השבוע: פסטיבל ראשון ליצירה אתיופית ישראלית

מרתון של יצירה אתיופית ישראלית מקורית בתחומי התיאטרון, המוסיקה והמחול יתקיים בירושלים בסוף השבוע הקרוב. תהילה ישעיהו אדגה, שחקנית ישראלית יוצאת אתיופיה, מספרת על המסע מאתיופיה לבמת התיאטרון הישראלי, ומזמינה להגיע ולהתרשם מתרבות רחוקה וקרובה

"עליתי לארץ מאתיופיה בגיל תשע לבאר שבע, התחתנתי בגיל 17, הבאתי שני ילדים, ועבדתי במפעל ליצור חזיות ותחתונים. בגיל 22 התגרשתי, לקחתי את הילדים ועברתי לגור בירושלים ומאז חיי שינו כיוון. חלמתי להיות פקידת בנק או פקידת קבלה במלון - עבודה מול קהל, משהו שיש בו מן הייצוגיות. התחלתי לימודי ערב בבית ספר אקסטרני להשלמת בגרויות, כשבמקביל עבדתי בעבודות מזדמנות כמו משק בית - סוג העבודות שיכולתי להשתכר בהן 25 שקל לשעה. לימודי הבגרות לא היה פשוטים וברוב המקצועות הציונים שלי היו עוברים בקושי. בספרות לעומת זאת, קיבלתי את הציון הכי גבוה. כך הבנתי בעצם, שאצלי העולם הפנימי הרבה יותר חזק מלספור כספים בבנק, אז הלכתי ללמוד תיאטרון בבי"ס החזותי בירושלים.

 

כמובן שכל העסק לא הלך בקלות, דמיינו לעצמכם, אמא קצרת סבלנות עם קצת אולקוס בלימודי תיאטרון. אבל נו, קצת עזרה מאנשים טובים שנקרו בדרך וגם זה התאפשר. בתיאטרון 'הולגאב' אני משחקת מאז

שהוקם לפני חמש שנים ובהצגות תיאטרון נוספות. אבל באומנות כמו באומנות, אי אפשר להתעשר וצריך עבודה נוספת שתממן את המשכנתא ותפרנס משפחה. למזלי אני עובדת עם ילדים ונוער ברחבי הארץ, מעבירה להם סדנאות העצמה בעזרת תיאטרון כשבכל מפגש איתם אני יוצאת נפעמת מהעולם העשיר וייחודי שיש לכל אחד ואחת מהם, כך שבסופו של דבר ובהשראתם גם אני זוכה ל"העצמה".

 

בתוך המרוץ המטורף הזה של אמא המתעקשת להגשים את חלום התיאטרון, ובהשראת אוסף המצבים המוזרים שאליהם נקלעתי, נולדה המונודרמה "לבדה". היו לילות שבהם טיפסתי על קירות מבדידות, רציתי לספר למישהו שהיה לי יום מבאס ושחיבוק יהפוך להיות נחמה קטנה, אבל כלום! ככה חולפות 11 שנה, כל כך הרבה זמן שבו ניסיתי למצוא מערכת יחסים בכל מיני דרכים, אפילו אתרי היכרויות. בתוך כל המהלך הזה הפכתי למומחית של מערכות יחסים לטווח הקצר, או אם תרצו, מערכות יחסים כושלות.

 

משה מלכא המנהל האומנותי והבמאי של הולגאב הציע לי לכתוב הצגה שמכילה תכנים מהחיים - מיד סירבתי. הרגשתי לא בשלה לשפוך את החיים שלי על הנייר, ומשם לבמה. במקביל פנתה אלי חברה, עובדת סוציאלית במקצועה, שהציעה שאכתוב ואמחיז סיטואציה של זוגיות אלימה למפגש עם קבוצת עובדות סוציאליות שהיא מארגנת לצורך לימוד והתמודדות.

