ערבים, חרדים ועולים: מאות קורות חיים, אף טלפון

כיצד תעלה השתלבותם של חרדים, ערבים, עולים ונכים בתעסוקה? שאלה זו עלתה בפאנל ב"כנס מעלה" בהשתתפות מנהלים שהתגברו על הקשיים. מנכ"ל Manpower הדגישה: אלו עובדים מיומנים ויציבים למרות שהצבע שלהם אחר. הסופר סייד קשוע הבטיח: "עובד ערבי יביא חמוצים מאמא שלו"

נושא שילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה עמד אתמול (א') במרכז פאנל "גיוון בתעסוקה", שהועבר בהומור רב במסגרת כנס מעלה לאחריות תאגידית שהתקיים במלון דן אינטרקונטיננטל בתל אביב. עם זאת, הדיון, שבמסגרתו הושק "פורום לגיוון בתעסוקה", חשף את הבעיות הקשות עמן מתמודדות אוכלוסיות אלה, כפי שהשתקף בדברי המשתתפים - מנהלים צעירים ממגזרים מגוונים אשר מודרים משוק התעסוקה.

 

• מעסיק, רוצה לגוון בעובדים? בוא ליריד

 

מנחה הדיון קובי אריאלי, הציג את אביחי שלי, מנהל קשרי לקוחות בבית ההשקעות פסגות, שהוא עיוור וחירש; קנובש טללה תגאייה, עובדת כאנליטיקאית בטבע שהיא ממוצא אתיופי; ישראל אדרי, ראש צוות מוקד שירות בפרטנר, שהוא חרדי; ואת עפיף אבו-מוך, מהנדס אינטגרציה ערבי שעובד ב-SAP. הארבעה חשפו את הקשיים, התקוות וההישגים בפני הקהל שהגיע לכנס.

 

"אני לא מחפש אפליה בכוח"

שלי, אשר אף זכה בתואר חתן התנ"ך העולמי ב-2002, סיפר בחיוך כי התגייס לחיל המודיעין - "האוזניים והעיניים של המדינה". לדבריו, הוא לא נתן לקשייו הפיזיים להגביל את שאיפותיו והצליח להגשימן. "החברה אבזרה אותי במקלדת ברייל, ושאר אביזרים", שחזר.

 

אבו-מוך סיפר שהתחיל בתפקיד זוטר, ועלה לאט לאט בסולם הדרגות. "הצלחתי להגיע לראיונות, אך זה רק בכ-1% ממספר קורות החיים ששלחתי. לא מסתכלים על הבן אדם בגובה העיניים. בראיונות אף אמרו לי שלא מצליחים להבין איך אני בוגר טכניון ולא הצלחתי למצוא עבודה עד עכשיו. גם לי קשה להבין את זה. עד שהגעתי ל-SAP", אמר. הוא הוסיף שבתקופתו לא היו עמותות שסייעו לאוכלוסיות מודרות להשתלב בשוק העבודה.

 

"עברתי מבחנים והגעתי לשלב הבא. אני לא מחפש אפליה בכוח, אחרת לא הייתי מתקדם בחיים", סיפר, "אני לא משחק אותה הבחור הערבי המסכן. אני זוכר 2 מקרים ברורים: באחד מהם אמרה לי מישהי מהכוח אדם ש"לא נותנים לי לגייס אותך"; ובמקרה השני החברה התכחשה לכך שבכלל הגעתי, למרות שזה היה ראיון קבוצתי".

 

מבחור ישיבה - למנהל של 30 איש

טללה תגאייה סיפרה בדיון: "אותי לימדו בבית שאני אצטרך להוכיח את עצמי יותר מאחרים. אחרי הלימודים, בשונה מעפיף, לא התקבלתי אף לראיון אחד. אני שולחת מאות, וגם בעלי שולח, ואפילו טלפון לא קיבלתי. אחרי שנה של נסיונות המסקנות היו ברורות. בעזרת המנטורית של "עולים ביחד", לקידום אתיופים אקדמאים בשוק העבודה, הצלחתי להגיע לראיון עבודה בחברת טבע, עברתי את כל המבחנים והתקבלתי למעבדה בירושלים. אני עובדת שם שנה וחצי".

