סקוט נגד העולם

בשנות ה־90 היה סקוט ספידמן אחד הבחורים הכי נחשקים בטלוויזיה. עם תפקיד מרכזי ב"פליסיטי" וחיוך מבויש ומיוסר, כולן רצו אותו לעצמן. היום, בגיל 35, הוא מתקמבק בכמה פרויקטים מסקרנים בהוליווד והרבה תובנות על החברים מפעם

בשנת 2002 ירדה מהמרקע סדרת הטלוויזיה האהובה "פליסיטי" אחרי ששרדה ארבע עונות. אחד מיוצריה, ג'יי.ג'יי אברהמס, הפך מאז לשם הכי מדובר בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע כאחד, והוא חתום בין היתר, על "אבודים" ו"סטארטרק". שאר כוכבי הסדרה התפזרו ולא בדיוק הצליחו לשחזר את ההצלחה שחוו בזמן "פליסיטי". אפילו קארי ראסל, הכוכבת, שפעם שינוי התספורת המתולתלת שלה הצליחה להסעיר את אמריקה (ויש שגורסים שהיא גם זו שהביאה להתרסקות הסדרה בסופו של דבר), לא הפכה לדמות משמעותית או בולטת בנוף ההוליוודי. גם סקוט ספידמן, מי שגילם את בן קובינגטון, מושא אהבתה החתיך והמיוסר של פליסיטי, לא בדיוק הציג קריירה מזהירה. ההתנהלות של ספידמן היתה מבולבלת ובעייתית. הוא התברבר ולא הפסיק לעשות טעויות. פה ושם ניתן היה לראות אותו בסרטים מתוקצבים היטב כמו "מלחמת האופל" המקושקש ובמקביל, בפרויקטים עצמאים בעלי ניחוח אמנותי יותר, כמו "החיים בלעדיי" המרגש לצידה של שרה פולי ו"הערצה" המפוספס של הבמאי הקנדי, אטום אגויאן.

 

"מצאתי את עצמי בתקופה של התלבטויות וחשתי אמביוולנטיות כלפי הוליווד", התוודה ספידמן, כשפגשתי אותו בפסטיבל ונציה. "הצלחה לא הולכת טוב יחד עם אמביוולנטיות. כל הזמן תהיתי האם לחטוף תפקידים שהוצעו לי או לא. בהוליווד אין סבלנות וזמן להתלבטויות - הם מציעים לך, ואם אתה מתחבט, הם פשוט אומרים תודה ועוברים הלאה למישהו אחר. ככה הביזנס עובד. זה לא תוכנן שאעשה רק תפקידים קטנים בשנים האחרונות או שאופיע בסרטים עצמאיים. האמת שנהניתי להיות באיזי, ואני אוהב איך שהסרטים הקטנים מתנהלים. אלה סרטים שאני בדרך כלל גאה בהם יותר מאשר מהסרטים הגדולים. אבל בהחלט הייתי שמח לעשות עכשיו יותר סרטי אולפנים".

 

כעת נדמה שהשאיפה הקטנה של ספידמן לגעת בהצלחה אמיתית מתחילה להתממש, והוא בפירוש עושה קאמבק שכולל כמה הפקות הוליוודיות מסקרנות. בגיל 35, עם לוק בשל, בוגר ועדיין מאוד אטרקטיבי הוא מתחיל למצוא את עצמו מלוהק ללא מעט פרויקטים. לאחרונה הוא הצטלם להפקה

 עתירת כוכבים בשם "The vow" לצד רייצ'ל מקאדמס ("היומן"), צ'אנינג טאטום וג'סיקה לאנג. "כבר ביום הצילומים הראשון הרגשתי נהדר", מספר ספידמן. "אני מגלם את הארוס לשעבר של הגיבורה, היריב הרומנטי של החבר הנוכחי שלה. אני חושב שרייצ'ל היא שחקנית ממש טובה, וגם טאטום מעניין. אני מניח שזה הולך להיות סרט פופולרי".

 

בינתיים, עד שהסרט הזה יגיע למסכים ויזכיר לכולם למה מגיע לספידמן להיות בפרונט, אתם יכולים לראות אותו בתפקיד משנה בולט בסרט "העולם על פי בארני", המבוסס על ספרו של הסופר הקנדי־יהודי מרדכי ריצ'לר. הסרט עוסק בתהפוכות חייו של בארני, מפיק טלוויזיה יהודי יצרי ונרגן אך גם רומנטיקן, שביום חתונתו מתאהב באחת האורחות (רוזמונד פייק) ועושה הכל כדי להשיג אותה. פול ג'יאמטי, שמגלם את בארני, מועמד לגלובוס הזהב על משחקו כאן. דסטין הופמן מגלם בסרט את אביו של בארני וספידמן את בוגי, חברו הטוב, שהוא גם סופר מתוסכל וחובב אלכוהול, נשים וסמים. "קיבלתי את התפקיד רגע לפני תחילת הצילומים", מספר ספידמן. "כשהגעתי לסט רציתי להביא את עצמי לתפקיד ולעשות אותו כמו שאני חושב שהוא צריך להיות. הדמות שלי בספר שונה בלא מעט מובנים מהדרך שבה גילמתי אותה.

