רכבת הקללה בירושלים: שוב דוחים את הפתיחה

לאחר אינספור דחיות שהחלו ב-2006, אמורה הייתה הרכבת הקלה בירושלים להתחיל ולפעול במתכונת מלאה באפריל 2011. שר התחבורה התחייב לכך, פקידי משרדו הבטיחו באופן חד-משמעי, ובכל זאת נרשמת עוד דחיה. הפעם מדובר כנראה בסוף 2011, דחיה של מספר חודשים נוספים. ynet מביא את ציטוטי ההבטחות, שלא קוימו

מה ערכן של הבטחות שרים? במהלך סיור שערכה אתמול (ג') ועדת ביקורת המדינה בתוואי הרכבת הקלה בירושלים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, כי הוא "רואה חשיבות רבה בקידום ההפעלה של הרכבת עד סוף 2011". עבור תושבי ירושלים, דברי חסון נשמעו ודאי כמו לעג לרש. הרי את תאריך ההפעלה המקורי של הרכבת ב-2006 אף אחד כבר אינו זוכר, וגם המועד המחייב אותו קבע בורר מקצועי - אמצע אפריל 2011 - הפך כך נראה לחסר משמעות.

 

• "רכבת קלה בירושלים באפריל? לא בטוח"

 

הנה באה הרכבת? (צילום: AP) 

 

על-פי הערכות עדכניות, הרכבת הקלה בירושלים תחל לפעול רק בקיץ 2011 - כנראה בין יוני ואוקטובר - אם כי ניסיון העבר מלמד כי גם את התאריך הזה כדאי לקחת בעירבון מוגבל. לאחרונה גם נשמעות הצעות שונות, לפיהן תופעל הרכבת לפני-כן במתכונת מצומצמת: למשל בקטע אחד קצר, בין רחוב יפו והתחנה המרכזית.

 

התאריך המוכר ביותר לתושבי ירושלים בכל הקשור לרכבת הקלה הוא "8.9.10": בדיוק ביום זה, ה-8 בספטמבר 2010, אמורה הייתה הרכבת להתחיל לפעול. כך הבטיחו שר התחבורה ופקידי משרדו, פעם אחר פעם. לרגל עיכוב חדש ונוסף, מביא לכם ynet מבחר ציטוטים של בכירי משרד התחבורה - שפטו בעצמכם:

 

"לראשונה מימי דוד המלך"

ביוני 2009, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, הגיע שר התחבורה ישראל כץ לוועדת הכספים, והציג את תקציב משרד. בהתייחסו לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, אמר כי "הקו הראשון... גורם הרבה קשיים, אבל הוא אמור להיפתח לקראת סוף השנה הבאה (2010, ש.ה). הזכיינים מנסים לעכב, ואנחנו עומדים על כך שהפתיחה תהיה בזמן. הגיע הזמן שלראשונה, וכולל מאז ימי דוד המלך, תהיה רכבת בירושלים".

 

באוקטובר אותה שנה נדרש כץ פעם נוספת לעניין - בוועדת הכלכלה: "דרך ההקמה הייתה מאוד לא ידידותית לסביבה, לאזרחים, לסוחרים, והמאיסה את הרעיון על הרבה אנשים" הודה. "אבל על-מנת לתקן את הדבר אנחנו עומדים בתוקף על כך שאותו תאריך שנקבע, ‎8 בספטמבר ‎2010, יהיה התאריך בו הרכבת הזאת תתחיל לפעול".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, ביקש לוודא כי לוח הזמנים שהציב כץ אכן ריאלי: "אנחנו מדברים על פחות משנה...". על כך ענה השר: "בהחלט". אלא שגם לאחר שהבהיר השר כי הוא מודע לקוצר הזמן, התעקש יו"ר הוועדה וביקש הבהרה נוספת: "זאת אומרת, הקו הראשון ייסע כקו פעיל בספטמבר ‎2010". ושוב, תשובת השר הייתה בוטחת וחד-משמעית: "זה התאריך שנקבע, ואנחנו נעמוד בכל תוקף על התאריך הזה".

