מיליון הרשעות בשנה משפרות את הבטיחות?

נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים כי בישראל נרשמות מדי שנה כמיליון הרשעות בגין עבירות תנועה. האם ההרשעות מעידות על הצלחת המאבק בתאונות, או שאולי האכיפה אינה מתמקדת בעבירות החשובות?

מיליון הרשעות בשנה. מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי משטרת ישראל רושמת כמיליון הרשעות בגין עבירות תנועה מדי שנה. על-פי הלמ"ס, ב-2008 עלה מספר ההרשעות והאזהרות שמקורן בדו"חות תנועה ל-930 אלף, לעומת 863 אלף בשנת 2007. למרות שמומחי בטיחות מסכימים כי אכיפה היא חלק הכרחי בכל תוכנית לאומית למאבק בתאונות, אין הסכמה באשר למיקוד האכיפה. כך למשל, רבים טוענים כי התמקדות המשטרה באכיפת עבירות מהירות נועדה להגדיל את הכנסות המדינה, אך אינה תורמת משמעותית למאבק בתאונות.

 

הנתונים שמפרסמת היום הלמ"ס מעלים לא מעט תהיות באשר לאופי האכיפה בישראל: הולכי-רגל מהווים כשליש מסך הרוגי תאונות הדרכים, אך שיעור העבירות המיוחסות להולכי-רגל מסך עבירות התנועה כמעט זניח. זאת, למרות ש-25% מהולכי-הרגל שנהרגו ב-2009 התפרצו לכביש. גם הנתונים באשר לעבירות מהירות, עשויים ללמד כי התמקדות המשטרה בעבירה זו אינה תואמת את חלקה בתאונות.

הלמ"ס: 930 אלף הרשעות בגין עבירות תנועה ב-2008 (צילום: חגי אהרון) 

 

לא סופרים הולכי-רגל

על-פי נתוני הלמ"ס המתפרסמים היום, רק 6.4% מסך המורשעים בעבירות תנועה ב-2008 הורשעו בעבירת הולך-רגל - כמו למשל חציית כביש באור אדום. זאת, לעומת עבירות נהיגה כמו מהירות מופרזת או סטייה מנתיב, המהוות 91% מסך ההרשעות.

 

חלקן הקטן של עבירות הולכי-רגל מסך ההרשעות, אינו מעיד על רמה גבוהה של בטיחות או ציות לחוק: על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כרבע מהולכי הרגל שנהרגו בתאונות ב-2009 "התפרצו אל הכביש שלא במעבר חצייה ולא ליד צומת". על-פי הרשות, מתוך 569 הולכי-רגל שנהרגו או נפגעו באורח קשה בכבישים עירוניים בשנה שעברה, 149 התפרצו אל הכביש.

 

כדאי גם לזכור כי ישראל סובלת מבעיה חמורה במיוחד של היפגעות הולכי-רגל, המהווים כ-33% מסך ההרוגים בתאונות וכ-10% מסך הנפגעים. זאת, לעומת שיעור של כ-8% עד 16% מסך ההרוגים בתאונות במדינות מערב-אירופה.

 

מיתוס עבירת המהירות

התמקדות המשטרה באכיפת מהירות אינה דבר חדש, ונתוני הלמ"ס מעידים על כך: 17% מסך עבירות הנהיגה בשנת 2008 - הכוללות עבירות שמקורן בדו"חות תנועה ועבירות שבוצעו במהלך תאונה - היו עבירות של "מהירות מופרזת". רק עבירת "אי-שימוש באביזר בטיחות" - כמו חגורת בטיחות - הניבה שיעור גבוה יותר: 19%.

 

מומחי בטיחות מסכימים כי למהירות יש תרומה משמעותית לתוצאותיהן של תאונות הדרכים, אך יש מחלוקת חריפה באשר לחלקן בגרימת תאונות. על-פי נתוני הרשות לבטיחות, עבירת מהירות מופרזת יוחסה ל-5.2% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים ב-2009. זאת, לעומת עבירת סטייה מנתיב, שיוחסה ל-14.8% מהנהגים.

 

על-פי ההערכות, בשנים הקרובות תחול עלייה דרמטית במספר הדו"חות וההרשעות בגין עבירות מהירות. הסיבה: פריסת מערך אכיפה אלקטרונית חדש ("א3"), שאמור לכלול בסופו של דבר 300 מצלמות דיגיטליות - 200 מצלמות מהירות ו-100 מצלמות רמזור.

 

נהגים צעירים בסיכון 

על-פי נתוני הרשות לבטיחות מ-2009, "קבוצת הגיל הנפגעת ביותר בתאונות דרכים בשיעורים הגבוהים ביותר היא צעירים בגילאי 20-24". ברשות קובעים כי "הגורם העיקרי (לכך) הוא מעורבותם הגבוהה בתאונות כנהגים ונוסעים ברכב, העולה בהרבה על ממוצע קבוצות הגיל האחרות".

 

אלא שלמרות קביעת הרשות לבטיחות, חלקם של הנהגים הצעירים בסך ההרשעות - שעשוי להעיד על היעדר אכיפה בהיקף הולם - נמוך מחלקם היחסי באוכלוסיית הנהגים. מנתוני הלמ"ס עולה כי רק 13% מסך המורשעים בעבירות נהיגה ב-2008 היו צעירים בגילאי 20-24, בזמן שחלקם מסך הנהגים הוא 15%. לשם השוואה, מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-2008 היוו נהגים בני 25-44 כ-47% מסך הנהגים, אך חלקם בסך ההרשעות עמד על 55%.