 

אחרי המפגש איתן והתגובות שקיבלתי מהן, חזרתי למשה מלכא בחיוב, והתחלתי לכתוב את "לבדה", סיפור על דמות השרויה בעימות פנימי קשה וציני, שבמרכזו החיפוש אחר בן הזוג המושלם. הבדידות והתהיות מעלות זיכרונות יומיומיים שלכאורה שוליים - עימות עם אישה בתור לקופה בסופרמרקט, זיכרון ילדות רחוק, זוגיות כושלת ואלימה – אך למעשה הם מהווים התבוננות אבסורדית על חייה האינטימיים של האישה האתיופית הישראלית. ככל שזה נוגע אלי, הכתיבה של "לבדה" הציבה מולי מראה שבעזרתה יכולתי להבין את כמות השטויות שבהן עסקתי, ובעצם עזרה לי לסלול את הדרך לזוגיות בריאה. בשורה התחתונה: לא היה צריך את ים הגברים שיש לאתרי ההיכרויות להציע, כשהגבר המושלם (עבורי) היה כאן בשכונה, אפילו לא רחוק מהבית".

 

קטע מתוך "לבדה" - מונודרמה של תהילה ישעהו אדגה, תיאטרון הולגאב

 

"פסטיבל הוּלֵגֵאבּ"

במלאת חמש שנים לפועלו של אנסמבל התיאטרון האתיופי-ישראלי הוּלֵגֵאבּ (באמהרית "מכיל הכל") בבית הקונפדרציה בירושלים, יעלה השנה לראשונה "פסטיבל הוּלֵגֵאבּ" ליצירה אתיופית-ישראלית - פסטיבל שלם וראשון מסוגו המוקדש ליצירתם של אמנים יוצאי אתיופיה - בתחומי המחול, המוסיקה והתיאטרון.

 

מרתון של הצגות תיאטרון:

• "חולת אהבה" (בכורה) - שלוש נשים וגבר רוקמים שלושה סיפורי אהבה אורבניים, הנשזרים בטקסטים של "שיר השירים". ארבע הדמויות נעשות לגוף אחד הנע בחלל קדמון. הגוף המרובה הזה, הנכסף למגע, ניצב במרכזה של יצירת תיאטרון-מחול הנעה בין הריאליסטי לאקספרימנטלי, בין תנועה לנשימה. יצירה זו היא נדבך נוסף במלאכתו האמנותית של אנסמבל התיאטרון האתיופי-ישראלי הולגאב, המחבר יוצרים, מסורות ולשונות אתיופיים ואחרים ליצירה חדשה בשפה תיאטרלית מקורית. משחק: איימוס איינו, תמר אלקן, מאיה הר-ציון ותהילה ישעיהו-אדגה. כתיבה, בימוי ותנועה: משה מלכא. מופע הבכורה יעלה במוצ"ש 25.12 בשעות 19:00, 21:30.

 

• "לבדה" – הצגת יחיד של השחקנית תהילה ישעיהו אדגה שבמרכזה אישה ישראלית ממוצא אתיופי המבקשת לעצמה בן זוג מושלם, ויוצאת למסע חיפוש בשדה האינטרנט. החיפוש אחר נסיך החלומות מעלה בצורה קומית את מציאות חייה המורכבת בארץ, את געגועיה למציאות הפשוטה שבאתיופיה וגם את סיפור נישואיה ובריחתה מבעל אלים. את המחזה כתבו יחד תהילה ישעיהו אדגה ומשה מלכא. המופע יתקיים ב-17.12, יום ו', 12:00, בבית הקונפדרציה בירושלים.

 

• "הבית של מתוקו" – ההצגה זוכת הפרס הראשון בפסטיבל עכו להצגה הטובה ביותר ולשחקן הטוב ביותר. זהו סיפורו של האזרח הקטן מתוקו מלסו, שרצה לקיים את הבטחתו לאמו המנוחה ולהתחתן עם כלתו היפה ולתדהמתו מגלה שביתו נעלם כלא היה – וכלתו גם כן. בנימוקי השופטים בפסטיבל עכו נכתב: "עולם מרתק ומלא חיים המציג את סיפורן ומצוקותיהן של דמויות בנות העדה האתיופית הנקלעות להתנגשות בין המסורת לבין מציאות אטומה, תוך שימוש עשיר במוסיקה, שירה, ריקוד ומשחק". בימוי וכתיבה: משה מלכא, מוסיקה: אבטה בריהון, בהשתתפות: ביינה גטהון, יוחאי חרט, טיטינה אספה, תהילה ישעיהו-אדגה, אייצ'ו בייה. המופע יתקיים ב- 18.12, מוצ"ש, 20:30, בתיאטרון המעבדה.

 

• "תרת תרת" - ("אספר סיפור" באמהרית) הצגה העשויה סיפורים עממיים המובאים מנקודת מבטו של המהגר והזר. שלוש דמויות אתיופיות תלושות, לבושות בסגנון מערבי, מנסות ליצור קשר עם עולמן החדש דרך סיפורים ושירים. ואולם, ככל שהן מספרות יותר, כך הן הולכות ונלכדות בזהותן הישנה. הסיפורים הם מעשיות אתיופיות עממיות שעברו מאב לבן. עיבוד ובימוי: משה מלכא, בהשתתפות: תהילה ישעיהו-אדגה, ביינה גטהון, אייצ'ו בייה ואבטה בריהון (הלחנה, קלידים ושירה). המופע יתקיים ב-20.12, י"ג בטבת, יום ב', 20:00, תיאטרון המעבדה.

 

• "באמהרית זה נשמע יותר טוב" - בהצגת היחיד המצליחה שלו מספר יוסי ואסה על עלייתו לישראל מאתיופיה, דרך סודן. הוא מספר על נוף ילדותו בכפר קטן בצפון אתיופיה, מסביר איך לא להתחיל עם בחורה בכפר – ומתאר גם מה עושים כשהולכים ברגל 700 קילומטר מאתיופיה לסודן, על רקע שיחות נפש של חמורים. מאת: יוסי ואסה ושי בן-עטר, בימוי: שי בן עטר, מוסיקה: תומר יוסף, הפקה: תיאטרון הנפש. המופעים יתקיימו ב-19.12, יום א', 18:00, 20:00, בבית הקונפדרציה.

 

• "מילה של אתיופי" - שמואל ברו בהצגת יחיד קומית, שבמרכזה מופעו של מניסן בן אברהם – סטנדאפיסט חריף היורה ערב ערב את חיצי הסאטירה וההומור שלו על החברה הישראלית והקהילה האתיופית ממנה הוא בא. אלא שהמופע שהוא מעלה הערב אינו מופע רגיל: הערב אמור להיות באולם גם אביו של מניסן, פעם קייס אתיופי בעל שם וכעת אדם שבור ומסוגר, שטראומת ההגירה הותירה אותו זר לעצמו ולבנו גם יחד. כתיבה ומשחק: שמואל ברו, בימוי: ירון מוטולה. 22.12, יום ד', 18:00, 20:00 בבית הקונפדרציה.

 

• "גור אריה יהודה" - מונודרמה המבוססת על סיפור חייו של השחקן הישראלי-אתיופי שי פרדו: סיפור שראשיתו בפסטורליה האקזוטית של אתיופיה, והוא מתקדם מהמקום שבו האדם קשוב לטבע ואינו מתערב בענייניו של זולתו ועד המציאות הישראלית המורכבת. ברקע הדברים רוחש כל העת צורך בהול בשינוי חברתי ובהנחלה מחודשת של ערכי הסבלנות, השוויון והאחווה. מאת שי פרדו ובבימויו של דניאל בורובין. המופעים יתקיימו ביום ה' ה-23.12, בשעות 18:00 ו 20:00, בבית הקונפדרציה.

 

מוסיקה בפסטיבל:

איילה אינגדשט: "ממהרת לנוע" מלחינה, כותבת, זמרת סול ו-R&B מקורית.

 

• את הפסטיבל יפתח שלמה גרוניך שחוזר עם להקת שבא שהקים ב-1991. המופע "אדמה חמה" יביא קלאסיקות ישנות דוגמת "המסע לארץ ישראל", "שיר ישראלי", "אדמה חמה" ושירים נוספים שנחרטו בתודעה הקולקטיבית ולצידם שירים חדשים שהלחין גרוניך בעת האחרונה ממש. המפגש שבין הסולמות האתיופיים המורכבים שמביאים הילדים ממורשתם לבין אוצרות המוסיקה המערבית שהביא גרוניך ממורשתו הולידו מפגש תרבויות מרתק הרלוונטי עד היום. אירוע הפתיחה יתקיים ב-16.12, יום ה', 20:00, בתיאטרון ירושלים, אולם רבקה קראון.  

 

• שירים נבחרים מתוך אלבום הבכורה – "ממהרת לנוע" - של איילה אינגדשט: מלחינה, כותבת, זמרת סול ו-R&B מקורית, ששיתפה פעולה עם כמה מבכירי סצנת המוסיקה הישראלית. במופע תתארח אחותה של איילה אינגדשט, זמרת הסול והפאנק מרי אינגדשט, אליהן יצטרפו: אלעד נאמן (כחון), דניאלה בוס (גיטרה חשמלית), יונתן לב (גיטרה) ונועם קינג (סקסופון). המופע יתקיים ב-20.12, יום ב', 21:30 בסינמטק ירושלים.

 

• במופע "אדיס אבבה, ניו יורק, ירושלים" פוגשת פסנתרנית הג'אז והמלחינה ענת פורט, ששבה לארץ לאחר שבע-עשרה שנה בניו-יורק, את הסקסופוניסט האתיופי-ישראלי רב המוניטין אבטה בריהון. פורט זכתה בשנים האחרונות להערכתם של טובי הג'אזיסטים העולמיים, לביקורות משבחות במגזיני הג'אז בעולם, ולהוצאת שני אלבומים בלייבל היוקרתי ECM. בריהון לעומתה עשה לעצמו שם לא רק בעולם הג'אז והבלוז, אלא גם במוסיקה האתיופית ובפופ ורוק מערביים – כמו גם בעבודתו עם אנסמבל תזטה ("שירה ותפילה"). השניים יפגישו בין מוסיקת העם האתיופית העתיקה לבין הג'אז העכשווי. המופע יתקיים ב-22.12,  יום ד',בשעה 21:30, בסינמטק ירושלים.

 

• נדב הבר, הג'אזיסט הישאלי הבינלאומי, שהוזמן לנגן גם בפסטיבל המוסיקה של אדיס אבבה, מציג עם חברי הרביעייה שלו יצירות המבוססות על מנגינות אתיופיות מסורתיות, ומבוצעות בהשפעות ג'אז ומוסיקה ערבית. במופע ינוגנו קטעים חדשים בבכורה ראשונה מול קהל, וכן קטעים מהאלבום "Addis Mist". רביעיית נדב הבר כוללת את: נדב הבר (סקסופון), זהר כחילה (קלידים), יהודה אשש (בס), עופר בניטה (תופים). המופע יתקיים ב-21.12, יום ג', 20:30, בבית הקונפדרציה בירושלים.

