אפשר להשאיר את התינוק עוד קצת בפנים?

כן, היא יודעת שהיא לא הראשונה בעולם שתעבור לידה, אבל בכל זאת, אולי אפשר לקבל עוד כמה חודשים של חסד? מיה קרמר מ"המירוץ למיליון" עברה קורס הכנה, עומדת ללדת כל רגע - אבל עדיין - ממש לא מוכנה לרגע האמת

בשבוע שעבר עשיתי בדיקת אולטרסאונד. לא אאריך בפרטים כדי לא להתיש אתכם ובעיקר כדי לא לשחזר את אותן דקות של בהלה, שהפכה לפאניקה, שהפכה לתסכול, שהפך בסופו של דבר לעצבים ואז להקלה גדולה כשהכול התברר כטעות בסגנון: "בעצם הכל בסדר, סליחה, לא התכוונו להבהיל אתכם...".

 

• בקרו בעמוד הריון ולידה שלנו

 

היציאה מהארון

בכל אופן, היא שוקלת שני קילו וחצי החמודה, והיד עוד נטויה, וכל עוד היא בבטן שלי, הכל בסדר, נעים וחמים. אבל לאחרונה עולות בי מחשבות מטרידות, מחשבות שאני בטוחה שעוברות בראשה של כל הריונית שופעת הורמונים, עייפה ומותשת רגע לפני הלידה או כמו שאני קוראת לזה - "היציאה מהארון" - איך למען השם אני הולכת לעשות את זה?

 

"את לא הראשונה שעושה את זה..." בטח יצא לכן לשמוע את המשפט הזה. מאוד מרגיע, נכון? בעיקר אחרי שהכרזתי באומץ, לא מבוסס בעליל מסתבר, שאני מתכננת לידה טבעית, שאין צורך בשום חומרים מרדימים, שהגוף שלי מספיק חזק וששיעורי ה"היפנובירתינג" שאני ורון לוקחים בהם חלק עוד מתחילת ההריון אמורים להפוך את הלידה הזו לקלילה ונעימה לא פחות מטיול בפארק הירקון.

 

אבל אז התחילו סיפורי האימה. אתן יודעות, סיפורי זוועה מחדרי לידה: "ואז אחרי 18 שעות של צירים ולחיצות שהרימו את כל המחלקה על הרגליים היא כבר ממש התחננה לאפידורל, אבל זה היה מאוחר מדי..." אמא!

 

רק עוד כמה חודשים

זה מרגיש כאילו כל אישה בהריון או עם ילדים וגם סתם בחורות שמגיעות אלי לחנות ושומעות שאני רוצה ללדת בלידה טבעית, מאמינות שזו חובתן המוסרית לעשות הכול כדי לשנות את דעתי, כדי להציל אותי מהדיבוק שאחז בי. במילים אחרות, נשים סביבי הפכו למיסיונריות של אפידורל. אני לא מבינה איך ומתי הפך האפידורל לדבר הכי חם בחדר הלידה. ראיתן איפה תוקעים את המחט הזו?

 

עכשיו, זה לא שאני לא יודעת שמיליוני ילדים נולדים בלידה טבעית כל יום, בכל העולם, משחר האנושות. ואני ממש משוכנעת שאחותי הגדולה עשתה את זה די בקלות ואפילו נראתה טוב תוך כדי, אבל ככל שהימים עוברים אני נלחצת. אולי שמעתן על פיתוח של איזו גלולת פלא, ניסוי סודי שמטרתו להעניק לך עוד כמה חודשים של חסד?

 

כי להיות בהריון זה תענוג. באמת. אני נהנית מכל רגע ומוכנה להיות בהריון לפחות עוד שנה. אבל הקטע של הלידה עצמה...

 

מה אני אגיד לכן, אני בשלב התפילות. אני מתפללת שהכל יעבור בשלום, מתפללת ששיעורי היפנובירתינג יוכיחו את עצמם, מתפללת שיהיה קצר, מתפללת שיהיה קל, מתפללת שלא אפול לסם.