הסיפור של זהבה: 2 דייסות מתוקות

נדמה שמאז ומתמיד הדייסה היתה שם נרדף למשהו שמחמם את הבטן ואת הנפש, מעודד בימים קרים ומעלה חיוך בבקרים אפורים. רני בן אברהם נזכר בסופ"ש צבאי שניצל בזכות דייסה ומביא גרסה ותיקה ועוד אחת עדכנית

רני בן אברהם פורסם: 30.11.10, 08:49

"סבתא בישלה דייסה, נתנה לזה נתנה לזה ולמי לא נשאר?" מי היא אותה סבתא אלמונית שעל ברכיה גדלו דורות שלמים של ילדים שפשוט נותרו רעבים? איזו מין סבתא מחושבת ומחשבנת שלא עושה כמות כפולה ועוד של דייסה, חמה מהבילה ומנחמת?

 

זכור לי אירוע דייסתי אחד ומיוחד שמתקשר לימים רחוקים בהם הייתי חייל - נשארנו, אני וחיים ממוצקין, לעשות שבת שמירות בבסיס. איתנו, בעל כורחו, נשאר גם סימנוב, עוזר הטבח שרותק לבסיס, אחרי שיום לפני מצאו בחדרו בקבוק וודקה שחמד מאחד מאירועי הקצונה החגיגיים. ישבנו שלושתנו, חיילים עזובים ועצובים באמצע החורף ברמת הגולן הקרה והרחוקה, וכל מה שחלמנו עליו היה הבית ושמיכת הפוך עם ריח הכביסה של אמא. שישי בערב, יושבים על ספסל שבור בגדוד ומחכים שהזמן יעבור, פתאום קופץ סימנוב עוזר הטבח - "יש לי רעיון מעודד!"

 

אני וחיים מרימים אליו, בקושי, את ראשנו מבעד לכובע החרמונית, ורואים אותו רץ לכיוון המטבח הצבאי המאולתר שלו. כעבור כחצי שעה חוזר סימנוב עם סיר מתכת גדול ומסתורי שמתוכו עולים אדים מהבילים. "הכנתי לכם דייסה!" הוא מריע. הסתכלנו עליו בתמיהה: "דייסה? מה אנחנו, זאטוטים זבי חוטם? אנחנו גברים אמיתיים שזקוקים לבשר ופחמימה!". סימנוב חייך ונתן לכל אחד כף. ביד חוששת הכנסנו אותה לסיר ושלינו מהדייסה הסמיכה והלבנה היישר לפה, הטעם היה מענג ומנחם. אותו סופ"ש בודד וקפוא ברמת הגולן הפך לאירוע קולינרי חם ומתוק שהשאיר בי חותם עד היום ומקום חם בלב לדייסה שכולה עידוד לקיבה עצובה.

 

החורף כבר כאן, הגשם אמנם מבושש לבוא, אבל הלילות קרים, ואין קינוח פשוט נוסטלגי ומושלם כמו הדייסה, אותה האחת מזהבה ושלושת הדובים, כמאכל תינוקות או מאכל עניים סמיך, יכולה בקלות להשתדרג ולהפוך למעדן של ממש.

הדייסה פשוטה מאוד להכנה ומורכבת, בדרך-כלל, מדגן אשר בושל בחלב או מים, מתובלת בסוכר או מלח.

 

אחינו האירופאים, שרגילים להתחיל את הבוקר עם טמפרטורות נמוכות, נוהגים לאכול את הדייסה כארוחת בוקר חמה ומשביעה. לדייסה ישנן גם סגולות רפואיות, היא מקלה על כאבי בטן וידועה כמזון בעל ערך תזונתי גבוהה.

 

אז לכל חובבי המתוק והחם, להלן שתי גרסאות, האחת קלאסית: דייסת סולת עם הפתעה מתוקה, והשניה גרסה סקנדינבית מסורתית לדייסת האורז, בה בין השקדים הקצוצים מונח שקד אחד שלם, ומי שמוצא אותו בקריסמס זוכה במתנות, סגולות וברכות.

 

דייסת סולת

המרכיבים (ל-6 מנות): 

4 כוסות חלב

1/2 כוס סולת

2 כפות סוכר

קורט מלח

6 מקופלת

 

אופן ההכנה:

  1. מביאים את החלב לרתיחה.
  2. מוסיפים את הסולת תוך כדי ערבוב על מנת שלא יווצרו גושים. 
  3. מנמיכים את האש, מוסיפים את הסוכר וקורט המלח, מכסים ומבשלים עוד כרבע שעה על להבה נמוכה, תוך כדי ערבוב. 
  4. מניחים את המקופלת בקערה מוזגים את הדייסה החמה ומגישים.

דייסת סולת מתוקה (צילום: ירון ברנר) 

 

דייסת אורז סקנדינבית

המרכיבים:

2 כוסות אורז לבן

5 כוסות חלב

1/2 כוס סוכר

50 גרם חמאה

2 מיכלים (500 מ"ל) של שמנת מתוקה

מקל קינמון

גרגרי וניל מתוך 2 מקלות וניל חצויים

1 כוס שקדים מולבנים קצוצים

 

אופן ההכנה:

  1. ממיסים את החמאה בסיר ומוסיפים את החלב, האורז, הסוכר ומקל הקינמון. מביאים לרתיחה.
  2. מוסיפים את גרגרי הווניל, מנמיכים את האש ומבשלים בסיר מכוסה כחצי שעה, עד שהדייסה מגיעה לסמיכות הרצויה והחלב התאדה. 
  3. לאחר צינון מכניסים את הדייסה למקרר למשך שעתיים.
  4. מניחים את השקדים בתבנית וקולים בתנור בחום של 150 מעלות למשך כ-20 דקות עד להשחמה. 
  5. מקציפים את השמנת עד לקבלת קצפת יציבה.
  6. מוציאים את הדייסה מן המקרר ומקפלים אל השמנת. מוסיפים את השקדים הקלויים. מוזגים לקערות הגשה ומגישים.

דייסת אורז סקנדינבית (צילום: ירון ברנר)

 

לפרקים הקודמים בסדרת "זכרונות מתוקים":