שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו נפגש בימים האחרונים עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר וביקש לשמוע את דעתו ביחס להשפעות האפשריות על המשק אם שיעור המיסוי ותמלוגי הגז יעלה - כך נודע ל"כלכליסט".
הפגישה, שדבר קיומה נשמר בסוד, נערכה כעשרה ימים טרם פרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי שצפויות להתפרסם רשמית ב־15 בנובמבר. היום (א') אמורים חברי הוועדה לקבל טיוטה ראשונה של מסקנות הביניים, כדי שניתן יהיה להוסיף או להחריג המלצות עוד טרם הפרסום הרשמי. הפגישה בין לנדאו לפישר נערכה בנוכחות שני נציגי משרד התשתיות הלאומיות בוועדת ששינסקי: מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח והממונה על הנפט במשרד יעקב מימרן.
במקביל, נציגי המשרד הביעו בפני הנגיד חשש שהמהלך יתפרש בעולם כהפרת הסכמים חתומים מצד מדינת ישראל, במיוחד מול חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שמחזיקה ברוב זכויות הקידוח במאגר תמר (36%) ומאגר לווייתן (39.66%).
החשש מהפרת הסכמים מיוחס לעובדה שהמדינה שואפת לשנות את מתווה המיסוי לאחר ששותפות הגז הגדולות כבר החלו בפיתוח מאגר תמר תחת מסגרת מיסוי מוכרת. ככל הנראה, פישר דחה את החשש שהובע בפגישה לפגיעה בישראל כתוצאה מהפרת ההסכמים.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", בשבועות האחרונים נפלה במשרד האוצר ההבנה ששינוי מתווה המיסוי, ובעיקר ביטול הטבות מס שניתנות לחברות בתחום - ניכוי מס אזילה וניכוי הוצאות מוכרות במס, הוא דרך הפעולה המועדפת. עם זאת, באוצר עדיין בוחנים את חלופת העלאת שיעור התמלוגים, אך העובדה ששינוי שיעור התמלוגים יחייב שינוי בחוק הנפט תקשה על ביצוע המהלך.
הטבת "מס אזילה" מוענקת כיום לחברות הגז והנפט כדי לפצותן על ירידת נפח המאגר שממנו הן שואבות. ההטבה מחושבת על ידי רשויות המס כאחוז ממחזור המכירות של החברות, ומנוכה מההכנסה החייבת במס.
היקף ההטבה יכול להגיע עד ל־27.5% ממחזור המכירות של החברות, וביטולה יגדיל את היקף התשלום שמועבר מדי שנה לקופת האוצר. מבנק ישראל נמסר בתגובה כי: "איננו מתייחסים לפגישות אישיות שאותן עורך הנגיד".