נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העדיף למנות לתפקיד מועמד שצמח בבנק ישראל, למרות שלל ההצעות למינוי בכירים מהמערכת הבנקאית המסחרית. בכך צמצם פישר את היריבויות והתככים שעלולים היו לצוץ לו מינה לתפקיד מועמד שצמח במערכת עסקית, והגיע לפקח על עמיתיו לשעבר.
עד ראשית העשור הנוכחי, דורגה ישראל במקום גבוה ברשימה השחורה של המדינות שאינן משתפות פעולה בתחום הלבנת הון ומימון טרור. רק בשנת 2002, בעקבות לחץ בינלאומי, נכנס לתוקפו חוק איסור הלבנת הון, שהוציא את ישראל מהרשימה המפוקפקת.
גורמים בבנק המרכזי מציינים כי במסגרת התמחותו של זקן בתחום איסור הלבנת ההון, הוא סייע רבות גם לגופים מחוץ לבנק ישראל לשפר את טיפולם בנושא.
משימה חשובה לא פחות, עמה ייאלץ להתמודד זקן, היא פיקוח הדוק על תחום הלוואות המשכנתא, בעיקר לנוכח הפיתוי שהריבית הנמוכה במשק יוצרת.
לשאלה עד כמה תחום המשכנתאות קריטי ליציבות הבנקים, משיב בכיר לשעבר בבנק המרכזי: "לא מדובר בתחום שבהכרח יסב בעיה ליציבות הבנקים, אך הוא בהחלט עלול לפגוע בציבור. מחירי הנכסים ירדו ונטל המשכנתא כבד. הציבור עלול להתקשות יותר ויותר בהחזר ההלוואות. זקן יצטרך לפעול בצורה הדרגתית כדי למנוע משבר בבנקים מצד אחד, ולצמצם את מספר הנפגעים הפוטנציאליים, מצד שני".
העובדות הפשוטות הן כי מדי שנה מוגשות מאות תלונות של לקוחות עקב עמלות שנגבו מהם שלא כדין, גביית עמלות יתר ואי ביצוע הוראות שנתנו והסבו להם נזקים כספיים כבדים. כמות גדולה עוד יותר של מקרים כאלו, כלל אינה מגיעה לידיעת הפיקוח. התחושה הכללית היא כי הפיקוח על הבנקים פועל בעניין ביד רכה ונמנע מלשתף את הציבור במכלול העוולות הצרכניות שהוא נחשף להן.
אין ספק שלציבור חשוב שהבנקים יהיו יציבים, אך גם חשוב לו - לא פחות - שהגבייה ממנו תהיה הוגנת. הטיפול בכך מופקד בידיו של המפקח על הבנקים, ונתפס כחלק אינטגרלי מתפקידו.
כחבר בוועדה להטלת סנקציות כספיות, לא פעם קנס זקן בנקים על רקע הלבנות הון. החוק מקנה למפקח את הסמכות להפעיל נגד הבנקים סנקציות מסוג זה גם במקרים של עוולות צרכניות. בנסיבות אלה יש רק לקוות כי זקן יפעיל את מלוא עוצמתו גם בעניינים צרכניים, אם יהיה בכך צורך.