 

• המופע "קדוס קדוס" מביא עמו את שירת הקייסים, שירת הקודש של יהודי אתיופיה, המבוצעת בשפת הגעז העתיקה: שפה הידועה לקייסים לבדם, שהם היחידים המשמרים את המנגינות והתפילות העתיקות. הקהל מוזמן להתוודע למורשת עתיקה ונדירה זו – לא רק בחלקי תפילות שישירו הקייסים (ובצדם הסברים ותרגום), כי אם גם בעיבודים ג'אזיים ואתניים של יצירות מהמורשת האתיופית, שכתב ויבצע הסקסופוניסט אבטה בריהון (בליווי תופים, בס ופסנתר), וכן בהופעה משותפת של הקייסים ושל תלמידיהם, תוך הדגמת שיטת הלימוד העתיקה של התפילות. בסיום המופע יחברו הקייסים ורביעיית הג'אז לביצוע משותף. בהשתתפות: קייס מנטסנות אלי ונדה, קייס צהיה גונגול, קייס מסרת ברוך, ונערים תלמידי הקייסים, אבטה בריהון (סקסופון ועיבוד מוסיקלי), אלון יופה (תופים), אברי בורוכוב (בס), דוד עדה (פסנתר).משה בר-יודא (עורך ומנחה). המופע יתקיים ב-24.12, יום ו' בשעה 11:00, בבית הקונפדרציה.

 

מחול בפסטיבל:

המחול האתיופי של המילניום - להקת ביתא. צילום: עופר יחזקאלי

 

להקת המחול ביתא במיטב היצירות ובכורות - להקת ביתא ("בית", באמהרית) יוצאת מן המסורת האתיופית וסוללת דרך חדשה של מחול אתיופי עכשווי: פרויקט ייחודי ומצליח, שזיכה את יצירתה של הלהקה בתואר "המחול האתיופי של המילניום" באחד העיתונים המרכזיים של אדיס אבבה לאחר הופעותיה שם. בסיס פעילותה של הלהקה, שהקימה ד"ר רות אשל ב- 2005, הוא בשכונה החיפאית נווה יוסף, ורבים מחבריה בעבר ובהווה כבר היו לגורמים מרכזיים בעולם המחול, התיאטרון והקולנוע בישראל.

 

במופע יוצגו בכורות ירושלמיות של "מה קול אחד אומר" מאת דניאל בנקס ואדם מקיני, וכן של "אבות ובנים" מאת מיקה יערי ורות אשל, שנוצרה בהשראת פתגמים אתיופיים. עוד יועלו קטעים נבחרים מרפרטואר הלהקה, לכוריאוגרפיה של רות אשל. בהשתתפות: צביקה היזיקיאס, דניאל ברההנה, סנדקה מהרט, מזל דמוזה, אסתר מקונין,

 חני דויד. המופע יתקיים בבית שמואל, 19.12 בשעה 21:00. באותו יום בשעה 19:00 יוקרן בסינמטק ירושלים הסרט "כתפיים רוקדות" על להקות המחול האתיופיות.

 

"פסטיבל הולגאב כאן בראש ובראשונה בשביל להדגיש את יופיה ועושרה האמנותי של היצירה האתיופית כפי שהיא משתקפת מבעד למציאות הישראלית", מספרים אנשי הוועדה האמנותית על הפסטיבל. "זוהי תרבות חדשה וייחודית, שנולדה עם הגעתם ארצה של עולי אתיופיה, המספקת סיפורי מסע והסתגלות יוצאי דופן. סיפורים אלו - כשבאים במגע עם התיאטרון, המוסיקה, והמחול – מולידים יהלום תרבותי רב ערך שמקומו בקדמת הבמה הישראלית".

 

• הפסטיבל שנוצר בשיתוף פעולה של בית הקונפדרציה והמשרד לקליטת העלייה, יתקיים בין ה -25-16 בדצמבר ברחבי ירושלים ומופעיו ייקחו חלק באולמות תיאטרון ירושלים, בית שמואל, בית הקונפדרציה, תיאטרון המעבדה וסינמטק ירושלים. עלות המופעים 60-80 שקלים. לפרטים נוספים לחצו כאן .