החיים מלאי הפתעות והמציאות, כמו שאומרת הקלישאה, עולה על כל דמיון. מי שהקים את סיאט בשנות החמישים, ובוודאי מי שניסה להציל את החברה הספרדית מקריסה טוטאלית בסוף שנות השבעים, לא חלם אפילו שיום יבוא ותהפוך למותג הספורטיבי של פולקסוואגן. סיאט, שהחלה את דרכה כיצרן מכוניות פיאט זולות, הצליחה אחרי נטישת האיטלקים לרמות את העולם, להעמיד פנים של יצרן אמיתי ולעבור לידי פולקסווגן. עכשיו היו צריכים רק תדמית מתאימה.
כאשר נרכשה על-ידי פולקסווגן, היתה סיאט אמורה להיות המותג העממי של הקונצרן הענק. אך הצטרפותה של סקודה הצ'כית לקבוצה הגרמנית נטלה ממנה את התואר הלא מחמיא במיוחד הזה. חכמי הקונצרן הגרמני התכנסו ובחרו לבסוף באופי לטיני ים-תיכוני, מה שהבטיח למעשה את מיקומה של סיאט כתשובה הספרדית לאלפא-רומיאו האיטלקית – מותג שזכה במשך שנים לתדמית ספורטיבית, צעירה וכמעט שווה לכל נפש. בדרך, כמובן, התעלמו המתכננים מכך שאותה תדמית הפסיקה זה מכבר לזהור באור יקרות ועוררה בעיקר אסוציאציות לא מחמיאות הקשורות יותר לאמינות מפוקפקת ושמירת ערך נמוכה מאד.
אך פולקסווגן, נחושים לממש את התוכנית השאפתנית, חיזקו את השורות במי שהיה ראש מחלקת העיצוב של אלפא רומיאו, בכבודה ובעצמה. כדי להוסיף קורטוב של יוקרה, הושיבו בראש המותג את יו"ר ב.מ.וו לשעבר. אגב, שניהם לא ממש ילידי ברצלונה או מדריד, אך עניין פעוט זה ממש אינו מפריע, לא בהתחשב בכך שחלק לא קטן מדגמי סיאט מיוצר בכלל בבלגיה.
וכך, כיאה למותג עם אופי ספורטיבי, שוקדת סיאט לשלח למערכה שפע דגמים לוהטים. סדרת גרסאות ספורטיביות בשם קופרה, שהחלה באיביזה, היא דרך אחת לבסס את הדימוי הרצוי, ממש כמו השתתפות באליפות העולם במירוצי ראלי.
בצהוב
האיביזה ספורט שמגיעה אלינו כעת היא עוד אחת מהמכוניות שנועדו להוסיף פלפל ושאר תבלינים מעוררי מכירות לשם ולתדמית, ולמעשה אינה יותר מגרסה מוזלת ופשוטה יותר לאיביזה קופרה האמורה. פשוטה? לא בדיוק: הספורט מגיעה לא רק עם ABS וכריות אוויר, אלא גם עם כל האבזור החשמלי, בתוספת מחשב דרך, בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת שמע מקורית וחישוקים קלים. בנוסף, היא גם לא ממש צנועה וחסודה מבחינת מראה, במיוחד לא בצהוב מסנוור של מכונית המבחן וחישוקים גדולים וצעקניים.
תא הנוסעים איכותי ונאה מבעבר, אולם עבור מכונית עם פוטנציאל סוער היינו מעדיפים דווקא את המראה הצעיר יותר של הפולו מתוצרת פולקסווגן עליה מבוססת כאמור הסיאט. בסביבת הנהג בולט במיוחד המסך הגדול שמשרת את מחשב הדרך, מערכת השמע, בקרת האקלים והשעון מרשים ברגע הראשון, אך עומס המידע מוגזם והתפעול אינו ברור דיו. יש גם צמד המחוונים בתחתית הקונסולה לחום מנוע וטעינת מצבר, אך את אלה יראה רק מי שעיניו ברגליו. הנהג והנוסע לא יאהבו את המושבים הנאים-אך קשים מדי ונעדרי התמיכה. בתא הנוסעים גם בולטים מדי רעשי הכביש והרוח, חלקם כנראה כתוצאה מגג נפתח 'מייד אין איזראל'.
בתחום המוטורי עברה האיביזה שינוי חשוב, כאשר אשתקד הוחלף מנוע ה-2.0 ל' 16 שסתומים הוותיק ביחידת ה-1.8 ל' 20 שסתומים טורבו החדישה של פולקסווגן. מנוע זה עושה שירות טוב גם בגולף GTI, אשר מספקת גם את תיבת ההילוכים. לטובת בידול קל, זכו הספרדים בשישה כוחות סוס נוספים, מה שהעלה את סך העדר ל-156.
