ישראבלוף: כך הפכה הפרדה באוטובוסים לנורמה
בעקבות הסערה שעוררו דברי שופט בג"ץ אליקים רובינשטיין, אשר הבהיר כי בית המשפט עומד לאשר את הסדר קווי מהדרין, מנסה ynet לבדוק - איך קרה שהפרדה בעייתית בין גברים ונשים בקווי אוטובוס ציבוריים, מקבלת את תמיכת בג"ץ, אישור במשרד התחבורה ומימון המדינה
שחר הזלקורן
פורסם: 22.11.10, 15:57
ינואר 2010, מליאת הכנסת. שר התחבורה, ישראל כץ, מבטיח לחברי הכנסת כי במדינת ישראל לא תהיה הפרדה מעוגנת בחוק בין גברים ונשים. "לא תתאפשר מציאות של הפרדה בין גברים ונשים, שעומדת בניגוד לחוקי היסוד ולצביונה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית", הבהיר השר. "אני לא אתן ידי לכך שמדינת ישראל תוציא הוראות והנחיות שימסדו הפרדה, או ימנעו מנשים מלשבת בכל מקום שהן מעוניינות לשבת בו".
אלא שהבטחה חד-משמעית זו לא מנעה מהשר להודיע באותו מעמד, כי הוא מתכוון לאמץ מסקנות ועדה שהמליצה על הפיכת ההפרדה בין גברים ונשים בקווי אוטובוס להסדר קבע. אותה הפרדה הזוכה כעת גם להכשר בג"ץ, שהבהיר אתמול (א') כי בכוונתו לאמץ את עמדת המשרד, לפיה תונהג הפרדה "וולונטרית" בקווי אוטובוס המשרתים בעיקר את הציבור החרדי.
לפנים גברים חרדים, מאחור נשים. אבל רק בהסכמה (תצלום: עטא עוויסאת)
אז איך קרה שמדינת ישראל, בתמיכת בג"ץ, מאפשרת הפרדה בין גברים ונשים - המנוגדת לערכיה כמדינה שוויונית? ynet מביא בפניכם את סיפורם של קווי המהדרין, והפיכתם לנורמה חוקית.
זמני הוא הדבר הכי קבוע
בינואר 2008 פרסם בג"ץ החלטה בה מתאר השופט אליקים רובינשטיין את "הולדתם" של הקווים בהם נהוגה הפרדה, הזוכים לכינוי קווי מהדרין: "ההסדר הקיים ראשיתו בוועדה בראשות המנכ"ל של משרד התחבורה דאז, בשנת 1997. המלצות הוועדה הוגשו במאי (97') ואושרו ביולי... דובר (אז) על הסדר התואם תקנות התעבורה, כולל בטיחות, פשטות, אפשרות לגברים ולנשים לנסוע באותו אוטובוס... ההסדר אמור היה להיות התנדבותי, ללא הנחיה מן הנהגים וללא כפיה... דובר על יישום ניסיוני".אלא שההסדר הזמני והניסיוני הפך לקבוע: "מאז האישור זרמו מים רבים", כתב רובינשטיין ב-2008. "קווים החלו לפעול באופן מעשי מ-1999 ובעיקר מ-2001, ועל פי חוברת שהפיקה אגד עצמה מצויים כיום 30 קוים מופרדים, מהם 23 בינעירוניים ושבעה עירוניים".
פעילות הקווים הייתה מנוגדת בחלקה להסדר שניסה לקדם משרד התחבורה: "כללי תפעול הם אלה שנקבעו או פורסמו על-ידי גופים רבניים חרדיים או חרדיים אחרים בערים השונות", ציין רובינשטיין. "הם שונים מהמלצות ועדת לנגנטל... למשל, (בעניין) לבוש 'לפי כל כללי ההלכה'... אין אזכור לוולונטריות של ההסדר. אין הנחיות ברורות באשר לשילוט ולסימון. יש עמימות באשר לתפקידם ולתפקודם של הנהגים, ואין פיקוח מסודר מצד משרד התחבורה".
ראוי להזכיר כי קווי המהדרין הם חלק מהשירות הסדיר של חברת אגד, ונמנים עם הקווים הציבוריים שהיא מפעילה. אגד זוכה מדי שנה לתקציב תמיכה בהיקף עצום: על-פי נתוני משרד האוצר, ב-2009 קיבלה החברה יותר ממיליארד שקל, מהם כ-530 מיליון שקל בסובסידיה ישירה לכרטיסי נסיעה.
אין הסדר, יש מתווה
ב-2007 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד קווי המהדרין. קבוצת נשים והמרכז לפלורליזם יהודי טענו כי "אין מקום להפעלת קווים אלה בטרם הסדרה כדין, שתיעשה לאחר בדיקה באשר לצורך בהם וקביעת אמות מידה להפעלתם". לטענת העותרות, ההסדר הקיים אינו וולונטרי, והוא פוגע "בעקרון השוויון, חופש המצפון והחופש מדת". בתחילת 2008, הורה בג"ץ למשרד התחבורה להקים ועדה מקצועית שתיבחן את ההסדרים הנהוגים בקווים אלה, וימליץ על דרכי פעולה אפשרויות להסדרת המצב.הוועדה שהוקמה המליצה כי "לא ייקבע הסדר של קווי תחבורה ציבורית בהם נוהגת הפרדה בין נשים לגברים, או הסדר דומה אחר ההופך אותם שונים במהותם מיתר קווי התחבורה הציבורית בישראל... אין להנהיג הסדר מיוחד שיש בו מאפיינים של הפרדה בין הנשים לגברים בקווי שירות ציבוריים, המנויים על קווי השירות של התחבורה הציבורית".
