דו"ח ההתרסקות בפוקט ב-07': החילוץ התעכב

שלוש שנים אחרי התאונה שגבתה את חייהם של שמונה ישראלים, התקבלו ממצאי דו"ח החקירה. בנוסף לתנאי מזג האוויר הקשים, הטייסים לא תקשרו היטב והיו עייפים, חלק מהמכשירים למדידת הרוח לא עבדו ורכבי החילוץ איחרו. חוקר התאונות יצחק רז: "מחדד את הצורך בתוכנית חירום מקיפה"

הטייסים היו עייפים ולא תקשרו ביניהם כראוי, חלק מהמכשירים למדידת הרוח לא עבדו ורכבי החילוץ התעכבו - כך עולה מדו"ח חקירת התרסקות המטוס באי פוקט בתאילנד לפני שלוש שנים, שממצאיו הגיעו לידי חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה, יצחק רז. בתאונה נהרגו 90 בני אדם, ביניהם שמונה ישראלים.

 

המטוס של חברת התעופה התאילנדית "וואן-טו-גו", מדגם MD-82, התרסק ב-16 בספטמבר 2007

כשנשא 123 נוסעים ושבעה אנשי צוות מבנגקוק לפוקט. המטוס ניסה לנחות בשדה התעופה באי, אך בשל תנאי מזג האוויר הקשים - הניצולים העידו על גשם כבד מאוד וראות בטווח של 15 מטר בלבד - ביצע סיבוב נוסף, איבד שליטה והתרסק סמוך למסלול ועלה באש. בתאונה נפצעו גם שני ישראלים. מכיוון שהיו נפגעים ישראלים, השתתפו בחקירת התאונה גם נציגים של משרד התחבורה.

 

ממצאי החקירה העלו כי חוץ מאמבולנס אחד שהגיע למקום ההתרסקות באופן מיידי, רוב רכבי ההצלה הגיעו רק 45 דקות לאחר ההתרסקות והתקשו להגיע למטוס משום שהנהגים לא הכירו את כניסות החירום שהקיפו את הגדר סביב המסלולים. 

שמונה ישראלים נהרגו. זירת ההתרסקות (צילום: AP)

 

עוד עולה כי מבדיקת שעות המנוחה, הפעילות והטיסה עולה כי שני הטייסים חרגו מהמגבלות המותרות

לפי הוראות החברה לפני הטיסה. כמו כן, מתוך ששת המכשירים למדידת הרוחות בשדה, רק שלושה פעלו ולא הועברה לטייסים אזהרה על עוצמת הרוח בהתאם.

 

הדו"ח התייחס גם למוצאם השונה של שני הטייסים (אחד תאילנדי והשני אינדונזי - י.ז) וציין כי בכמה מקרים לאורך הטיסה הם לא הבינו זה את זה. בפרק המסקנות של הדו"ח נכתב כי בשל החריגה ממגבלות שעות הטיסה והמנוחה, סביר להניח שלעייפות היה חלק בתאונה.

 

"הדו"ח מחדד את הצורך בתוכנית חירום מקיפה לכל שדה שקולט מטוסי נוסעים בדגש על תרגולים של כל הכוחות", סיכם החוקר הראשי רז, "אצלנו ראוי שייבדק הממשק של שדות התעופה לא רק עם מד"א, המשטרה, והכוחות העירוניים, אלא גם עם כוחות צבאיים שקולטים מטוסי נוסעים בטיסות בינלאומיות ופנים ארציות".