הפקרת פצוע בזירת תאונה - כמו ניסיון לרצח

הכנסת אישרה באופן גורף הצעת חוק, הקובעת כי העונש המרבי של מפקיר פצוע במקום תאונה, יעלה ל-20 שנות מאסר. שר התחבורה, ישראל כץ: "זו עבירה שאינה שונה מרצח או מניסיון לרצח"

מחמירים את העונש על פגע וברח. מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ משה מטלון, לפיה יוחמר רף הענישה בתאונות "פגע וברח": במקום עונש מרבי של שבע או תשע שנות מאסר כיום, יעמוד העונש המרבי על 20 שנות מאסר, ללא תלות בנסיבות המקרה. הצעת החוק אושרה ברוב של 40 חברי כנסת, וללא מתנגדים או נמנעים. יש לציין כי העונש המוצע על-ידי ח"כ מטלון משווה למעשה את עבירת ההפקרה לעבירת ניסיון לרצח, הנושאת עונש מרבי של 20 שנות מאסר.

שוטר בוחן את הסקייטבורד עליו נסע אמיר בלחסן (צילום: אבי מועלם) 

 

שר התחבורה, ישראל כץ, שהציג במליאת הכנסת את עמדת הממשלה - התומכת בהצעת החוק - אמר כי "אדם שיודע שפגע באחר ומפקיר אותו, (הרי) זו עבירה שאינה שונה מרצח או מניסיון לרצח". כץ הוסיף כי ינסה לאחד את הצעת החוק של מטלון עם הצעת חוק שהגיש ח"כ זאב בילסקי, הקובעת עונשי מינימום לעבירת "פגע וברח", וכן אוסרת על הפרקליטות להגיע להסדר טיעון עם הנאשם.

 

"פגעת, ברחת, שילמת"

ח"כ מטלון הציג בפני מליאת הכנסת עצומה תחת הכותרת "פגעת, ברחת, שילמת", עליה חתמו לטענתו 3,500 ילדים ובני-נוער משוהם. לדבריו, מועצת התלמידים בשוהם יזמה את העצומה, בעקבות תאונת פגע וברח שבה נפגע באורח קשה הילד אמיר בלחסן. "לצערנו, פגעת וברחת מתקיים - אבל לגבי שילמת, אנחנו בספק", אמר מטלון לחברי הכנסת. "לא מדובר בתופעה חד-פעמית, אלא במגיפה".

 

לדברי מטלון, "העונש המרבי כיום מגוחך, ואליו מתלוות כל מיני עסקאות טיעון. המצב עגום. (החמרת הענישה) היא הדרך לאותת לחברה ולמערכת המשפט כי מדובר בפשע מתועב. (כך) נעביר מסר לחברה הישראלית, וגם לאותו פוטנציאל של פושעים, שחשבו שאפשר לברוח ולפקיר פצוע מדמם". עם זאת, מטלון הבהיר כי "20 שנה אינו 'קדוש'" - ובכך רמז כי יתכן שבסופו של דבר ייקבע עונש מרבי נמוך יותר, אך כזה שיהיה גבוה מהעונש הקבוע בחוק כיום.

 

"עונשים מופחתים במידה ניכרת"

יש לציין כי למרות התמיכה הגורפת של חברי הכנסת, שכנראה מצביעה גם על תמיכה רחבה בקרב הציבור הישראלי, החמרת הענישה עלולה לגרום לא מעט קשיים במערכת המשפט. הצעתו של מטלון אינה מבחינה בין נסיבות שונות, וזאת בזמן שהחוק כיום מבדיל בין שני מקרים של תאונות פגע וברח:

 

• תאונה שבה עשוי היה להיפגע אדם: כאשר הנהג המעורב בתאונה ידע - או שהיה עליו לדעת - כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולמרות זאת לא עצר את מכוניתו ולא הגיש עזרה לפצוע. במקרה זה, העונש המרבי כיום הוא שבע שנות מאסר.

• תאונה שבה נפגע אדם: כאשר הנהג המעורב בתאונה ידע - או שהיה עליו לדעת - כי בנסיבות המקרה נפגע אדם, ולמרות זאת לא עצר ולא הגיש עזרה. במקרה זה, העונש המרבי כיום הוא תשע שנות מאסר.

 

בנוסף, גם העונשים המרביים הנהוגים כיום ממומשים לעתים נדירות יחסית. בסקירה שערך לאחרונה מרכז המחקר של הכנסת, נמצא כי "קיים פער משמעותי בין העונש המרבי הקבוע בחוק ובין עונשי המאסר שנגזרו בפועל". ממדגם שערכו עורכי הסקירה, עלה כי "בתי המשפט נוטים לגזור עונשי מאסר מופחתים במידה ניכרת מהעונש המרבי הקבוע בחוק". מהסקירה גם עולה כי "הענישה הקבועה בישראל בגין עבירת 'פגע וברח' גבוהה מהמדינות האחרות הנסקרות".

 

ראוי לציין כי העונש המוצע על-ידי ח"כ מטלון מתייחס לעבירת ההפקרה בלבד. לרוב, במקרים חמורים שבהם נהג מפקיר פצוע בזירת תאונה הוא מואשם בעבירות נוספות, כמו גרימת חבלה או נהיגה ברשלנות. במקרים של תאונות קטלניות, יכולה התביעה גם להאשים את הנהג בגרימת מוות ברשלנות - עבירה שהעונש המרבי בגינה הוא שלוש שנות מאסר.