אלא שאותה ועדה ממש גם קבעה כי אפשר להנהיג הפרדה: "(אין) למנוע מצב בו גברים ונשים המבקשים מתוך רצונם החופשי, לשבת באוטובוס ואף לעלות עליו באופן מסוים, יעשו כן... ככל שחלקים מציבור הנוסעים מעוניינים בישיבה מופרדת, זהו עניינם שלהם ובלבד שתשמרנה במלואן הוראות החוק, ובכלל זה שלא יתגלו כל סימנים של אלימות מילולית או פיזית או כפייה כלשהי".
בפועל, הוועדה המליצה על דבר והיפוכו: מחד, חבריה הגיעו למסקנה כי בקווי תחבורה ציבורית אין להנהיג הסדר של קבע - המעוגן בחוק או בתקנות - היוצר הפרדה בין גברים ונשים. אלא שאותם חברי ועדה גם אמרו כי יש לאפשר לציבור החרדי לנסוע "בישיבה מופרדת", תוך שהם קובעים למעשה כללים ונהלים לקיום הסדר הפרדה: "הוועדה מבקשת להציע להלן מתווה כולל להבטחת האפשרות כי קווי התחבורה הציבורית במדינת ישראל יתנו מענה מתאים לצרכי כלל האוכלוסיות במדינה... המתווה מבוסס על הסדרים... (ו)הסדרת בקרה ופיקוח".
אין הנחיות, יש הסברה
כאמור, בדבריו במליאת הכנסת בינואר, הצהיר שר התחבורה כי בכוונתו לאמץ את מסקנות הוועדה. "לא תהיה הפרדה בחוק או בהנחיות בין גברים לנשים", אמר - אך מיד הבהיר כי בפועל דווקא תתאפשר הפרדה: "מה שאנחנו כן נעשה - ואני הנחיתי את מנכ"ל משרדי ואת ראשי אגף התחבורה הציבורית... לא תהיינה הנחיות. יכולה להיות הסברה, יכולות להיות מודעות של הסברה, שלטים של הסברה, ויחד עם זאת אני הנחיתי למצוא את הפתרון שמאפשר לתת דו"ח על התנהגות, על לחץ, על איום, על כל התנהגות פסולה".ואכן, משרד התחבורה אימץ את עיקר המלצות הוועדה. במסמך שהוגש לבג"ץ באוקטובר, קבע המשנה למנכ"ל המשרד, אלכס לנגר, כי "בקווים שיאשר המפקח על התעבורה, על-פי בקשת מפעיל תחבורה ציבורית או מיוזמתו-הוא, בעקבות פניות תושבים מהמגזר החרדי, ניתן יהיה לעלות בדלת האחורית ולקיים באופן וולונטרי ומתוך רצון חופשי, הפרדה בין גברים לנשים".
בדיון שנערך אתמול בבג"ץ, הצהיר השופט אליקים רובינשטיין כי גם בית המשפט מתכוון לאמץ את ההסדר המוצע על-ידי משרד התחבורה. "הנטייה שלנו היא לקחת את המסקנות כמו שהן", אמר אתמול. "אנו ערים לזה שיש הסתייגויות מזה ומזה, אנו בדעה שהמסקנות מאוזנות... צריך להיות פיקוח והמשך מעקב על-ידי הגורמים הממשלתיים".
איך נולד ישראבלוף
עצם אימוץ המסקנות הופך את ההפרדה לנורמה המעוגנת בנהלים רשמיים של מדינת ישראל - גם אם אינם כתובים וגם אם אינם מנוסחים כחוק או תקנות רשמיות. כך למעשה מיישמת המדינה הסדר שהיא-עצמה אמרה כי אין לקיימו. הרי מחד אומר שר התחבורה כי "לא אתן ידי לכך שמדינת ישראל תוציא הוראות והנחיות שימסדו הפרדה", ומאידך - משרדו נערך ליישום מסקנות הוועדה המקצועית, ההופכות את ההפרדה להסדר קבע, בעל כללים ברורים וחד-משמעיים, עם מנגנון פיקוח ובקרה.הסדר קבע שכזה מנוגד לאופייה השוויוני של מדינת ישראל, כפי שתואר על-ידי השופט רובינשטיין באוגוסט השנה: "בית משפט במדינת ישראל חייב לעמוד על משמר השוויוניות ואי האפליה, הסובלנות וכמובן המאבק באלימות, תהא אשר תהא, אם מילולית ואם - רחמנא ליצלן - פיסית, תוך שפרחים שונים בערוגה הציבורית יוכלו לחיות בצוותא אלה עם אלה, מבלי להפריע לזולת".
את המצב הנוצר היטיבה לתאר חברת מועצת עיריית ירושלים, רחל עזריה, שאמרה אתמול ל-ynet: "יש פה ניסיון לאחוז את החבל משני קצותיו. מצד אחד, בית המשפט אומר שהפרדה אינה חוקית - ומאידך, הוא מאפשר לה להתקיים". גם השופט רובינשטיין מודע לאפשרות שבג"ץ נותן הכשר להסדר בעייתי. בדיון אתמול פנה לנציג עמותת בצדק, ואמר לו "הן (העותרות, ש.ה) חוששות מ'ישראבלוף'. שזה יהיה 'כאילו'".
לאור התנהלות המדינה ובג"ץ עד כה, נראה כי החשש מוצדק: הפיכת האין-הסדר הרשמי להסדר בפועל, הוא בדיוק מה שמתאר השופט - "ישראבלוף".