מי רוצה עוף בשקל? לא חברת טבעוף, חברת הבת של זוגלובק, מותג העוף עובר בימים אלה הליך של מחדש. החברה תשקיע כ-4 מיליון שקל במיתוג, בהגדלת נקודות המכירה ב-25%, וכן בהוספת מוצרים תחת המותג - עוף מוכן לבישול בתוספת רטבים. אבל האם הצרכן באמת יודע מה זה עוף ללא אנטיביוטיקה?
החברה מדגישה את תהליך הגידול "הטבעי" של העוף, מה שמעלה את מחיר העופות שלהם לעומת מוצרי עוף אחרים ב-50-40%. המחירים המומלצים לצרכן: 20 שקל לקילו כנפיים, 32 שקל לעוף שלם (קטן) ו-44 שקל לכרעיים. כן, טבעי זה יקר.
"אנחנו לא במגרש של עוף בשקל", אומרים בחברה. חן הרן רזיאל, מנכ"ל טבעוף. "אנחנו רוצים לשנות את השוק ולהכניס אליו מגוון של מוצרי עוף. ישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכת עוף, אחרי ארה"ב, וכולם אוכלים את אותו עוף, בניגוד למדינות אחרות. כשיצרנים ייצרו עופות ממוקדים, זה יהיה טוב גם לרשתות, כי הן לא ימכרו עוף בשקל".
מנהל השיווק של החברה, רועי הראל: "היעד שלנו הוא הכפלת המכירות השנתי לצרכנים תוך שנתיים מ-60 מיליון ל-120 מיליון שקל. הנתח של שלנו במכירות העוף עומד על כ-5% ואנחנו רוצים להגדיל אותו ל-10% ובתוך חמש שנים, להוות 20% מהקטגוריה".
אבל האם מוצרי העוף האלה בריאים יותר ממוצרי עוף אחרים? העופות ב-12 לולי טבעוף גדלים ללא שימוש באנטיביוטיקה ובהעשרת התזונה הצמחית של העופות בחיידקים פרוביוטיים. "להקה שחלתה מטופלת באנטיביוטיקה", אומרים בחברה, "אך היא מיד נפסלת לשיווק לטבעוף, אלא משווקת למותגים אחרים".
בחברה מדגישים כי המותג שונה בכך שהלולים בו משכנים את העופות מרווחים יותר, לטענתה, והם נבדקים על-ידי השירותים הווטרינריים באופן קבוע, תמורת תשלום, בניגוד לבדיקה מדגמית כמו בשאר מגדלי העופות.
מה אומר משרד החקלאות האחראי על השירותים הווטרינריים? האם רק מוצרי טבעוף נקיים מאנטיביוטיקה ומוצרי העוף הזולים יותר מסוכנים לבריאותינו, כיוון שהם עלולים לגרום לנו לצרוך מוצרי מזון שמכילים חיידקים עמידים ומחוזקים?
"טבעוף משלמת עבור בדיקה קבועה של כל משלוחי העופות של החברה, בנוסף על הבדיקות המדגמיות שנערכות אצל כלל המשווקים", מסבירה דוברת משרד החקלאות. "אין זה אומר כי יש אנטיביוטיקה במוצרי עוף אחרים. כלל מוצרי העופות המשווקים בישראל אינם מורשים בקיום שאריות של אנטיביוטיקה".
הממונה על השירותים הוטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ': "כל עוף במדינת ישראל נבדק, ואף עוף לא משווק עם שאריות אנטיביוטיקה. אם מוצאים סימני אנטיביוטיקה בלהקה, העופות נספרים אחד לאחד, ואף עוף לא יישחט לפני שמוודאים שהוא נקי מאנטיביוטיקה. לשם כך ישנה ועדה בינמשרדית של משרד הבריאות ומשרד החקלאות, שבודקת הימצאות שאריות אנטיביוטיקה בכל סוג בשר, וגם בחלב".
תוך כמה זמן נעלמת האנטיביוטיקה ממחזור הדם של עוף שטופל בה?
"בדרך כלל, אם ישנה מחלה בלול זה אש בשדה קוצים ומשמידים אותו. אם ישנה מחלה שניתנת לטיפול - נותנים אנטיביוטיקה, ולכל חומר יש פרק זמן מסוים עד שהוא עוזב את הגוף".
במשרד החקלאות מסבירים כיצד נערכות הבדיקות להימצאות שאריות אנטיביוטיקה בעופות: "השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות מבצעים מדיי שנה סקר מדגמי ארצי שנתי לבדיקת שאריות, בין השאר, בעופות", אומרת הדוברת.
"סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות אנטיביוטיקה, הורמונים וחומרי הדברה בעופות. מטרת הסקר הינה להבטיח שהעופות המשווקים בישראל אינם מכילים חומרים אסורים, כדוגמת אנטיביוטיקה. הסקר הינו ארצי ומתבצע בצורה מדגמית בדגים, בקר, עופות ומוצריהם מכל הארץ וכולל כ- 6,000 בדיקות מדי שנה, מהן כ-2,600 בדיקות מבוצעות במוצרי עוף.
"חשוב לציין, מגדל שנמצאו אצלו חריגות מושהה משיווק עופות עד להוכחה כי העופות שלו נקיים מחומרים אסורים וכל משלוח שלו (לא מדגמי) נבדק במשך 5 משלוחים רצופים. הפגיעה הכלכלית בחקלאים העוברים על החוק היא קשה, על כן מגדלים לא עוברים על החוק בקלות רבה.
"בעופות יש 4 תחנות בדיקה עיקריות, בכולן אחראי על הבדיקה רופא ווטרינרי שהוסמך ע"י מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות:
א. פיקוח וטרינרי מיום היוולדו של העוף (לול).
ב. פיקוח על המזון הניתן למאכל העוף (פיקוח מכון תערובת).
ג. פיקוח על העברת העופות לבית השחיטה.
ד. פיקוח על השחיטה ובדיקות אקראיות של העופות המגיעים לשחיטה, בין השאר גם לאנטיביוטיקה.
"בנוסף, ל-2,600 בדיקות אלו, מתקיימות בדיקות בכניסה לערים ולרשויות המקומיות או למועצות האזוריות. בדיקה של בשר עוף ומוצריו ע"י הרופאים הווטרינרים הרשותיים (הפיקוח נקרא - בדיקות משנה). בדיקות משנה כוללות בדיקות טמפ' במשאית, אריזות, ניקיון, תעודות משלוח ובריאות. בנוסף, נעשות בדיקות תקופתיות על-ידי רופא וטרינר רשותי במרכולים, במרכזי ההפצה, במעדניות ובקצביות".