עידן התמימות

שחר אורן חושבת שחלק ניכר מההצלחה של "מאסטר שף" טמון בעובדה שבקשת לא האמינו בה בהתחלה. בעונה השנייה זה כבר לא יקרה

41.6 אחוז מצופי הטלוויזיה יכולים להגיד בקול רם (ובפה מלא לחם עם בשר טחון) ש"מאסטר שף" היתה אחת התוכניות הכי כיפיות של השנים האחרונות. נתוני הרייטינג המדהימים של הגמר - שהפכו אותו למשדר השני הכי נצפה בעשור האחרון - הם הוכחה חותכת לכך. התוכנית, שלפני עלייתה הצטיירה כריאליטי בישול זניח שמתאים יותר לערוץ החיים הטובים מאשר לערוץ הנצפה במדינה, התגלתה באופן בלתי צפוי כתענוג צרוף לחך, כזה שבשביל ערב הגמר שלו קובעים מסיבות צפייה ומכינים אוכל ביחד - הרי אי אפשר לצפות במגדלי קרוקומבושים על קיבה ריקה. עד כמה בלתי צפוי זה היה? אפילו בקשת, הזכיינית המשדרת של התוכנית, לא האמינו שהתוכנית יכולה להפוך ללהיט והתלבטו אם בכלל לשדר אותה בפריים טיים, או שמא לדחוף אותה בשעות בהן השמש עוד זורחת.

קצרה ולעניין. תהיה כך גם בעונה השנייה? מאסטר שף (איור: יזהר שקדי)

 

אולי חוסר האמון הראשוני הזה הוא שגרם ל"מאסטר שף" להיות אחת התוכניות הכי לא אופייניות למה שאנחנו רגילים לקבל מקשת. קודם כל, היא היתה תמציתית ומהודקת להפליא - ממש כמו תוכנית ריאליטי אמריקאית. בשקט ובזריזות, עוד לפני שמישהו הספיק להגיד "איפה רפי אדר", כבר הגענו לקו הסיום. במקום להימרח לאורך חצי שנה של ספיישלים, פרקים ללא הדחה ושאר שעמומונים, "מאסטר שף" תוקתקה במהירות - שתי תוכניות הדחה בשבוע, הדחות כפולות לקראת הסוף - כנראה כדי לפנות מקום ל"האח הגדול" שעולה בשבת הקרובה. בניגוד מושלם לאחות המפלצתית - "מאסטר שף" עלתה בלי יחצנות מסיבית, חסכה בפרומואים בלתי נגמרים, נמנעה מספירה לאחור ומתוכניות בת שמראיינות כל מודח ומנתחות כל הגיג צרוד שאייל שני פלט מבין שפתיו. המתמודדים שלה לא הובאו כדי לייצר תככים, וגם לא כדי להפוך לטאלנטים שיקבלו תוכנית מתלהבת בערוץ 24 (אם כי, הבה לא נפסול את האפשרות שלשם זה יילך). העונה הסתיימה בלי אסמסים, אפילו בלי פרס מרהיב - בסך הכל חילקו שם מטבח.

 

עכשיו, כש"מאסטר שף" התגלתה כגדולה יותר אפילו מ"כוכב נולד", סביר להניח שהעונה הבאה כבר תיראה אחרת לגמרי. היא ככל הנראה תפומפם לעייפה עד שלכולנו תכאב ממנה הבטן - לפעמים יש תחושה שזו הדרך היחידה שמכירים בקשת כדי לייצר הצלחה. זו, כמובן, עלולה להתברר כטעות. הרי אחת הסיבות ש"מאסטר שף" הצליחה בלי להמאיס את עצמה על הצופים, היא בדיוק בכך שלא הואבסה לגרוננו בכוח כאילו היינו אווזים מפוטמים שמחכים להפוך לפואה גרא במסעדה העתידית של אינה.