.

 

זה מאוד טריקי לגלם מישהו שהוא שתוי ומסטול רב הזמן, זה יכול לצאת מוגזם וקלישאי. אתה הצלחת לחמוק מהמהמורות ולעשות זאת בצורה אמינה.

"תודה על המחמאה. יש אכן מלכודות שצריך להיזהר מהן. עבדתי קשה להימנע מהן ואני שמח שהתוצאה מוצלחת".

 

אתה גם אוהב להתמסטל?

"ממש לא. לפעמים אני נהנה מאלכוהול, אבל לא יותר מדי. בתעשיית הקולנוע אתה רואה יותר מדי מקרים שבהם האנשים נגררים להרס עצמי כמו הדמות שלי בסרט, וצריך להיזהר. יש הרבה מתח בתעשייה הזאת, ואנשים מחפשים מפלט בסמים ובאלכוהול וזה נגמר רע".

 

רוב הסצנות שלך בסרט הן עם פול ג'יאמטי. איך היה לבלות איתו כל כך הרבה זמן?

"הסתדרנו טוב מאוד. אני לא זוכר את הפעם האחרונה שבה הסתדרתי כל כך טוב עם מישהו. יש לנו דרך חשיבה והסתכלות דומה ולכן קל לנו לעבוד ביחד. אני חושב שהכימייה הזאת בינינו באה לידי ביטוי על המסך. צחקנו המון, מה גם שפול עושה עבודה נהדרת כאן. זה תפקיד קשה ותובעני עבורו, והוא הצליח להציג את הדמות בצורה נכונה".

 

ספידמן נולד בלונדון להורים סקוטים. כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו לטורונטו, קנדה. הוא היה שחיין מצטיין, אבל ניתוח בצוואר אילץ אותו לתלות את הספידו. את השחייה הוא המיר בבמה ולמד משחק באוניברסיטה. אחרי שנכשל באודישן לתפקיד רובין ב"באטמן ורובין", הוא התנחם בתפקידים שקיבל בטלוויזיה הקנדית. בשלהי שנות ה־90 הוא זומן לאודישן ל"פליסיטי" והתקבל. "אהבתי את הסדרה ויש לי הרבה זיכרונות טובים ונעימים מהתקופה הזאת", מכריז ספידמן. "האנשים שהיו מעורבים בעשייה שלה היו פשוט נהדרים. לפני הסדרה אף פעם לא חייתי בלוס אנג'לס, וכל אנשי 'פליסטי' הציגו לי את העיר ועזרו לי להתאקלם. קשה לי לשפוט אותם או להגיד עליהם משהו רע. כיום, אני לא מרגיש שאני תקוע בגללה או שהיא לא מאפשרת לי לעשות דברים אחרים ושונים. ברור, שעכשיו, כשאני בן 35, אני אדם הרבה יותר ציני, ורואה את הדברים שקרו אז בצורה אחרת".

 

אתה יכול לפענח את סוד הקסם וההצלחה של אברהמס?

"הוא כוח טבע. בחור מאוד מאוד חכם, פיקח, מקסים ושרמנטי. זוהי קומבינציה מאוד נדירה בלוס אנג'לס. הוא גם מאוד מקורי, מעורה בכל דבר, ויחד עם זאת טיפוס כיפי ומצחיק בצורה היסטרית".

 

נשארת איתו בקשר? אתה נעזר בו?

"כן, אני מתכוון... בעצם, לא", הוא פורץ בצחוק כן וחינני. "ג'יי.ג'יי הוא איש עסוק. אני לא מאלה שמתקשרים ומציקים ומבקשים טובות. הלוואי שהייתי יותר טוב בזה, אבל אני טיפוס ביישן ונאיבי ולא יודע איך למכור את עצמי. האמריקאים מאוד טובים במכור ולייחצן את עצמם וזה לא הטבע שלי. אבל אני לומד איך לעשות זאת ומשתפר. בסך הכל אני אדם תחרותי ושאפתן. אני לא רוצה לאבד תפקידים טובים לאחרים".

 

יש כאן סוג של סתירה - מצד אחד אתה אומר שאתה ביישן ומצד שני אתה תחרותי ואמביציוזי. זה לא כל כך הולך ביחד.

"כן, תנסה להיות אני ליום אחד, זה יכול להיות מתיש. הרבה שחקנים שבהם נתקלתי משלבים ביישנות ושאפתנות. אני חושב שהעבודה הטובה ביותר שלי מתחילה לקרות עכשיו".