המקרה שהעלה לסדר היום העולמי את יחסו של הממשל בטהרן כלפי נשים היה המקרה של סקינה מוחמדי אשטיאני, האשה האיראנית שנידונה למוות בסקילה לאחר שהורשעה בקיום יחסי מין עם שניים מרוצחי בעלה. בתחילה היא נדונה ל-99 מלקות על קיום יחסי מין מחוץ לנישואין, אך לאחר מכן החמיר בית המשפט העליון את דינה לסקילה. זאת, בהתאם לחוקי השריעה הקובעים עונש מוות בתלייה או בסקילה על מעשי ניאוף.
ארצות הברית ומדינות נוספות הביעו זעזוע מהעונש, וקראו לאיראן לבטלו. דובר המשלחת האמריקנית באו"ם, מארק קורנבלאו, טען כי על רקע זה חברותה של איראן בוועדה שאמורה לדאוג לקידום זכויותיהם של נשים בכל רחבי העולם "תשלח את המסר השגוי. אנחנו, ומדינות רבות נוספות, מודאגים מההשלכות השליליות של חברותה של איראן בוועדה בהתחשב במוניטין הגרוע שלה בשמירה על זכויות אדם וביחסה לנשים".
פעילי זכויות הביעו מחאה גם על הכוונה לצרף לוועדה את סעודיה, מדינה בה נשים אינן מורשות להוציא רישיון נהיגה ונאסר עליהן לעשות שימוש בשירותים שונים בהם משתמשים גברים.
בוועדה יושבים כיום נציגים מ-35 מדינות. גורמים באו"ם הסבירו כי חברי הוועדה נבחרים על ידי קבוצות שונות בהן חברות מדינות מאזורים שונים - ומדינות אסיה הציעו עשר חברות שונות לוועדה בהן גם איראן.
ארגוני זכויות אדם טוענים כי איראן מפרה זכויות אדם באופן שיטתי, אולם בטהרן טוענים כי הם בסך הכל מקיימים את חוקי השריעה. מנתוני ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי" עולה כי לפחות שישה בני אדם נסקלו למוות באיראן מאז 2006. 15 בני אדם קיבלו עונש זהה, אך לבסוף הוא הומתק.