מקרים כאלו אינם נדירים ופעמים רבות הם מונעים מהמשטרה להשתמש בראיות הגנטיות. חוקרי המשטרה יודעים לשחזר את הפרופיל הגנטי מדגימת דנ"א מעורבבת של שני אנשים, אבל הם אינם יכולים להרשיע על סמך דנ"א מעורבב של קבוצת אנשים גדולה יותר.
כעת, שיטה חדשה שפותחה על ידי פרופסור אריאל דרבסי מהמחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה העברית בשיתוף לב וסקובויניק מהמעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, מאפשרת לזהות את הדנ"א של חשוד גם כשהוא שרוי בתערובת מורכבת של דגימות דנ"א, שיכולה להכיל אפילו את החומר הגנטי של 10 אנשים. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Forensic Science International: Genetics.
כל דנ"א בנוי משרשראות ארוכות המורכבות מצירופים שונים של 4 מולקולות המכונות A, G, C ו-T. הדנ"א מורכב מ-3 מיליארד אותיות, ורובו, כ-99.9%, זהה בכל בני האדם. 0.01% מתוכו מכיל צירוף שונה של אותיות, ושוני זה הוא שמאפשר לגלות למי שייך הדנ"א.
"החידוש שלנו מבוסס על התבוננות באותן נקודות בפרופיל הגנטי שבהן יש מופעים יחסית נדירים באוכלוסיה", מסביר פרופ' דרבסי. "אנחנו רוצים לבדוק אם הדנ"א של חשוד מסוים מופיע בתוך תערובת הדנ"א שנמצאה בזירת הפשע, ולצורך זה אנחנו מחפשים את הנקודות בדנ"א שלו שהן שונות ונדירות.
כך למשל, אם לרוב האנשים יש מולקולת C בנקודה מסוימת ורק לחלק מצומצם יש באותה נקודה מולקולת T, ובדנ"א אנחנו מגלים דווקא T, שמאפיינת את החשוד, הרי שגילוי זה מעלה את הסיכוי שהדנ"א שלו נמצא בתערובת.
אם נגלה שכל הנקודות הנדירות של החשוד נמצאות גם בתערובת – נסיק מכך שהסיכוי שהדנ"א שלו לא נמצא בתוכה הוא אפסי, וכך אפשר לקבוע בוודאות שהוא היה באירוע".
פרופ' דברסי ועמיתיו אחראים לפיתוח התיאורטי, אולם הטכנולוגיה החדישה צריכה לעבור עוד כברת דרך משמעותית בטרם תוכל לשמש את המשטרה ובתי המשפט, שצריכים להכיר במהימנותה של שיטת הזיהוי.
חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית היא האחראית על מסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם במחקר האוניברסיטאי. יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, אמר כי "השיטה החדשה תאפשר למשטרה לחקור גם זירות פשע מסובכות בהן יש עדויות דנ"א ממספר אנשים, ולקבוע באמינות רבה האם דנ"א של חשוד מסוים נמצא או נעדר מהתערובת".