
ללא כותרת, צילום מסלולרי, 2010, תמי פרבר מהתערוכה "לחם ושושנים 5"
אָבִי הָיָה מְמֻנֶּה עַל מַחְלֶקֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת
בְּבֵית הַדֹּאַר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הָעִיר,
הֵרִיץ מִסְפָּרִים וְחִשּׁוּבִים בִּמְהִירוּת
עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁיָּדְעוּ לְהַקְלִיד אוֹתָם.
הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלּוֹ נָעֲלוּ אֶת הַמִּלִּים
כְּמוֹ רַב בְּרִיחַ שֶׁל כַּסֶּפֶת הַדֹּאַר
שֶׁשָּׁם הֶחְבִּיא אֶת חֲלוֹמוֹתָיו
וְהַמַּבָּט חָרַק כְּצִירִים חֲלוּדִים.
צַעֲדֵי הַפַּרְקִינְסוֹן שֶׁלּוֹ מִהֲרוּ כָּל בֹּקֶר לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹנִים
אַךְ הָרְעִידוֹת גָּרְמוּ לָהֶם לְהִתְפַּזֵּר לְכָל עֵבֶר
וְהוּא תָּמִיד רָשַׁם בַּפִּנְקָס אִחוּר לְעַצְמוֹ.
כּוֹס הַתֵּה עִם עֲלֵי הַנַּעְנָע הָיְתָה מֻנַּחַת לְפָנָיו
מְלֵאָה וְקָרָה וּבַעֲרֹב הַיּוֹם מְוַתֶּרֶת לַמִסְפָּרִים
שֶׁלָּחַשׁ לְלֹא הַפְסָקָה.
וְרַק הַמָּוֶת יָדַע לְהַקְדִּים אֶת כֻּלָּם וְלִקְטֹף אוֹתוֹ.
, 2010