הכנסת חוזרת מפגרה – זמן מצויין להשתעשע בהימור על הדמויות הדתיות שייכנסו אליה בבחירות הבאות, או לחלופין - להביע משאלת לב בנוגע לזהותם. סקר ynet ועמותת גשר מגלה כי העיתונאית סיון רהב-מאיר פופולארית בהקשר זה כמעט כמו אריה דרעי, ויש מי שרוצה לראות גם את אורי זוהר בפרלמנט הישראלי. עוד בנתונים: חברי הסיעות הדתיות והחרדיות טובים יותר לבוחריהם מחובשי הכיפות במפלגות האחרות, ואת החקיקה הדתית יש לצמצם או להפסיק.
סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 300 מרואיינים - מדגם ארצי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל, כשטעות הדגימה המירבית: 5.7%±.
השאלה הראשונה הייתה: "האם לדעתך לעיתים צריך לחוקק חוקים דתיים נוספים בכנסת דוגמת חוק החמץ והשבת?". 48% השיבו בשלילה וקראו להפריד הדת מהמדינה, 25% אמרו כי יש לקדם חקיקה כזו רק במקרים נדירים ו-20% סבורים כי ראוי לעשות שימוש בכלי זה לענייני הדת כמו בכל נושא אחר. היתר (7%) סירבו לענות.
פילוח להגדרות דתיות מלמד, כצפוי, כי הדתיים והחרדים תומכים בחקיקה דתית, החילונים מתנגדים והמסורתיים מעדיפים להידרש לה רק במקרים מסויימים ובאופן מבוקר.
איזו אישיות ציבורית דתית מתאימה להיות חבר/ת כנסת? משתתפי הסקר התבקשו לבחור באחת או יותר
מתוך רשימת שבעה שמות שהוצגה להם, ואלה התוצאות: 25% בחרו באריה דרעי, 24% בעיתונאית סיון רהב-מאיר, 16% באלוף (מיל') יעקב עמידרור, 14% ברב יובל שרלו ו-12% ברב אורי זוהר. עם זאת, 33% אמרו כי איש מהנזכרים אינו מתאים כהן כחבר כנסת.
אילן גאל-דור, מראשי תנועת גשר, התייחס לממצאים: "מהסקר עולה בבירור שהחברה הישראלית נגד חקיקה דתית. יהדות ומורשת צריכים לבוא מתוך חינוך והידברות ולא דרך חקיקה. העם רוצה יהדות 'ידידותית למשתמש' שתבוא מתוך הסברה, משום שהדת לא תוכל לכפות עצמה על המדינה". לדבריו, "גשר מאמינה שיש לפעול בכיוון זה מגיל צעיר וכך צריך לפעול משרד החינוך. המפלגות החרדיות צריכות לעשות חשיבה מחדש, אם הן שואפות לקדם את יהדותה של המדינה".