 

"שום סיבה לתוספת זמן"

גם הדרגים המקצועיים של משרד התחבורה נשאו הבטחות חד-משמעיות. סמנכ"ל המשרד, צ'ארלי סלומון, סיפר ביוני 2009 בוועדת ביקורת המדינה כי "ב-‎15 ביוני ‎2008 הייתה חתימה על תוספת להסכם הזיכיון, שקבעה שמועד ההפעלה של הפרויקט הזה - ללא שום סיבה לתוספת זמן מעבר לזה - יהיה ב-‎8 בספטמבר ‎2010".

 

ח"כ אמנון כהן הקשה, וביקש הבהרה: "המדינה שילמה קנס מכיוון שלא עמדה בדברים האלה (בעבר). האם זה הוסר? אם יש עדיין בירוקרטיה, תצטרך לשלם שוב". סלומון לא נרתע, וענה כי "אילו המדינה לא הייתה בטוחה שהזכיין יגמור את הביצוע ויפעיל את הפרויקט עד אותו מועד (8.9.10), אנחנו לא היינו חותמים על זה".

 

התשובה לא סיפקה את ח"כ כהן, שדרש הסבר מפורט: "שני הצדדים (הרי) היו בטוחים שזה ייפתח ב-‎2006. יש פה בעיות בירוקרטיות. השאלה שלי היא האם פתרנו את כל הסבכים הבירוקרטים? האם הבעיות האלה נפתרו?". התשובה של סלומון הייתה חד-משמעית: "אני משוכנע שניתן לגמור את הפרויקט עד ‎2010 ולהפעיל אותו. זה בשביל הרקורד".

 

אגב, כבר בדיון בוועדת הכספים במאי 2008 הצהיר סלומון כי למשרד התחבורה יש תוכנית מפורטת לביצוע הפרויקט לפי לוח הזמנים החדש: "עד ‎8 בספטמבר ‎2010 יש לנו תוכנית עבודה מאוד-מאוד מפורטת של כל קטע וקטע בתוך הפרויקט".

 

"פתאום נולדה בעיית הרמזורים?"

בדיוק שנה אחרי הופעתו של סלומון בוועדת ביקורת המדינה, ביוני 2010, הגיע אל אותה ועדה מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות, ששידר אופטימיות: "אנחנו נמצאים כרגע בתהליך בוררות, ממש לקראת סוף התהליך... ישבנו רק לפני שבוע עם המנהל הכללי וכל נציגי הזכיין, עיריית ירושלים ומשרד התחבורה וקבענו אבני דרך, 'כיתרנו' את החסמים".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, ביקש לדעת מה החסמים אליהם התייחס המנכ"ל: "בוא נדבר על החסמים. חסם מרכזי, שמעתי שהוא הרמזורים. הדבר הזה נראה לי חלם. אם הרכבת תהיה כמו אוטובוס, אז בסופו של דבר זה חלם... נכון שאפילו רמזור אחד עדיין לא אושר מבחינת השינויים ומבחינת תפיסת המסלול?". בשלב הזה התפתח דיאלוג קצר בין המנכ"ל והיו"ר: 

 

גנות: "הבורר תוך יום יומיים צריך לתת תשובה".

חסון: "אבל זה לא קשור לרמזורים".

גנות: "בטח שכן".

חסון: "גם הרמזורים נכנסו כעת למשימה של הבורר? הרמזורים זה פשוט החלטה, מה זה קשור לבורר? יש לך מחלוקת עם החברה שצריך כמה שפחות רמזורים שהרכבת תעצור בהם?...".

גנות: "לא נעים לענות לך, גם אני עברתי את השלב הזה של שאלות לכאורה תמימות...".

חסון: "עכשיו חושבים על זה? לא חשבו על הרמזורים מראש? פתאום נולדה בעיית הרמזורים?".

 

ומתברר שגם חצי שנה אחרי אותו דיון בוועדה, עדיין לא נמצא פתרון לבעיית הרמזורים - ותושבי ירושלים יידרשו להמשיך לחכות לרכבת הקלה, שמצדיקה את כינויה "רכבת הקללה".

 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "נציגי המדינה ובכללם משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית ירושלים, פועלים במסגרת הליך הבוררות המתקיים בימים אלה בין חברת 'סיטי-פס' למדינה, במטרה להביא להפעלה המהירה ביותר של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים".