מה לאכול וממה להיזהר כדי למנוע סרטן? מדריך

מוכח מחקרית: מה שאנחנו מכניסים לפה עלול לגרום לנו לחלות בסרטן. מיטב חוקרי הסרטן האמריקנים קבעו מאילו מזונות צריך להיזהר, ומהם המזונות שיעילים למניעת המחלה. מדריך מיוחד

יפה שיר-רז פורסם: 10.12.10, 00:37

הקשר בין תזונה למחלת הסרטן הוכח במחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים. אבל מה בדיוק מהות הקשר? אילו מזונות או רכיבי מזון יכולים לעזור במניעה של סרטן המעי הגס, ואילו במניעה של סרטן השד או סרטן הקיבה? האם אפשר בכלל להצביע על קשרים מדויקים כאלה?

 

שאלות אלה ונוספות נבחנות בשנים האחרונות בסקירות מחקרים שנערכות על ידי מיטב המומחים בתחום חקר הסרטן בכל העולם. תוצאותיהן התפרסמו בדו”ח שנקרא "מזון, תזונה ומניעת סרטן: פרספקטיבה גלובלית". הדו"ח, שנכתב על ידי מומחים מקרן לחקר הסרטן ומהמוסד האמריקני לחקר הסרטן, נחשב למקור הסמכותי ביותר בנושא מזון, תזונה ומניעת סרטן בעשור האחרון, והפך לאורים ותומים של המדענים והמומחים בתחום, כמו גם של קובעי המדיניות ברשויות הבריאות. הכתבה הבאה מציגה את עיקרי המידע שמופיע בדו"ח. נסקרו בה המזונות ורכיבי התזונה המרכזיים שהוכחו ברמת ודאות גבוהה ובינונית כי הם מגבירים או מפחיתים את הסיכון לסרטן. אין בסקירה זו כדי להציג יתרונות או חסרונות של תזונה על טהרת הצמחונות.

 

הטובים: מזונות שמגינים מפני התפתחות סרטן

 

-מה הם מונעים? באופן משכנע, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

-איך זה קורה? קיימים שני סוגים של סיבים – מסיסים במים ובלתי מסיסים במים. הסיבים הבלתי מסיסים מסייעים לזירוז זמן המעבר של המזון במערכת העיכול, וכך מקצרים את החשיפה לגורמים רעילים ומסרטנים. הסיבים המסיסים מותססים על ידי חיידקים במעי הגס והופכים לחומצות שומן קצרות שרשרת, ובעיקר לחומצה בוטירית, שיש לה השפעה חיובית על התאים במעי הגס.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הפה, הלוע, הגרון, סרטן הוושט וסרטן הקיבה (פירות ככל הנראה גם מגינים מפני סרטן הריאות).

 

-איך זה קורה? הירקות והפירות מכילים שפע של רכיבים הפועלים למניעת סרטן במגוון דרכים:

1. הם מכילים נוגדי חמצון חשובים, כגון ויטמין C ובטא קרוטן, המסייעים לנטרול הרדיקלים החופשיים, אותן מולקולות מחמצנות הפוגעות בתאים וגורמות נזק חמצוני לדנ"א של התא. בעקבות זאת, קטֵנה ההתמרה הסרטנית – תהליך שבו תא תקין הופך לתא סרטני.

2. הם מכילים פיטוכימיקלים (כימיקלים צמחיים) שונים, הפועלים לעיכוב תהליכים סרטניים בכך שהם מסייעים לשמור על תפקוד תקין של מערכת החיסון. חלקם מעוררים אנזימים המונעים שגשוג תאי סרטן או מזרזים מוות תאִי של תאי הסרטן, ואחרים מנטרלים חומרים מסרטנים, מתקנים את הנזק שנגרם לדנ”א של התאים או פועלים להתמיינות תקינה של התאים.

3. הם עשירים בסיבים תזונתיים, מסיסים ולא מסיסים במים.

4. הם בעלי צפיפות קלורית נמוכה יחסית, כך שהם מסייעים לשמור על משקל גוף תקין – גורם שבפני עצמו נמצא כבעל חשיבות רבה במניעת סרטן.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הוושט.

 

-איך זה קורה? בטא קרוטן הוא פיגמנט טבעי המצוי במזון. הוא ממלא תפקיד משמעותי בתקשורת הבין־תאית היכולה לסייע במניעת סרטן, וכמו כן מהווה נוגד חמצון משמעותי ומעודד אנזימים המתקנים פגמים בדנ"א. נוסף על כך, מרכיב זה מכונה פרו־ויטמין A, שכן הוא מומר על ידי הגוף לוויטמין A, שלו תפקיד חשוב בהתמיינות תקינה של התאים, בפעילות תקינה של מערכת החיסון ובהפעלת אנזימים הפועלים לעיכוב סרטן.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, מחלות סרטן שונות.

 

-איך זה קורה? ירקות אלה מכילים מצבור מיוחד של חומרים מונעי סרטן, בהם שלושה רכיבים פעילים במיוחד: סולפורפן, המשחרר את הגוף ביעילות ממזהמים ומחומרים מסרטנים ולכן יעיל בהגנה מפני סוגים רבים של סרטן; אינדולים, המשפיעים על האסטרוגן ומגינים בפרט מפני סרטן השד וסרטן צוואר הרחם; חומצה די־גלוקרית, המעכבת גידולים בריאות, בקיבה, במעי הגס, בכבד ובשלפוחית השתן.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הקיבה וסרטן הריאות.

 

-איך זה קורה? הירקות ממשפחה זו מכילים תרכובות גופרית (שמעניקות להם את ריחם הייחודי), המעודדות יצירת אנזימים מגינים המנטרלים חומרים מסרטנים, ובכך מגינות מפני סרטן הקיבה. כמו כן, הם מכילים קוורצטין, המגן במיוחד מפני סרטן הריאות, בעיקר על ידי עיכוב הגדילה של תאים ממאירים והגברת הרס עצמי של תאים לא תקינים.

 

 

-מה הוא מונע? ככל הנראה, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

-איך זה קורה? השום מכיל תרכובת גופרית ייחודית לו שנקראת אליצין. תרכובת זו מגינה על תאי המעי הגס מפני השפעותיהם הרעילות של כימיקלים גורמי סרטן, ואף פועלת להפסקת גדילתם של תאי סרטן שכבר החלו להתפתח. נוסף על כך, נמצא שהשום פועל להפחתת תהליכי דלקת בגוף, שמחקרים רבים מצאו קשר בינם להתפתחות תהליכים סרטניים.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הערמונית.

 

-איך זה קורה? הליקופן נחשב לבעל יכולות נוגדות חמצון עוצמתיות. כמו כן, הוא מעכב שגשוג תאים סרטניים, משפר את פעילות מערכת החיסון, ובדומה לשום, מפחית תהליכים דלקתיים בגוף.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הוושט.

 

-איך זה קורה? ויטמין C, המכונה גם חומצה אסקורבית, הוא נוגד חמצון מסיס במים, הממלא תפקיד חשוב בנטרול הרדיקלים החופשיים בחלק המימי של רקמות גופנו.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הערמונית.

 

-איך זה קורה? אחד ההסברים האפשריים מתייחס למעורבותו של הסלניום ביצירת גלוטטיון פרוקסידאז – אנזים נוגד חמצון המיוצר בגופנו באופן טבעי. בזכות פעילות זו פוחת הנזק החמצוני שגורמים הרדיקלים החופשיים לדנ”א של התא.

 

*הערה: אגוזי ברזיל מכילים כמויות גבוהות מאוד של סלניום, ומספיקה יחידה אחת ליום כדי לצרוך את הקצובה המומלצת.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן הלבלב.

 

-איך זה קורה? הסברה היא שמנגנון פעילותה המרכזי של החומצה הפולית, המשתייכת לקבוצת ויטמיני ה־B, מבוסס על עיכוב ביטויים של גנים הגורמים לסרטן. נוסף על כך, לחומצה הפולית תפקיד חשוב בייצור הדנ"א, כמו גם במניעת שינויים בתא ההופכים אותו מתא תקין לתא סרטני.

 

 

-מה הם מונעים? ככל הנראה, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

-איך זה קורה? חלב ומוצרי חלב מכילים בנוסף לסידן גם ויטמין D. השפעותיהם של שני רכיבים אלה קשורות זו בזו באופן הדוק, שכן שני הרכיבים פועלים להתמיינות תקינה של התאים, מעכבים שגשוג של תאי סרטן ומזרזים מוות תאי של תאי סרטן במעי. נוסף על כך, השפעות הסידן תלויות במידה רבה ברמות נאותות של ויטמין D בגופנו, שכן ויטמין זה אחראי לספיגת הסידן. השערה נוספת ביחס לסידן היא שמינרל זה מנטרל את חומצות המרה, וכך מונע את גירוי דופן המעי, גירוי שלאורך זמן מהווה ככל הנראה את אחד הגורמים לסוגי סרטן אלה. הסידן גם מסייע בוויסות קצב חלוקת התאים במעיים אצל אנשים בעלי סיכון מוגבר לשיבוש בקצב התקין.

