לאחרונה הייתי עד לסיפורו בעל דירה בהוד השרון שבסך הכל תכנן לתקן פיצוץ צינור באמבטיה, ומצא את עצמו מוציא 150 אלף שקל על שיפוץ חדר האמבטיה כולו והמטבח.
לא תמיד אפשר לדעת מראש מה מצפה לנו מתחת לריצוף או בתוך הקירות, אבל אפשר בהחלט למזער חריגות גדולות אם מצליחים לסגור עם קבלן השיפוצים על "מחיר פאושלי": הסכם בין הצדדים על מחיר כולל וסופי עבור עבודות שיבוצעו ויושלמו, ללא מדידת כמויות של חומרים ועובדים.
הסכם מסוג זה כרוך לפעמים בסיכון כספי, אך יתרונו טמון בכך שבעל הדירה יודע בדיוק היכן הוא עומד בסיום העבודה ולא מחכה לו הפתעות נוספות במהלך השיפוץ שכרוכות בהוצאות נוספות ומכבידות.
בחוזה נכתב שבעל הדירה לא יצטרך להוסיף תשלום על עבודות נוספות הקשורות לצבע או לשפכטל אותן התבקש לבצע. באמצע העבודה גילה הקבלן כי בקירות יש בעיית רטיבות רצינית.
משום שבלתי אפשרי למרוח שפכטל לפני שמבצעים איטום וייבוש של כל הקירות הרטובים, נאלץ הקבלן לבצע את האיטום על חשבונו. במקרה זה העבודה דרשה חמישה ימים נוספים מהמתוכנן, אך הלקוח לא חרג ממסגרת התקציב הראשונית.
הדוגמא הזו מלמדת אותנו שאפשר גם אחרת: הכול תלוי בחוזה שאתם סוגרים עם קבלן השיפוצים לפני תחילת העבודה. אם אותו בעל בית לא היה חותם עם הקבלן על חוזה מפורט שכלל את נושא התוספות ו"המחיר הפאושלי" - אין ספר שהוא היה צריך לשאת בתוספת עבודת האיטום שהסתכמו בסכום לא מבוטל.
יש לציין כי כשקבלני שיפוצים סוגרים עם הלקוח על "מחיר פאושלי", הם נוהגים לנקוב במחיר גבוה יותר, על מנת שיוכל להרשות לעצמו לספוג תוספות שלא נלקחו בחשבון בלי לצאת מופסדים.
ברוב מקרים נהוג להסכים על "מחיר פאושלי" בעיקר בשיפוצים קטנים ונקודתיים. קשה מאוד למצוא קבלן שיפוצים שיסכים לחתום על הסכם כזה כשמדובר בשיפוץ נרחב, בו ההוצאות הבלתי צפויות עשויות לפעמים להסתכם גם בעשרות אלפי שקלים.
הכותב הוא יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל