כיוון שאנחנו ישראלים ולא נוותר על ארוחת בוקר ששולמה מראש, לא הצלחנו לצאת מהמלון לפני שבע וחצי, ואת השעה וחצי הבאות בילינו בפקק תנועה אחד גדול שפשוט לא זז, אבל איפשר לנו לפחות ליהנות מהנוף. ואז, אחרי שעה וחצי, הגענו למגרש החנייה, שבו עלינו, כמו עוד מאות או אלפי אנשים, על אוטובוסים שלקחו אותנו לאתר החרמון.
מיד כשהגענו לחרמון הבנו שזה לא זה. חרמון חרמון, אבל סקי זה חו"ל. עם כל הכבוד לחרמון, מי שבאמת אוהב לגלוש ורוצה לנסוע לחופשה אמיתית של סקי, אירופה זה המקום בשבילו. כל השוואת מחירים שנעשה בין החרמון לחו"ל תהיה לא הגיונית, כי סקי בחו"ל ברוב המקרים הוא יקר יותר בשל הטיסות, ההעברות ועוד. ובכל זאת, אם משווים רק את עלותו של יום סקי בחרמון לעומת כמה אתרים באירופה, בלי לקחת בחשבון את הטיסות וכל מה שמסביב, מתברר שהאתר הקטן והיחידי שיש לנו כאן בארץ גובה מחירים לא נמוכים בכלל, ובהשוואה לשבעה אתרים באירופה, רק אתר אחד, בשווייץ, יותר יקר ממנו. בנוסף, מאוד מכעיס שמי שרוצה להגיע לחרמון צריך לשלם 49 שקל דמי כניסה כדי להיות קרוב לשלג, בעוד שבכל שאר העולם השלג הוא בחינם.