 

הערה: במקביל לממצאים החיוביים, נמצא שבסבירות גבוהה, צריכה גבוהה של סידן – 1,500 מיליגרם ומעלה ליום - קשורה לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית אצל גברים. עם זאת, מדובר בכמות גבוהה מאוד של סידן, שכמעט לא סביר להגיע אליה מתזונה.

 

הרעים: מזונות שמעודדים התפתחות סרטן

-מה הם מגבירים? באופן משכנע, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

-איך זה קורה? הבשר האדום מכיל חומרים היוצרים תהליכים החשודים כמסרטנים. כשמכינים בשר בטיגון ובחריכה באש גבוהה, הנזק גדול עוד יותר. כמו כן, בשרים מעובדים ובשרים קפואים מכילים מראש תרכובות אלה, המוחדרות לתוכם לצורכי שימור ומניעה של התפתחות חיידקים, כמו גם למטרות נוספות, כגון שיפור צבעו של הבשר כך שייראה "טרי" ומבהיק.

 

מחקרים מצאו שצריכה מרובה של בשר אדום עלולה להאיץ נזקים חמצוניים לתאי המעי ואף לגרום למוטציות במבנה הדנ”א שלהם. למשל, במחקר שפורסם בגיליון פברואר 2006 בכתב העת Cancer Research Journal, השוו החוקרים תאי מעי גס של מתנדבים בריאים שאכלו עד שתי מנות בשר אדום בשבוע לכאלה שאכלו שתי מנות של בשר אדום ביום. כבר בתוך שבועיים נמצאו שינויים בתאי המעי הגס אצל אכלני הבשר.

 

-מה הוא מגביר? באופן משכנע, סרטן הפה, הלוע והגרון, סרטן הוושט, סרטן המעי הגס, סרטן החלחולת וסרטן השד.

 

-איך זה קורה? המנגנון לא פוענח במלואו. עם זאת, קיימות כמה תיאוריות, שהדומיננטית שבהן מתייחסת לעובדה שהאלכוהול הופך בגופנו לאצטלדהיד, חומר שגורם לתחושת השכרות וההנג־אובר, וגם גורם נזק בלתי הפיך לדנ”א של התאים. נוסף על כך, האלכוהול מגביר את ספיגת הכימיקלים ממקורות אחרים בגוף, כגון עשן סיגריות, בפה ובגרון.

 

ביחס לסרטן השד, מחקרים מצאו שהאלכוהול מגביר את רמת הורמון האסטרוגן בגוף, שידוע כי רמות גבוהות שלו עלולות לעודד התפתחות סרטן השד. נמצא כי כאשר שותים אלכוהול על בסיס יומיומי, כל יחידת אלכוהול מגבירה את הסיכון לסרטן השד ב־7%־11%.

 

 

-מה הוא מגביר? ככל הנראה, סרטן הקיבה.

 

-איך זה קורה? המנגנון אינו ידוע, אך נמצא קשר בין תזונה המבוססת על מוצרי מזון עתירי מלח לעלייה בסיכון לסרטן הקיבה. במחקר אפידמיולוגי שפורסם ביוני 2010 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, בקרב יותר מ־2.2 מיליון אנשים, מצאו חוקרים מדרום קוריאה שתזונה עתירת מלח עלולה להעלות ב־10% את הסיכון לסרטן הקיבה. כמו כן, נמצא שלמרות שהיארעות המחלה בקוריאה גבוהה מאשר בארצות הברית, היא נמצאת בירידה, שמיוחסת לשינויים בתזונה ובשיטות לשימור מזון עם פחות שימוש במלח.

 

לא רק תזונה: גורמים מוכחים נוספים המפחיתים או מגבירים הסיכון לסרטן

 

 

  

רוצים לקרוא את הדו"ח במלואו? לחצו כאן

 

ייעוץ מקצועי: אורלי מנירב, דיאטנית ותזונאית, המרכז המשולב לאבחון מוקדם ולמניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב; ד"ר טלי סיני, יו”ר עמותת עתיד, יועצת מנטה ומרצה וחוקרת בבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית; ד"ר שחר לב־ארי, מנהל המחקרים של היחידה לרפואה משלימה ומנהל המעבדה לצמחי רפואה וחקר הסרטן במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב, ויועץ מנטה