מה עוצר את 'חבר מביא חבר' לעבודה? הקנאה

ארגונים וחברות מבטיחים לעובדים שלהם כסף וצ'ופרים כדי שימליצו לחברים שלהם לבוא לעבוד בארגון. ההצלחה חלקית ביותר. מדוע? כיוון שהמגייסים והחברות מתמקדים בתמריצים, ושוכחים את הטבע האנושי

מי לא שמע על ארגונים וחברות שמבטיחים לעובדים שלהם 2,000 אירו, או לפטופ, או סופשבוע מפנק, ומה-לא - כדי שהם ימליצו לחברים שלהם לבוא לעבוד בארגון שלהם. יש חברות וארגונים שמנהלים מסעי גיוס באמצעות חבר-מביא חבר בעלויות גבוהות, עם השקעה גבוהה של משאבים, מאמץ, תכנון והפקה, ועדיין בהרבה מאוד ארגונים לא מצליחים לממש את הפוטנציאל הגלום במקור הגיוס הזה.

 

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה

 

יושבים מנהלים ואנשי משאבי אנוש, מתכננים ומנסחים קמפיין, בודקים ובוחנים מתנות שונות ובונוסים שונים לעובדים שיביאו חברים לעבוד. אבל כל זה לא משנה – כי בהרבה חברות הבעיה היא אחרת, ולא קשורה לניהול הקמפיין, סוג הקמפיין, תקציב הקמפיין, האם הוא גלוי וחיצוני או פנימי או לכל דבר אחר שהם הוגים בו.

 

אז למה אנשים לא תמיד מביאים חברים שלהם לעבוד איתם? הרי באופן אינסטינקטיבי כולנו חושבים שיהיה לנו נחמד אם חבר או שניים משלנו יעבדו איתנו באותו מקום. אז למה אנחנו לא מזמינים אותם בהתלהבות? כשבאים לנתח לעומק מדוע מבצעי 'חבר מביא חבר' אינם עובדים כמו שמצפים, צריך לחשוב על סיבות שבדרך כלל המגייסים מודעים אינם מודעים להן:

 

• אם ימותו אפילו חצי מהקנאים יהיו המון מקומות חניה בתל אביב. הוכח במחקרים רבים וחוזרים, שאנשים מוכנים להרוויח חצי ממה שהם מרוויחים ובלבד שהם ירוויחו יותר ממה שהחברים שלהם מרוויחים. ההשוואה שלנו היא יחסית לאחרים, לא יחסית לעצמנו. וזו אחת הסיבות הבולטות לכך שאם אתם מביאים חבר לארגון, אתם שוברים את מעגל ההשוואתיות כי למעשה אתם מקרבים מישהו נוסף לנקודה שבה אתם נמצאים מבחינת הכנסה, או אפילו מעליה.

 

• דברים שרואים מכאן לא רואים משם. יש תפקידים שבהם הארגון שבו אתה עובד נשמע מצוין, הטייטל שלך נשמע מעולה, אך בפועל אתה יושב בקיוביקל חסר חלונות, עושה עבודה לא מרגשת או לא נחשבת במיוחד, ולא דחוף לך לחשוף את זה לעיני חבריך. 

 

• כל העולם במה וכולנו שחקנים. לעיתים החברים הכי טובים שלנו מכירים אותנו בכובע מאוד שונה מכפי שאנחנו בעבודה. בחבר'ה יש לנו את המקום של המצחיקן, או הרציני, או השקול, או הזהיר, או השטותניק, או האסרטיבי או הדעתן. אבל בעבודה מתגלות פנים אחרות שלנו. ופעמים רבות אנשים לא רוצים שהעולם האישי והעולם המקצועי שלהם ייפגשו. וזו סיבה אחת לכך שרבים מעדיפים לא להביא את החברים לעבודה, שם הם נתפשים בצורה שונה ובעלי תדמית אחרת.

 

• גם כלוב של זהב הוא כלוב. אנשים עובדים בארגון שבו יש להם תפקיד מעולה, תנאים מצוינים, והכל נשמע נפלא - אבל בניגוד למה שרבים מהמעסיקים חושבים, הם לא באמת נהנים בעבודה. אם הם אוהבים את החברים שלהם, לא דחוף להם לגרור אותם למקום שבו פשוט לא נעים לעבוד.

 

לא להשאיר את הטבע האנושי מחוץ למשוואה

מה אפשר ללמוד מזה? שבתהליכים ארגוניים פעמים רבות אנחנו לוקחים בחשבון הרבה מאוד דברים - פרט לטבע האנושי. אנחנו צריכים לזכור שבסופו של דבר אנשים הם אנשים הם אנשים. ודווקא רגשות, שלא תמיד נעים לנו לחשוף אותם או להודות בקיומם, הם אלה שמניעים אותנו לפעולה או לאי-פעולה. ומעסיקים - בפעם הבאה שעובד ממליץ לחבר שלו לעבוד אצלכם בארגון - או בקיצור מיישם את שיטת חבר מביא חבר - תבינו עד כמה זה לא טריויאלי ותבינו על איזה מחסומים הוא היה צריך להתגבר.

 

הכותבת, רינת קרן-הרמן, היא מנכ"לית Mind, גיוס עובדים מקצועי וייעוץ ארגוני.