גדלנו על המיתוס שהציפורים נודדות אל ארצות החום בגלל הקור. רק מי שבחר אי פעם להתחפש לציפור בפורים ועטה על גופו בגד של נוצות יכול להבין שהציפורים אינן סובלות מקור. שלגים, רוחות, וגשמים מלווים את נתיבי מעופן והן עדיין ממשיכות וחוזרות על הטיול מדי שנה.
האינסטינקט הבסיסי שגורם להן לחמם מנועים ולהמריא לארצות רחוקות כרוך
באוכל, מים, וביטחון. מעטה השלג הכבד לא מאפשר להן להגיע למקורות מזון ומים והן תרות אחרי מקומות חמים עם שפע של מזון. בדרך זו מגיעות לארץ בעונת החורף חצי מיליארד ציפורים. בשנים בהן היה אגם החולה ביצה פראית, הן עצרו לשתות, חיפשו זירעונים ודגים והתעופפו לדרכן.

העגורים בלב האגמון. רבבות כאלה בשנה (צילום: רונית סבירסקי)
אם כך איך הגענו לנתונים המדהימים כשלמעלה מ-40 אלף עגורים בחרו באגמון כאתר נופש הכל כלול? הרי לכם סקופ מארץ הציפורים. אדמות הכבול של החולה הפכו אחרי ייבוש האגם לשדות חקלאיים. אדמות אלה משמשות לגידול בוטנים, תירס ובריכות דגים. שלושה מעדנים שחביבים מאוד על הציפורים. הן מגיעות לאגמון מגלות גן עדן של מזון.
לא רק עגורים נהנים מפנסיון מלא, גם השקנאים זוכים לדגים ללא תשלום, סיקסקים, חופמאים, קורמורנים, חסידות וברווזים. אגמון החולה הפך למתחם שיש בו שפע של פעילויות: גן בוטני, תחנת טיבוע של ציפורים, מצפורים, עגלת מסתור, סיורי שקיעה וזריחה, טיולים רכובים על אופניים, ורכבים חשמליים.

הגן הבוטני ליד האגמון (צילום: רונית סבירסקי)
בלב האגמון נמצא מתחם הגן הבוטני שמשתרע על פני 70 דונם. בגן גדלים סוגי צמחים אנדמיים שהיו אופייניים לאזור הביצה טרם ייבושה. גדר נמוכה וגשרון עץ ציורי מושכים את העין כשמתקרבים אל שטח הגן הבוטני. שלטים קטנים נעוצים על מקלות ונושאים את שמו של הצמח שחזר לגדול במקומו הטבעי. בתעלות המים צפים נופרים,
חוטית אדומה ובסמוך לגדה אירוס ענף ונימפאה. שטח גדול מכוסה בצמח שנקרא ליפיה זוחלת והיא מושכת אליה פרפר יפיפה בשם דנאית מלכותית. הזכר מפזר לנקבה פרומונים שריחם העז מושך גם דבורים וצרעות וכולם חוגגים בין העלים הסבוכים.
באוויר נשמעות קריאות אזהרה של הסיקסקים שחשים בסכנה אורבת ומתוך הסבך מציצה נוטריה שעסוקה בגריסת צמחי המים ואינה חוששת מהמבקרים שניגשים לראות אותה מקרוב. בעלי החיים באגמון אינם מרגישים מאוימים על ידי המבקרים וכך קל מאוד לראות אותם גם בלי משקפות. שביל העפר ממשיך לאורך המים וניתן לראות את צמח האגמון שעל שמו נקרא האתר, כף הצפרדע, לוטוס הביצות, ערבה בוכייה וירקון ירושלים. בהמשך המסלול עוברים דרך מנהרה של צמחי קנה ופפירוס. בעלי החיים כבר גילו את הגן והוא מושך אליו ציפורים, יונקים, פרפרים, שפיריות ושפריריות.

על הרפסודה, בדרך לאי הציפורים (צילום: רונית סבירסקי)
בשעות הבוקר המוקדמות פורשים בשטח האי רשתות ערפל שבהן נתפסות הציפורים מבלי לפגוע בהן. הן מוכנסות לשקית בד קטנה ובתהליך מהיר שאורך כרבע שעה הן מתועדות לפי הגדרות סוג, מין, אורך כנף, מקור, כמות שומן, משקל ולבסוף נענדת על רגלם טבעת מתכת שנושאת את מספר הזיהוי האישי ואת הכתובת של אוניברסיטת תל אביב..

גם שקנאים חוגגים כאן (צילום: רונית סבירסקי)
התהליך מלווה בהסברים ובהכרת סוגי הציפורים שמוטבעות. עד כה זוהו בארץ 550 זנים של ציפורים אפילו כאלה שנחתו כאן פעם אחת בלבד. צמד שלדגים גמדיים זכר ונקבה נתפסו ברשת והם עוברים את תהליך הבדיקה והטיבוע בזריזות. בשלב השקילה משכיבים אותם על גבם ממש כמו בני אדם. האטרקציה הזו מרתקת את כל הצופים. במצב שבו השלדג שוכב על גבו הוא קופא על מקומו ואינו זז עד שהופכים אותו חזרה. שיא ההתרגשות מגיע כשמסיימים ומשלחים אותם לחופשי. ישראלי מעביר את הציפור לאחד המבקרים על מנת שייפרד ממנה ויאפשר לה לעוף חזרה אל הטבע. אם היא תגיע למדינה אחרת ותילכד ברשת הצפרים - יגיע טלפון ודרישת שלום ממנה ובכך יוכלו להשלים עוד נדבך במסלול הנדידה שלה.

צפייה בעגורים מתוך עגלת מסתור (צילום: אילנה פישר)
סיור באי מגלה שצפונות בו עוד כמה הפתעות. במרכזו נחפר אגם מלאכותי נוסף כדי למשוך אליו ציפורים.
סביב האגם נשתלו צמחי גדה וקנה ו-1,500 עצי פרי מסוגים שונים שלכל אחד מהם תפקיד בחיי הציפורים מהזנה ועד קינון ורבייה. קיר עם חרכי הצצה מאפשר לצפות בהן. בנוסף ישנו קיר קינון של שרקרקים שמגיעים בעונת הנדידה וכשהם עוזבים מגיעים הכחלים ומשתמשים בקינים בשימוש משני.
באגמון החולה ניתן לעקוב אחרי הציפורים בעזרת משקפות ומנקודות תצפית מיוחדות. באתר מצויים רכבים חשמליים, אופניי רכיבה לבודדים ולקבוצות וסיורים בעגלת המסתור המאפשרת התבוננות בלהקות העגורים ממרחק נגיעה.
כנסו לספיישל חנוכה בערוץ התיירות