".

 

גל: "לפעמים לא להתמודד זה לא בהכרח דבר רע. אם את או בן זוגך לא מסוגלים לשלוט בכעסים, לפעמים זה בסדר לצאת בטריקת דלת, כל עוד חוזרים רגועים ומדברים על זה. בריב הבא עדיף לא לצאת בטריקה, אלא פשוט לבקש פסק זמן כדי להירגע. לא לברוח, אלא לומר 'בוא נעצור את הדיון הזה ונמשיך עוד שעתיים'. הרבה פעמים נסחפים ואין את המבוגר האחראי שיתערב. קחו אוויר, שתו כוס קפה או כוס יין ותירגעו".

 

הפוליטיקאים:

גל: "אלה אנשים שבדרך כלל משיגים דברים על ידי מניפולציות, כדרך חיים. הם אנשים כוחניים שנוהגים להפעיל את הסביבה, והם בהחלט יודעים לריב. לא משנה מי צודק, בסופו של דבר תמצאי את עצמך אשמה בכול. קשה להם לקחת אחריות

 על מעשיהם ולהודות בטעות, בין היתר כי הם אנשים של הרגלים ופוחדים פחד מוות משינויים. אני ממליצה להם להפסיק לפחד ולהבין שכולם טועים, לצאת בכל ריב עם התנצלות אחת לפחות, להודות בטעות ולתקן אותה".

 

ד"ר וטלמן: "צריך תחכום מסוים כדי לגרום לבן אדם להרגיש אשם כשאת זאת שאשמה באמת. גם פה יש משהו פולני - ליצור רגשות אשמה ואז לנתב אותם למקום אחר. זאת מניפולציה לא הוגנת, ואם את מתנהגת ככה זה לרוב סימן שגדלת בבית שבו התנהגו באותו אופן. אם בן הזוג שלך הוא הפוליטיקאי, תבהירי לו שזה לא הוגן ותצביעי על סיטואציות מסוימות שבהן הוא נהג כך, כי לפעמים זה נעשה ממקום לא מודע".

 

לביא: "אלה בדרך כלל אנשים שלא לוקחים אחריות על עצמם. אם את מרגישה שבאת להבהיר נקודה ובן הזוג שלך הפך את הריב למשהו אחר, עצרי אותו ותגידי לו 'אני מרגישה שאתה מסובב אותי, אני מרגישה שאתה מורח אותי'. אם את זו שנוהגת בצורה מניפולטיבית, אני ממליצה לך להתחיל לקחת אחריות על הטעויות שלך".

 

על מה הריבים הכי נפוצים?

 

חלוקת תפקידים

גל: "אלה ריבים שהופכים למשמעותיים יותר כשהמשפחה גדלה. אתם צריכים למצוא את הנוסחה שמתאימה לכם. כל אחד מכם בא ממקום שונה, עם הרגלים שונים, אז אל תשכחי לכבד את הצד השני ולנסות להגיע לעמק השווה".

 

קנאה

לביא: "צריך לברר אם מדובר בפרובוקטור שסתם רוצה תשומת לב, או שהצד השני סובל מחוסר ביטחון. אם התשובה היא שאת או בן זוגך חסרי ביטחון, אני ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע. לא משנה מה אחד מכם יעשה, הצד השני ימשיך לקנא וינסה ליצור הגבלות. אם הנושא לא יטופל, הוא יחזור על עצמו בכל מערכת יחסים".

 

סקס

לביא: "נושא זה גורם למתחים בעיקר כשיש פערים: כשאחד רוצה יותר, או כשאחד רוצה לעשות דברים שהאחר לא רוצה לעשות. אגב, זה לרוב סימפטום למשהו עמוק יותר וחשוב לדבר על הדברים".

 

ד"ר וטלמן: "בדרך כלל מריבות סביב סקס מובילות לשימוש במילים כמו 'פריג'ידית'. חשוב שתגידי לבן הזוג שלך שהמילים האלה מעליבות אותך ובטח לא גורמות לך לרצות לשכב איתו".

 

כסף

גל: "מריבות סביב כסף וקנאה נובעות בדרך כלל מדילמות עמוקות יותר, כמו שליטה בתוך הזוגיות. זאת אומרת שהריב הוא לא באמת על כסף, כמו על כך שבן הזוג פועל אחרת ממני".

 

ד"ר וטלמן: "נכון, מריבות על כסף הן מריבות על שליטה. אגב, זה מתקשר גם לעניין של פרגון. אם הוא לא קנה לך מתנה ביום ההולדת, יכול להיות שתרגישי שהוא מתקמצן, לא מעריך אותך ולא מפרגן לך".

 

משפחה

גל: "מוקד מרכזי למריבות, בדרך כלל סביב הקשר של בן הזוג עם אמא שלו ועל כך שאת מרגישה גלגל שלישי במערכת היחסים שלהם. זה מאוד תלוי באיזה שלב נמצאת מערכת היחסים שלכם. חשוב לכבד את המשפחה הגרעינית, אבל חשוב שבן הזוג יבין שגם את המשפחה שלו".

 

שטויות

ד"ר וטלמן: "מ'איך להגיע למקום מסוים' ועד 'למה לא סגרת את משחת השיניים'. כדאי לבדוק אם את לא מחפשת סתם תירוץ לריב, אם אתם באמת מאושרים יחד ואם את לא משועממת ומחפשת ריגושים במקומות שחבל להיכנס אליהם".

 

לריב וללכת לישון - נכון או אסון?

לביא: "עדיף לא למשוך ריבים, אלא לסיים אותם באותו יום ולא ללכת לישון על בטן מלאה. אחרת נשארת תחושה קשה, העניין לא נפתר והזמן עובר ולא זוכרים על מה היה הריב בכלל".

 

ד"ר וטלמן: "זה מיתוס שאני לא מסכים איתו. לריב וללכת לישון זה בסדר גמור. לא צריך למהר לחבר את החלקים, לתת נשיקה וכביכול להשלים. בבוקר דברים נראים לפעמים אחרת ויכול להיות שהריב ייפתר מעצמו, אז לא כדאי לעשות זאת בצורה מלאכותית".

 

אז איך משלימים?

אחרי שלמדת שזה לא כל כך נורא לריב אם יודעים לעשות את זה נכון, הגיע הזמן שתלמדי איך להשלים. בדרך כלל אחרי מריבה האמוציות בשיאן, אז כדאי שתמתיני שהאווירה תתקרר ורק אז תפני לבן הזוג שלך. כל המומחים בכתבה המליצו לקחת

 פסק זמן תוך כדי הריב ולאחריו. אם לא תעשי זאת, כנראה תיגררי למריבות נוספות עם בן הזוג, או שהוא פשוט יפנה לך כתף קרה.

 

אחרי שנתתם קצת ספייס זה לזו, את יותר ממוזמנת לקנות לבן זוגך מתנה קטנה, לכתוב לו מכתב קצר או אפילו לסמס משהו שיזכיר לו שאת עדיין אוהבת אותו. זה שלא הסכמתם על משהו לא אומר שהפסקתם לאהוב אחד את השנייה, וחשוב שבן הזוג יידע את זה. גם אם בעינייך את זו שצודקת והריב לא נגרם באשמתך, לא כדאי להמשיך להתעכב על זה - זה לא יוביל אתכם לשום מקום. הגדוּלה שלך היא לומר שאת מתנצלת אם פגעת בו, ושכל מה שאת רוצה זה לשים את הריב מאחורייך ולהמשיך קדימה. תמיד אפשר להסכים על כך שאתם לא מסכימים, ובכל מקרה בן זוגך יעריך אותך על ההשקעה ועל הרצון שלך ליישר את ההדורים.

 

ומה בנוגע למייק אפ סקס, את שואלת? לפעמים החיבור ללא מילים יכול להוביל לפתרונות במקומות אחרים. מה המומחים שלנו אומרים בעניין? כאן הדעות דווקא חלוקות:

 

גל: "בעיניי זה גרוע, כי זה מסיט את הדיון ואת תשומת הלב מעיקר הריב. כל הסחה היא טעות, אלא אם כן נושא הריב הוא סקס".

 

ד"ר וטלמן: "למה לא? אם זה עובד לכם, לכו על זה".