156 כ"ס זה אכן הרבה לסופר-מיני לוהטת, והספורט היא אכן חיה מהירה למדי. הסיבה היחידה שמונעת מאתנו בינתיים לכנות אותה ממש תזזיתית, היא בחירת יחסי העברה בתיבת ההילוכים שמתאימים יותר לשיוט באוטובאן גרמני - ההילוך השני מגיע כמעט ל-120, השלישי ל-165 - מאשר לכבישי הארץ. אך גם כך, ולמרות היסוס קל ביציאה הראשונית מהמקום, דריכה חזקה על המצערת תשחרר יבבות קלות מצמיגים קדמיים מעונים. ניתוק בקרת המשיכה הסטנדרטית מבטלת את הגבלת הסבסוב של הגלגלים המניעים, משחררת הרבה יותר דרמה ועשן מהגומי, גורמת להגה להילחם בפראות בידי הנהג המופתע ועלולה להעיר את השכנים מקומה 11 ברחוב שקט. למרות שזו אכן מכונית חזקה מאוד עם מנוע שמייצר כוח רב כמעט בכל מצב, האיביזה הקטנה אינה שתיינית גדולה עם ממוצע של כמעט שמונה קילומטרים לכל ליטר דלק. לצערנו יבטיח מיכל דלק קטן-נפח בכל זאת ביקורים תכופים בתחנת הדלק.
על הכביש
אבל לא צריכת דלק או צווחות צמיגים יעניינו את קהל הרוכשים הפוטנציאלי של הספורט. בחירה בקטנה חזקה כל-כך, המצוידת בהנעה קדמית בלבד, היא מתכון בטוח לדרמה רציפה בכביש המפותל. לאיביזה יש שלדה טובה למדי, אך מנוע חזק כל-כך, שפותח כמובן בעיקר למרכבים גדולים, כבדים וארוכים יותר (כמו הגולף, אודי A3 ועוד) חושף בקלות את מגבלותיה. ללא אותה בקרת משיכה יכול ליטוף קצת חסר רגש בפניה הדוקה ואיטית לשלוח את החרטום למסלול עצמאי ורחב מהרצוי, מה שמכונה תת-היגוי. בנוסף, העברת כוח לא עקבית לגמרי ממנוע הטורבו יכולה להפתיע חסרי ניסיון. לכן, למרות ממדיה המרמזים על העדפה של כבישים צרים ומפותלים, דווקא פניות מהירות בכביש חלק ונטול גבשושיות יציגו את הפן המהנה יותר של האיביזה. כאן היא דבקה בכביש, משנה כיוון בנחישות ומרקדת בקצב, אם כי המידע מגלגל ההגה יכול היה להיות מדויק יותר. הרפיה מהמצערת במצבים אלה גורמת מייד לחרטום להדק את הקו ולאחוריים לפסוע קלות כלפי חוץ - מה שמכונה היגוי יתר. חובבי ההגה יאהבו זאת.
מה שפוגע בחגיגה היא נטיית האיביזה לרקד על-פני מהמורות ולאבד מעט כיוון (לא פלא - עם מתלים נוקשים יחסית וצמיגים רחבים מאד). בסביבה אורבנית הנסיעה פשוט אינה נוחה. בנסיעה בין עירונית על כביש שאינו דרך מהירה סלולה היטב, קשה לשמור על מהירויות גבוהות. למרבה הצער, זהו תיאור המתאים לכבישי ישראל, למעט יוצאים מהכלל אותם ניתן לספור על אצבעות יד (אחת).
כן או לא?
גם אם האיביזה ספורט אינה סופר-מיני לוהטת אידיאלית, הרי היא בוודאי עדיפה על קודמתה ולבטח זכאית להתמודד על תואר 'קטנה מהנה'. עם תג-מחיר של 100 אלף ש"ח יש כאן גם יחס כיף/כוח סוס לשקל מצוין. סיאט רוצה להיות ספורטיבית והאיביזה ספורט, מחוזקת בסטרואידים מבית פולקסווגן, מהווה למרות הביקורת בפירוש צעד בכיוון הנכון. ואם מכונית צעקנית עושה לכם את זה, הספורט של איביזה תבטיח שישמעו אתכם בכל מקרה.
נתונים טכניים:
סיאט אביזה ספורט
מנוע 1781 סמ"ק, 20 שסתומים טורבו
הספק 156 סל"ד
מומנט 21.4 קג"מ
מהירות מרבית 216 קמ"ש
0-100 קמ"ש 7.9 ש'
מחיר 100,000 ש"ח