משתתפי הפאנל בכנס מעלה

 

אדרי סיפר כי לאחר חתונתו הרגיש שהוא חייב לצאת לעבוד במקביל ללימודים - כדי להתפרנס. לא הספיקה העבודה של אשתי והחלטתי שאני הולך לעבוד לפחות חצי יום. הייתי ריאלי, ידעתי על הקשיים כבחור ישיבה, ללא צבא וללא לימודים אקדמאיים או תיכוניים. אשתי ראתה מודעה של "Manpower בראשית" (המקדמת אוכלוסיות שקשה להן להשתלב בשוק העבודה - ג"ק). לאחר מבחנים התקבלתי לעבודה בתור נציג שירות, לאחר כמה חודשים קודמתי, וכך הלאה עד לתפקידי כיום, שבו אני אחראי על 30 איש במוקד שבו מועסקים רק חרדים".

 

"אוכלוסייה יציבה, עם כישורים, והשכלה"

מנכ"ל Manpower ישראל, אורנה סגל, הבהירה את הצורך להשתמש בכוח האדם הלא מנוצל: "אנו נמצאים בעולם תעסוקה וחסרים עובדים מיומנים. הפיתרון יושב מלפנינו מאחורינו ומצידנו, למרות שהצבע שלו קצת אחר. אנו ב-Manpower שילבנו חרדים, ערבים ועולי אתיופיה בארגון, אולם עדיין קשה מאוד לגרום לכך לקרות (בכלל שוק התעסוקה - ג"ק)".

 

סגל סיפרה כי אחד היתרונות המרכזיים בהעסקת עובדים מאוכלוסיות מודרות הוא יציבותם ונאמנותם למקום העבודה, לעומת עובדים מאוכלוסיות חזקות שנוטים לעבור ממקום למקום במהירות עקב שלל האפשרויות העומדות בפניהם. סגל: "ב-Manpower אנו נתקלים במועמדים דור ה-Y ש"מראיינים אותנו", ואחרי כמה חודשים עוזבים את הארגון. וזה למרות שיש לנו כאן אוכלוסייה יציבה, עם כישורים, והשכלה, ויש עדיין חסמים רבים בשילובם בשוק התעסוקה. צריך להחליט ש"אצלי בארגון אני מקפיד על אחוז גיוון של אוכלוסיות שונות ולא מדובר בשניים או שלושה אנשים, אלא בשיעור שיש לבדוק מדי רבעון שאכן מגיעים אליו".

 

סגל הוסיפה: "יש התקדמות בהשוואה למצב לפני כמה שנים, אבל עדיין יש חסמים. אני רוצה לקוות שעוד שלוש שנים המושג גיוון יעלם, כיוון שלא יצטרכו אותו יותר". כסגל לפניו, אריאלי, סיים את הדיון באומרו שיש להפסיק לדבר על "חרדים, ערבים, אתיופים, נכים", כקבוצות , אלא כיחידים, פרטים, אנשים.

 

מתרגלים לתואר "הערבי היחיד בארגון"

הסופר סייד קשוע - תסריטאי סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית", המתארת באופן קומי את קורותיו של כתב ערבי העובד בעיתון יהודי, סיפר בפאנל כי מועסקים ערבים בעצמם מתרגלים לרעיון שהם "הערבי היחיד" בארגון ושאל: "מה יקרה אם יגיע עכשיו עיתונאי ערבי נוסף לארץ?".

 

קשוע תיאר את הבדלי התרבות המקשים על השתלבותם של ערבים בשוק העבודה: "מלחמת התרבות, אותה גזענות לא כל כך סמויה, לפיה ערבי חושב אחרת, ויש לו הגיון אחר, אמירות כמו יש לנו אוייב לא רציונלי - זו רמת גזענות בלתי נסבלת, של חיית טרף שעלולה לפרוץ כל רגע וזה מונע הידברות", אמר.

 

האבסורד בפערי התרבות, סיפר קשוע, מתבטא בשאלה ששואלים אותו בהזדמנויות שונות: "למה בחרת לעזוב את הכפר?". לדבריו, הוא נוהג לענות לשאלה כזו: "תגור אתה בכפר ערבי". לראייתו של קשוע, המעבר מהכפר לעיר מתרחש בכל העולם, ורק טבעי שיתרחש גם בישראל, ללא קשר לקונפליקט הלאומי.

 

ואם כל המניעים החברתיים-כלכליים לא יסייעו לשילוב עובדים ערבים בשוק העבודה, אולי כמה מהסיבות הבאות שציין קשוע יתנו למעבידים פוטנציאליים מוטיבציה להעסיק ערבים: "הוא תמיד יזמין אותך לארוחה של אח שלו; הוא ייתן לך מהחמוצים של אמא שלו; ויהיה לך מישהו להזמין לסדר פסח ולהזדהות איתו ב"שפוך חמתך על הגויים".