כשהייתי בת שמונה בערך, החלטתי לפתוח מסעדה. למקום נתתי שם קצת מוזר: "הרולד'ס". אין לי מושג מאיפה הבאתי את השם הזה, אבל הוא היה נראה לי מתאים. מיקום המסעדה היה במטבח הוריי והתפריט הלא קיים הורכב ממנה אחת בלבד: לחם מטוגן עם רוטב סודי של קינמון, סוכר ומייפל. שני הלקוחות הקבועים שלי היו אמא ואבא. אח שלי סירב בתוקף לאכול במסעדה (צחוק הגורל הוא שהיום הוא מתחנן שאבשל עבורו).
יום אחד, בעקבות ארוחה שהגשתי לו, אבא שלי ביקש נשיקה. הצהרתי בכעס שחוקי המסעדה אינם מאפשרים לנשק את המלצרית/טבחית. מרוב תרעומת הגעתי למסקנה ש"הרולד'ס" צריכה להיסגר לתמיד.
עד היום יש משהו בארוחות בוקר שמזכיר לי את שנות ילדותי המדהימה. זו הייתה הארוחה האהובה עלי, במיוחד בסופי שבוע, כשכולנו - משפחה ולעתים גם חברים - היינו מתיישבים לארוחת בוקר עשירה ונינוחה.
דניה, שותפתי לבלוג, מספרת שגם אצלה ארוחת הבוקר שולחת מייד לזכרונות ילדות: "אבא שלי היה אחראי על הארוחה הזו. עד שהלכתי לצבא היינו יושבים כל בוקר יחד לפני בית הספר ואוכלים ארוחת בוקר כהלכתה: טוסט, ביצים, דייסה. היום נראה לי די הזוי שככה הצלחנו להתכנס כולנו למרות הלחץ של הבוקר. אין סיכוי שאני מצליחה ליישם מסורת כזו במשפחה שלי...".
בחיפוש אחר מתכונים פשוטים אך מעניינים, נזכרנו במנת ה-"toad in the hole", או בשמה הישראלי: ביצה בקן. שתינו חובבות ביצים עלומות, שתינו חובבות מאפים וכך נולדה המנה המשודרגת. את הלחם האחיד או החלה של שבת החלפנו בבריוש שאפיתי בעצמי. את המנה עצמה הכינה דניה. יצא הורס!

ארוחת בוקר מנצחת (צילום: דניה ויינר )
הערות:
המרכיבים:
פרוסת לחם בריוש (מתכון למטה)
מעט חמאה
1 ביצה (עדיף אורגנית)
מלח ופלפל
אופן ההכנה:

הביצה פוגשת את הבריוש (צילום: דניה ויינר)
לא קשה להכין בריוש, פשוט לוקח הרבה זמן. זו השקעה משתלמת. תתחילו את ההכנה ביום חמישי ותהנו במהלך כל סוף השבוע. המתכון המקורי הוא של מרתה סטוארט עם כמה שינויים קלים. בריוש נשמר כיומיים אם הוא עטוף בניילון נצמד, כשבוע אם הוא במקרר וכחודש במקפיא.
המרכיבים (להכנת 2 כיכרות):
1/4 כוס + 2 כפות חלב
1/4 כוס סוכר
1/4 1 כפיות שמרים יבשים
1/4 1 כוסות + 2 כפות קמח לחם
1/4 1 כוסות + 2 כפות קמח רגיל
1 כפית מלח
5 ביצים
225 גרם חמאה רכה ללא מלח
להברשה:
1 ביצה
אופן ההכנה: