בעקבות כך החליטו עשרות הסטודנטים, תלמידי החוג, להיאבק בגזרה. בכוונתם להחרים את הלימודים ולבטל את ההרשמה לתואר. "לא ראוי שבתואר אקדמי יחייבו סטודנטים להיבחן על קורסים שהם לומדים במסגרות פרטיות. זו פשיטת רגל של האקדמיה וזלזול גס בהכשרה של הסטודנטים", אמר בזעם ניר חזקיהו, נציג החוג לחינוך באגודת הסטודנטים. "שפת הסימנים זו ליבת ההכשרה, כי בלעדיה לא נוכל כמורים לתקשר עם ילדים חרשים. זה כמו שיגידו לתלמידים בחוגים למזרחנות ואסיה ללמוד ערבית ויפנית לבדם, כי לאוניברסיטה אין כסף לשלם למרצים".
פרופ' אמציה וייזל, לשעבר ראש המגמה לחינוך תלמידים חרשים וכבדי שמיעה באוניברסיטת תל-אביב, טען כי בעת שכיהן בתפקידו - שפת הסימנים היתה חלק מהותי בתוכנית הלימודים. "לצערי, האוניברסיטה מתנערת מאחריותה ופוגעת בהכשרת המורים ובתלמידיהם החרשים. שפת הסימנים חייבת להילמד באופן מקצועי במסגרת תוכנית הלימודים, כי אין מדובר בעניין טכני בלבד, אלא גם ברכישת מיומנויות חברתיות ורגשיות בעבודה עם ילדים חירשים".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "תלמידי החוג לחינוך מיוחד, הלומדים במסלול חינוך לליקויי שמיעה, אכן מחויבים לעבור בחינת פטור בשפת הסימנים כתנאי לקבלת התואר. הקורס בשפת הסימנים, במסגרת החוג, הופסק כבר בשנת 2002. יצוין כי קורסי מיומנות לקבלת פטור (בהם השתלמויות בשפות זרות) אינם חלק מהחובות האקדמיות של האוניברסיטה ואינם כלולים במסגרת שכר הלימוד. האוניברסיטה אינה מחייבת את התלמידים לעבור קורס ספציפי לקבלת הפטור בשפת הסימנים, והם יכולים לרכוש את המיומנות במסגרות חלופיות או באופן עצמאי. כיוון שאין מדובר בקורס אקדמי לא ניתנות בעבורו נקודות זכות אקדמיות".