לכל יום יש את הרגע הגנוב שלו. לפעמים הוא מתוכנן מראש וכולל ארוחת צהריים עם חברים, ולפעמים הוא נוחת עליך בהפתעה בעודך יושב בפקק או סתם הולך. לרגע הזה יש איכות צלולה, ולרוב, מעבר להתרווחות ורגיעה, נגיעה לתובנות קטנות לגבי היום - מהלך עסקי מבריק או רעיון מקורי למתנה. השבוע, בעודי יושב בבית קפה, שמעתי (טוב, צותתי) מימיני לשיחה הנוגעת לשביתת החקלאים עקב המחסור בכוח העבודה. בין היתר נשמעו טרוניות על מחירי הירקות, ועוד ועוד.
ברגע אחד התנפץ לו הקסם. כנצר למשפחת חקלאים, לבי נחמץ כיצד אותו מעמד זעיר של עובדי אדמה הפכו במדינה לסמויים מהעין. עשור של קיצוצים בכוח אדם, במים, שחיקה על גבי שחיקה, הטרקטור מתיישן, הרווחיות מצטמצמת ובדרך פלא עדיין יש מלפפונים בשווקים וקלמנטינות עסיסיות נאכלות כבדרך-אגב.
בכל העולם נאבקים החקלאים על מעמדם, עגבניות נשפכו בשאנז-אליזה והכניסה לבודפשט נחסמה על ידי טרקטור. ובישראל? דממת אלחוט. כל שנה שדות נעקרים בשל מחסור בכוח אדם וקיצוץ במים. אולי בקיץ הבא נבלה בחוף הים ללא אבטיחים או ניאלץ לאכול את המלפפונים המיובאים מאמריקה, אותן מפלצות ירוקות חסרות טעם.
מה צריך להתרחש בשביל שנאמר תודה לאנשים שמאכילים אותנו בזיעת אפם, שקמים לפנות בוקר לתוך מגפיים ויוצאים לעבודת פרך, תלויית חסדי שמיים? האם סכנת הברד לשזיפים לא מספיק קשה, שצריך להילחם גם במדינה שמאיימת לאנוס את האנשים שמעבדים את אדמתם? אני מייחל למחסור כבד בשווקים, כדי שנזכר מי מאכיל אותנו.
המרכיבים:
4 מלפפונים גדולים
1/2 כוס שמן זית
1 כף חומץ בן יין לבן
200 גרם סינטה מיושנת טרייה
מלח
פלפל
מיץ מ-1/2 לימון

סלט סינטה ומלפפון בקרם מלפפון (צילום: דודו אזולאי)
אופן ההכנה:
המרכיבים:
10 מלפפונים פרוסים לפרוסות דקות
1 צרור שמיר קצוץ דק
3 כפיות סוכר
1/2 1 כפית חומץ
מים

סלט מלפפונים של סבתא (צילום: דודו אזולאי)
אופן ההכנה: