בבת ים ובחיפה נותקו בתים רבים מחשמל, בקריית ביאליק הוצפו מספר דירות ועמודי חשמל שקרסו פגעו במכוניות. כמו בכל חורף, הסערות והגשמים העזים גורמים לנזקי רכוש רבים. הדירות הן הנפגעות העיקריות, בעיקר במקומות בהם מערכת הביוב קורסת והמים עולים על גדותיהם. מה ניתן לעשות כשהרכוש בבית נפגע מחדירת מים, ומה מכסה הביטוח?
"למרבית הדירות בארץ יש ביטוח דירה", אומרת עו"ד ענת קאופמן ממשרד לוי-קאופמן המתמחה בנזיקין. "תנאי הפוליסה של כל ביטוח דירה מכסות את המבוטחים מפני נזקי סערה, לרבות גשם שלג וברד. מדובר בתנאי מובנה בפוליסה ללא צורך בפרמיה מיוחדת או מוגדלת".
עם זאת, היא מזהירה כי "יש לשים לב כי אין כיסוי למים שחודרים דרך קירות. לכן, להבדיל מהנזקים שנגרמו עקב חדירת המים דרך חלון שנשבר (על כך כן יינתן פיצוי), בגין מים שחדרו דרך הקיר או התקרה וגרמו נזק לרכוש בבית ולמבנה – לא ישולם פיצוי".
לדבריה, "ייתכן שמקרה זה ייכנס בגדר הגדרת שיטפון, אולם הדבר לא יקרה באופן אוטומטי וזה ילווה במאבק משפטי ארוך מול חברת הביטוח. בנוסף, אם חדרו מי גשמים דרך הגג ייתכן וקיימת גם אופציית תביעה כנגד הזפת או בעל מקצוע אחר, שלא ביצע את עבודתו כראוי ובאופן מקצועי".
עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לנזקין, מוסיפה כי "אם הבית הוצף עקב בעיות ניקוז למשל, הכתובת היא הרשות המקומית שהיא האמורה לדאוג לניקוז. משהוטלה על העירייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לניקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להינזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תדאג להקמת תשתית ניקוז התואמת את הצרכים במקום".
לדבריה, "על בסיס רציונל זה הכירה הפסיקה בחובתן של הרשויות המקומיות לפצות בגין נזקי שיטפון את מי שביתו ו/או עסקו הוצף ונגרמו לו נזקים כבדים, מן הטעם שאילו היו תשתיות ניקוז תקינות לא היו נגרמות ההצפות מלכתחילה".
כמו כן, "במידה ונשכרו שירותי בעלי מקצוע קודם לשיטפון, לדוגמא מומחים בתחום איטום, ולמרות עבדותם נגרם השיטפון, ניתן לתבוע כאמור את חברת האיטום ואת חברת הביטוח שלה".
מה הדין במקרה שברק פוגע בדירה?
"גם נזקי ברק מכוסים על ידי הפוליסה התקנית של הדירה".
האם הביטוח מכסה נזקי קרה שנגרמו כתוצאה מקפיאת מים בדודים, או פיצוצים בצנרת?
ע"וד קאופמן: "נזקי קרה אינם מכוסים במסגרת נזקי מזג אוויר בפוליסת דירה, אבל אפשר אולי למצוא פיתרון במסגרת נזקי צנרת, שכן מכוסים".
עו"ד קאופמן: "אם קיים ביטוח לדירה, הוא כולל גם נזקי שריפות. לגבי נזקי גוף הבעיה יותר קשה, וכאן יש לבדוק כל מקרה לגופו. למשל, צריך לבדוק האם מכשיר החימום היה תקני, האם צורפו הוראות בטיחות וכו'. אם מדובר בדליפת גז שגרמה לדליקה, יש לבדוק את מתקין הארובה עשה עבודתו מקצועית. כדאי להיעזר בבעלי מקצוע כמו מהנדסי בטיחות".
הפסקת חשמל פתאומית גרמה הזיקה למחשב או למיקרוגל. למי פונים?
עו"ד ענת גינזבורג: "ניתן לתבוע את הגוף שמספק אחריות למכשיר החשמלי (במידה שאין החרגה). אם המכשיר נהרס כליל, ניתן לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את תכולת הבית אם הנזקים מכוסים בפוליסה. בדרך כלל, הפסקות חשמל לא נכללות בפוליסה.
עץ שהיה נטוע בגינה של בית פרטי נפל בסערה ופגע במכונית חונה. על מי נופלת האחריות?
"במקרה כזה", אומרת עו"ד גינזבורג, "ניתן לתבוע את ועד הבית וחברת הביטוח שלו. במקרה דומה חויבו הוועדה וחברת הביטוח בפיצויים, שעה שהוכח שהעץ נשתל במקום לא מתאים, ונדחתה טענת הנתבעים בדבר אירוע טבע נדיר או כוח עליון".
בנוסף, ממליצה עו"ד קאופמן על מספר פעולות שכדאי לנקוט במקרה של נזקי חורף לבית: