עומד נח

הוא שרד את אושוויץ, נאבק בבריטים באקסודוס ושימש כיו"ר מכבי תל-אביב שהחתים את טל ברודי. עכשיו מוציא נח קליגר (84) אוטוביוגרפיה, ומנסה להסביר לצעירים שסלקציה היא לא רק מילה של מועדונים

"הייתי אצל הנשיא פרס והוא שאל אותי מה יהיה הספר הבא שאכתוב", אומר נח קליגר. "אמרתי לו שאולי אכתוב רומן, אז הוא צחק ואמר שאני לא איש כזה ושאני אחד שכותב רק על מה שאני עובר בחייו. ובאמת, אני כותב דברים רק כמו שהיו. אין לי פאתוס, אני לא מנסה להשיג בכי, העובדות מספיק מרשימות. אני אוהב עובדות. חוץ מתקופת השואה, אני מאוד שמח שעשיתי את כל מה שעשיתי, ושדברים קרו לי".

 

כעת החליט קליגר, עיתונאי "ידיעות אחרונות", לספר את תולדות חייו בספר אוטוביוגרפי "אלה תולדות נח" (ידיעות ספרים), שנפתח בהקדשה אישית מידידו הסופר אלי ויזל, זוכה פרס נובל לשלום.

 

החיים של נח קליגר הם במידה רבה הסיפור הישראלי. הוא נולד למשפחה יהודית מסורתית בצרפת, עסק במלחמת העולם השנייה בהברחת ילדים יהודיים לשוויץ, נתפס בידי הגסטאפו ונשלח לאושוויץ ואחר-כך הועסק בייצור טילים עבור הנאצים. הוא עלה לישראל על סיפון האקסודוס, נלחם במלחמת העצמאות, ייסד את מדור הספורט ב"ידיעות אחרונות", וכיהן במשך 18 שנים כיו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי תל-אביב, והיה בין השאר האיש החתים בקבוצה את טל ברודי הצעיר.

 

"אני מכיר את הביטוי 'איזו שואה, ומתנגד לו", אומר קליגר. "השואה היא מונופול. אי אפשר לומר 'שואה גרעינית' וגם לא 'שואה כלכלית'. כשלא נותנים לאדם להיכנס למועדון זו 'סלקציה', והרי זה לא יכול להיות כי המילה הזאת שייכת לשואה. אני גם נחרד בכל פעם שאני מזמין מונית, כשאומרים 'נח יחכה על הרמפה'. אם איחרתי את הרכבת, זו שואה?". 

 

• הראיון המלא – רק בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"